איראן גרעינית: סכנה קיומית למפעל הציוני
מדוע “הסכם דמה” עם איראן איננו מרחיק מלחמה, אלא מקרב אותה מדוע דיפלומטיה איננה חלופה לאיום צבאי אמין וכיצד מפת איראן האמיתית משקפת את מדיניות “העומק האסטרטגי” של המשטר
המשטר האיראני משקיע משאבים ותקציבים רבים בפיתוח גרעין צבאי, נשק שובר שוויון שעלול להעניק לו יתרון כפול: מחד – כלי הרתעתי, או “תעודת ביטוח” בדמות מטריה גרעינית מעל כוחות איראנים ופרו-איראנים שהולכים ומשתלטים על חלקים נרחבים באיזור, במטרה להשלים את חזונו למזרח התיכון כאיזור השפעה בלעדי של איראן השיעית. מאידך – כלי התקפי שעלול להציב איום קיומי עליון על מדינת ישראל כחלק מתכנית המשטר להשמידה.
גרעין איננו רק תכנית חימוש – הוא סמל סטטוס למדינה שנכנסת למועדון יוקרתי ומצומצם של מדינות גרעיניות. גרעין צבאי הוא “היהלום שבכתר” במאמצי המשטר האיראני להשיג מעמד מעצמתי שיתדלק עוד יותר את מכונת ייצוא המהפכה של המשטר ויסייע לו לבצר את מעמדו ועוצמתו גם בזירת הפנים להידוק השליטה בעם האיראני. נשק גרעיני איננו רק המטרה אלא אמצעי למימוש מטרות אסטרטגיות.
לישראל אסור לקבל בשום תרחיש את איראן כמדינה בעלת יכולת לייצר נשק גרעיני. מדינת ישראל נמצאת בשלב הכרעה אל מול ההאצה בתכנית הגרעין הצבאי האיראנית עד כדי קיצור משמעותי של מרחב הסף המפריד בין המצב הנוכחי לבין הצטיידות איראנית בחומר בקיע בכמות מספקת לייצור מתקן נפץ גרעיני ראשון. איראן צברה מספיק אורניום מועשר לרמה של 60% כדי לקצר את מרחב הסף ל“זמן פריצה אפס”: 2-3 שבועות בלבד שנדרשים למשטר מרגע קבלת ההחלטה ועד העשרת מספיק אורניום מועשר לרמה של 90% לייצור נשק גרעיני ראשון. בנוסף, יתר האורניום המועשר לרמות של 20% ו-4.5% שברשותה יספיק לייצר 4 פצצות גרעין בתוך פחות מ-3 חודשים באם תחליט לפרוץ. איראן נמצאת גם בתהליך מחקר ופיתוח מתקדם לתהליך אימפלוזיה ולזיווד ראש קרב גרעיני על טיל קרקע-קרקע.
זהו האיום האסטרטגי מספר אחת על המפעל הציוני.
בתרחיש של חזרה להסכם הגרעין מ-2015, הערכת “הביטחוניסטים” היא שהדבר עלול להוביל למלחמה בין ישראל לאיראן בתוך שנה עד שנתיים:
- ההון העצום שיעמוד לרשות איראן בעקבות ההסכם יאפשר לה להאיץ בצורה משמעותית את חיזוק בני חסותה באיזור המאיימים על ישראל
- יתאפשר לה להמשיך ולפתח ביתר עוצמה את יכולותיה בתחום הטילים והכטב”מים ללא מגבלה
- הצלחתה לכפות את תנאיה על ארה”ב תחזק את מעמדה האיזורי
- ההסכם עצמו יאפשר לה בתוך זמן קצר לשוב ולהצטייד בצנטרפוגות מתקדמות ולהעשיר אורניום לרמות גבוהות בשל פקיעת התוקף של סעיפים קריטיים (sunset clauses) ופקיעת התוקף של ההסכם עצמו בשנת 2031
- ההסכם לא ייתן בידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א) כלים לפקח באופן יעיל על הפעילות הגרעינית האיראנית, כאשר עדיין לא ניתנו תשובות על ידי איראן באשר לאתרים החשודים כחלק מתכנית הגרעין הצבאי שנחשפו בארכיון הגרעין
- יתר על כן, בעקבות ההסכם או על רקע ניסיון איראני להגיע לגרעין ללא הסכם, עלולות מדינות נוספות באיזור לנסות ולהצטייד בנשק גרעיני, דבר שיציב איום מהותי על עליונותה האיזורית הביטחונית של ישראל
