גוש אמונים הייתה תנועה חברתית דתית-לאומית שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים ופעלה לייסוד התיישבות יהודית ביהודה ושומרון, בגולן, בנגב, בגליל, בחבל עזה ובסיני.
בין השאר היו אחראים חבריה להקמת ההתיישבות באלון מורה, קדומים, שילה ועפרה. בין פעיליה הבולטים ומנהיגיה של התנועה: חנן פורת, משה לוינגר, יעקב כץ (כצל’ה), הרב יואל בן נון, הרב חיים דרוקמן, בני קצובר, הרב מנחם פליקס ודניאלה וייס. בשנות ה-80 של המאה ה-20 חדלה גוש אמונים להתקיים כגוף רשמי. חלק מחבריה השתלבו בפוליטיקה, וחלקם הקימו את מועצת יש”ע.