קרדיט לתמונה: Jose HERNANDEZ Camera 51 / Shutterstock.com
- “מדד הדמוקרטיה הישראלית 2021”, אשר פורסם לאחרונה מטעם “המכון הישראלי לדמוקרטיה” וגרר תגובות רבות ועניין תקשורתי רב, שרטט המכון תמונה עגומה לגבי מידת האמון שרוכש הציבור במוסדות המדינה, ובכללם צה”ל. המדד קבע ש”לאחר חזרה למדדי האמון הגבוהים מאוד מהם נהנה צה”ל בעבר בקרב הציבורי היהודי ביוני (90%), חלה ירידה שוב באוקטובר ל-78%, והוא הנמוך ביותר מאז 2008.“
- בניגוד גמור לנטען, הנתונים שלנו מראים שבעשור האחרון רמת האמון בצה”ל מצד הציבור לא ירדה. יתרה מכך, המגמה הכללית מאז תחילת שנות ה-2000 מציגה רמת אמון גבוהה ולרוב יציבה בצה”ל. השיטה המדויקת יותר למדוד אמון היא אבחנת מגמה, ולא הצבעה על תנודות מקומיות.
- יתרה מכן, רוב מוחלט מקרב התיכוניסטים, ומקרב משוחררי השירות הסדיר (גיל ממוצע 23) מאמינים ברמה גבוהה בצה”ל כצבא העם. בנוסף, המחקר שלנו מצא שילדיהם של משרתי מילואים מעידים על נכונות רבה להתנדב למען הקהילה, ובהמשך לשרת שירות משמעותי בצה”ל.
- ממצאים אלו, מצביעים גם כן על רמת אמון גבוהה, עקבית ויציבה בצה”ל ב-20 השנים האחרונות, ועל השפעות חברתיות מהותיות של מערך המילואים.
- נוכח ממצאים אלו, ובמסגרת האמון הרב אותו רוכשת תנועת “הביטחוניסטים” כלפי צה”ל, אנו מוצאים לנכון להגיש המלצות ממוקדות למשרד הביטחון ולצה”ל אשר יחזקו את עוצמתו של הצבא, ישמרו את רמת האמון בו, והחשוב מכל, יעצימו את מוכנותו למלחמה ולאתגרים שעל הפרק. ההמלצות מתמקדות בזרוע היבשה.
- חמש ההמלצות כוללות: הפעלת התמרון היבשתי בעת עימות, פיקוד מוכוון משימה, כשירות מערך המילואים, כשירות המערכים התומכים ביבשה, ובחינת התרבות היחידתית.