- לאורך השיחות בלט מאוד הרושם שבכוונתו של ממשל ביידן לחתור לחזרה להסכם הגרעין כמעט בכל מחיר, גם במחיר של ויתור מוחלט על דרישות בסיסיות שיבטיחו שהמשטר האיראני לא יפרוץ לפצצה בטווח זמן קצר
מכל הסיבות לעיל, הסכם הגרעין רק יקרב תרחיש של מלחמה איזורית, ולא ירחיק אותו. כפועל יוצא, ובהיעדר הסכם בעל שיניים הכולל מנגנוני פיקוח משמעותיים, יעדים ללא מגבלת זמן והחזרת סנקציות מיידית במקרה של הפרה, על הדרג המדיני להציב בפני הדרג הצבאי יעד למוכנות כלל-מערכתית לבצע פעולה התקפית נגד תשתית הגרעין האיראנית באופן עצמאי. על ישראל להציב בפני איראן איום צבאי אמין שערכו האסטרטגי אל מול תכנית הגרעין של איראן עולה משמעותית על “קניית שקט” או “העלמת עין”. במקביל, על ישראל לפעול לחיזוק האינטרסים המשותפים מול ירדן, מצרים ומדינות “הסכמי אברהם” והציר הערבי הפרגמטי בתור קואליציה איזורית של מדינות מזדהות, מערכת שיתוף פעולה אסטרטגית משמעותית מול איראן.
פעילות המב”מ, מוצלחת ככל שתהיה, איננה מונעת לחלוטין מאיראן לחזק את בעלות בריתה ולהעמיק את אחיזתה באיזור, ובפרט בסוריה. ישראל איננה משחקת על המגרש האיראני במישורים רבים, דבר העלול לכרסם בעליונותה ולהוות סיכון ממשי לביטחונה הלאומי.
בפן האיזורי, “התמנון האיראני” שולח זרועותיו להשתלטות על המרחב באמצעות ערעור יציבות מדינות שכנות ובניין כוח של שלוחותיו באיזור, ביניהן חזבאללה, חמאס, הג’יהאד האסלאמי הפלסטיני, החות’ים בתימן ומליציות פרו-איראניות בעיראק, במטרה ליצור “עומק אסטרטגי” איראני ולבנות טבעת חנק סביב ישראל. רשת מנופי לחץ זו המקיפה את ישראל מצויידת בתשתית משמעותית של טילים, רקטות וכלי טיס בלתי מאויישים המיועדת לפגוע קשות בעורף הישראלי ומוסיפה למשוואת ההרתעה מול ישראל.
המסמך שלפניכם מציג הערכה אסטרטגית מקיפה של תנועת “הביטחוניסטים” לגבי תכנית הגרעין האיראנית והסכנה שהיא מציבה בפני קיומה של מדינת ישראל:
- מבוא לתכנית הגרעין האיראנית, הרציונל שבבסיסה ומצבה הנוכחי
- הסכם הגרעין מ-2015: להיטות המערב להביא להישג דיפלומטי הובילה להסכם חלקי בלבד ובלתי אפקטיבי, שבסופו של דבר סולל את דרכה של איראן להתגרען תחת לגיטימציה בינלאומית מלאה ותוך שהיא נהנית מעוצמה כלכלית
- סקירת אסטרטגיית הפייסנות וההכלה (appeasement and containment) של המערב המנוגדת לתפישת הביטחון הישראלית, הנשענת על סיכול ואיום אמין (foiling and credible threat)
- שלוש טבלאות מפורטות:
- נקודות הקושי המרכזיות בהסכם הגרעין מ-2015
- הפרות איראן את ההסכם בין 2016-2018 לפני יציאת ממשל טראמפ (קריסת הטענה שממשל טראמפ יצא מההסכם למרות שאיראן מילאה את התחייבויותיה)
- נקודות הקושי המרכזיות בחזרה להסכם הגרעין המקורי כיום
- מפת איראן האמיתית – מדיניות “העומק האסטרטגי” של המשטר
- האיום הקונבנציונלי מצד איראן – טילים ארוכי-טווח ומל”טים תוקפים
- המלצות “הביטחוניסטים” להתמודדות עם תכנית הגרעין האיראני, מנקודת מבט אופרטיבית-התקפית, הרתעתית ואסטרטגית-איזורית