“הגליל העליון והתחתון נהיו לשטח יהודי רצוף” – כך הכריזה הכותרת בעיתון “מעריב” בחמישה במאי 1948. הכותרת הזו מתייחסת ל”מבצע מטאטא” שהתקיים ב-3.5.1948. מה הסיפור שמאחורי המבצע אשר גרם ליגאל אלון, המפקד הבכיר במלחמת העצמאות, לטעון כי הייתה לו “השפעה עצומה” על כיבוש צפת ועמק החולה?
הרקע למבצע: רגע לפני עזיבת הבריטים
מבצע מטאטא התקיים 11 יום לפני הכרזת המדינה, כלומר בחלקה הראשון של מלחמת העצמאות, שהתמקד במלחמה בכוחות המקומיים. אחד המאפיינים של תחילת חודש מאי 1948 הוא הידיעה שהבריטים אמורים לעזוב את ישראל בקרוב, ואחד המדדים החשובים שלהם בעזיבה הוא השליטה בשטח, כלומר: שטח בשליטה יהודית יימסר, טכנית, ליהודים, ולהפך. הידיעה שהשליטה ביישובים ובדרכים יכולה להשפיע מהותית על גבולות המדינה שבדרך קבעה במידה רבה את יעדי המלחמה באותם ימים. אחד המקומות שבהם השליטה היהודית התנדנדה היה בצפון, שם הערבים והבדואים ניתקו את הגליל העליון מהגליל התחתון ומשאר ישראל. האופן המרכזי שבו הדבר נעשה היה על ידי התנכלות לתחבורה היהודית.
מטרות המבצע: חיבור הגליל לישראל
יגאל אלון, מפקד הפלמ”ח עד 1946 והמפקד הבכיר של הכוח הסדיר הגדול ביותר במלחמת העצמאות, המליץ לחבר את הגליל העליון לתחתון, ולהשתלט על הגבול הצפוני – ממטולה ועד הכינרת. למבצע זה קראו “מבצע יפתח” ומטרותיו המוצהרות היו כיבוש הגליל העליון המזרחי כולל העיר צפת, טיהור הגליל העליון המזרחי מכוחות ערביים וחסימת צירי פלישה מרכזיים לקראת פלישת צבאות ערב.
אחד השלבים הראשונים של “מבצע יפתח” היה “מבצע מטאטא”, שמטרתו הייתה, כלשון הפקודה: “חיסול בסיסי האויב המחבל ומטריד את התחבורה בגליל, הריסת נקודות היאחזות לכוחות פולשים ממזרח, חיבור הגליל התחתון והעליון ברצועה רחבה ובטוחה יחסית”.
מהלך “מבצע מטאטא”: לוחמה פסיכולוגית, דיפלומטיה ועורמה
אחת השיטות שאפיינו את פעולותיו של יגאל אלון הייתה לוחמה פסיכולוגית. הוא נפגש עם מוכתרי השבטים הבדואים בסביבה, התריע מראש על כניסת כוחות צבאיים לאזור, וכתוצאה מכך, עם הרעשת המרגמות הראשונה במבצע, נמלטו כ-2,000 בדואים לסוריה וחסכו לכוחות הלוחמים כיבושים רבים.
אלון גם ידע להבחין בין אויב לידיד ולנצל אינטרסים משותפים. כך, צירף לפלמ”ח חלק מתושבי הכפר טובא, בני השבט ערב-אל-היב, שהיו ידידותיים ליהודים ואשר מנהיגם, שיח’ אבו יוסוף חוסיין מוחמד, היה מסוכסך עם נציגות הוועד הערבי העליון בצפת. כך הוקמה ה”פלהיב” – יחידת הבדואים של הפלמ”ח, שהיוותה את הגרעין ל”יחידת המיעוטים” בצה”ל.
אלון גם היה מצביא דגול שיישם תכנון ועורמה בשטח. כך, למשל, על מנת לכבוש את מאלכיה, כפר ערבי שהיה קשה לכיבוש ועיקש בהגנתו, ביצע אלון פעולת הסחה ואיגוף. הוא גרם לתושבי הכפר לסבור כי המתקפה המרכזית מתרחשת על חזית הכפר, וכאשר הפנו הערבים את כוחותיהם לחזית, הוא ביצע איגוף רכוב עם כוחותיו, והפתיע את המגינים מאחור.
תוצאות המבצע
כתוצאה מהמבצע, חובר הגליל העליון אל הגליל התחתון ואל שאר חלקי הארץ ואף התאפשרה אליו וממנו תחבורה חופשית, ללא צורך בשיירות מאובטחות. יגאל אלון אמר שלמבצע הייתה “השפעה פסיכולוגית עצומה” על ערביי צפת ועמק החולה שנותקו מסוריה, ושמבצע זה סלל את הדרך לכיבושם הסופי.
