המלחמה באירופה: ערבויות בינלאומיות הוכחו כפריכות מתמיד
ב-24 בפברואר 2022 התממשו איומיה של רוסיה וצבאה פתח בקמפיין לוחמה משמעותי באוקראינה תוך פלישה לשטחה הריבוני, במה שהוגדר כמעשה הלחימה הבין-מדינתי הקונבנציונלי הנרחב ביותר באירופה מאז סוף מלחמת העולם השנייה (אם מחשיבים את מלחמת יוגוסלביה בתור מלחמת אזרחים). כוחותיה הצליחו להשתלט על שטחים נרחבים באוקראינה, כמו חבל דונבס (במזרח המדינה) ועל ערים גדולות כמו חרסון ומריופול, ולהטיל מצור על הבירה קייב. בצד האוקראיני נצפה הרס תשתיות חסר-תקדים בהיקף נרחב, אבידות כבדות בנפש וזאת, לצד יצירת משבר פליטים חמור ואסון הומניטארי הנותנים אותותיהם באירופה ומשפיעים גם על מדינת ישראל. ההתגייסות הטוטאלית של האומה ללחימה וההתנגדות העזה של צבא אוקראינה, הכניסו למציאות זו אלמנט, שהופך את מה שציפו שיהיה “מבצע בזק”, ללוחמה מורכבת בהרבה.
מלחמה זו תוארה כנקודה בציר הזמן, המטלטלת את הסדר העולמי שלאחר מלחמת העולם השנייה ומחייבת חשיבה מחדש על אסטרטגיית ההגנה וארכיטקטורת הביטחון של האיחוד האירופי. היא הטילה סימן שאלה כבד על מחוייבות המערב בהובלת ארה”ב להגנת בני בריתו כמו גם על עמידות ברית נאט”ו במקרה של מתקפה דומה על אחת מחברותיה. זהו אירוע מורכב, שמחייב זהירות מצד כלל הצדדים האחראיים בזירה הבינלאומית, בפרט כאשר מעצמות מצויידות בנשק גרעיני מעורבות במרכז התמונה.
הדבר משפיע גם על הכלכלה העולמית לאור הסנקציות חסרות התקדים שהטילו מדינות המערב על רוסיה, ההתנתקות מפרוייקטי אנרגיה משותפים עם רוסיה כולל עצירת פרויקט ה-Nord Stream 2 בין רוסיה למרכז אירופה וכן, נוכח האפשרות שאירועים אלה, יובילו לסחר הדרגתי של נפט במטבעות אחרים מלבד הדולר האמריקאי (דוגמת היואן הסיני והרובל הרוסי). כל אלה, עלולים להוביל להידרדרות משמעותית במנוף הבינ”ל שמחזיקה בו ארה”ב. הסנקציות על רוסיה לא רק שגרמו לצלילה בערך מטבע הרובל, שבינתיים חזר בימים אלו לרמתו טרום המלחמה, אלא גם השפיעו כבומרנג על מחירי הנפט במדינות המערב, דבר שעלול להכביד על המשבר הכלכלי החמור ממילא בצפון אמריקה ובאירופה. יש לומר שהסנקציות החריפות הביאו את רוסיה למצב שנותר לה מעט מאוד מה להפסיד, ושהיא נדחקת לפינה; נשיא רוסיה פוטין כבר כינה סנקציות אלה “הכרזת מלחמה”.
בהקשר זה חשוב לציין, ששימוש אגרסיבי בסנקציות בינלאומיות נכשל כישלון חרוץ. זוהי “חרב פיפיות” שלא רק שאיננה בולמת את רוסיה, אלא מדרבנת אותה להמשיך לפעול. בעבור רוסיה, היא כבר ניצחה במלחמה. זוהי איננה מלחמה על עתיד אוקראינה, אלא הרבה מעבר: המלחמה נועדה לשבש את הסטטוס-קוו באירופה, לחולל שינוי עולמי רדיקלי ולהפוך את רוסיה למעצמה עולמית כבימי האימפריה הסובייטית. הקרנת עמדה כוחנית מתריסה של מעצמה צבאית החזקה באירופה, היא מה שרוסיה מבקשת להשיג במלחמה ובסופו של דבר המערב ייאלץ מצידו גם להתגמש ולנרמל מחדש את יחסיו איתה, בתור שחקן משמעותי בזירה הבינלאומית.
חודשיים מאז פרוץ העימות, הכלכלה הרוסית חווה התאוששות משמעותית ומראה חוסן שמטיל ספק באפקטיביות “הכלי האולטימטיבי של המערב” בעת החדשה: השימוש בסנקציות כחלופה לתגובה צבאית.
קרדיט לתמונה: Oleksii Synelnykov // Shutterstock
המלחמה באירופה מציבה בפני מדינת ישראל אתגרים ואף איומים משמעותיים לצד הזדמנויות ייחודיות המפורטות במלואן בנייר העמדה, והן:
- מערכת היחסים מול רוסיה
- מערכת היחסים מול ארה”ב
- ערכן של ערבויות בינלאומיות
- הזווית האיראנית
- חיזוק הבריתות האיזוריות במזרח התיכון
- חלון הזדמנויות לשדרוג יחסי ישראל-סין
- חיזוק מעמדה העולמי של ישראל
- הזדמנות לחיזוק זהותה של ישראל כבית לאומי לעם היהודי
- חיזוק ההבנה שחיוני עבור ישראל להמשיך להתבסס על מודל “צבא העם”
- הפעלת הכוח הקלאסית של רוסיה מציבה את נאט”ו בנחיתות ומעמידה במבחן את מגמת צמצום הכוחות בצה”ל