תקופת התיכון ושנת המכינה הן הזדמנות להכין את הדור הבא לשירות משמעותי בצה”ל, ובהמשך לאזרחות מועילה. המפגש עם חברי תנועת הביטחוניסטים נועד להשלים לצעירים ידע חשוב, להכיר להם את הארץ, ולעזור להם להבין את אחריותם האישית כאזרחים במדינת ישראל.
יאנוש קורצ’אק, איש החינוך הנודע, הותיר לנו כמה וכמה אמירות מהפכניות שהפכו לאבני יסוד בחינוך, דוגמת “אין ילד רע, יש ילד שרע לו”. ציטוט נוסף של קורצ’אק עומד בבסיס פעילות החינוך של תנועת הביטחוניסטים: “הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים”. כמי ששמו להם למטרה לשמור על ביטחון ישראל לדורות, הביטחוניסטים פועלים רבות בשדה החינוך במטרה לוודא שהדור הבא של עם ישראל יתפתח לאורו של חזון ציוני ברור, יבין את האתגרים הביטחוניים והלאומיים שמולם ניצבת המדינה, ויכיר בחשיבות השירות בצה”ל.
כחלק מהפעילות החינוכית של הביטחוניסטים, בכירי התנועה מבקרים בתיכונים ובמכינות קדם-צבאיות ברחבי הארץ, ומעבירים הרצאות במגוון תחומים הקשורים למדיניות, ציונות, ביטחון וצבא. “ההרצאות של הביטחוניסטים תמיד מוצלחות”, אומר ראש מכינת “שובו אחים” הרב תומאל רחמים. “התלמידים נחשפים למידע חשוב ולנקודות מבט חדשות, וגם מקבלים תשובות לשאלות שבאות מתוך ההתלבטויות והחששות הכי אישיים שלהם”.
הפעילות החינוכית של הביטחוניסטים: הזדמנות להיפגש עם הדור הבא של אזרחי ישראל
במדינת ישראל פועלים תיכונים ומכינות קדם-צבאיות רבים ומגוונים. בחלוקה גסה אפשר לדבר על מוסדות חילונים ודתיים, כשבתווך נמצאים תיכונים ומכינות משולבים שמפגישים את שני העולמות. למרות השוני בין המוסדות, בכולם נמצאים צעירים וצעירות שמהווים את הדור הבא של אזרחי מדינת ישראל.
מציאות החיים הישראלית הביאה לכך שכבר בבתי הספר העל-יסודיים נושא הגיוס לצה”ל נוכח ומעצב את השיח ואת הפעילויות החוץ-לימודיות. חלק מהמנהלים ומהמורים אף מאמינים שההכנה לשירות משמעותי לא נופלת בחשיבותה מהכנת התלמידים למבחני הבגרויות.
אורין קוריאט, מורה לאנגלית בתיכון החילוני אורט שחקים בנהריה, מספרת בגאווה שבית הספר שבו היא מלמדת מחנך את התלמידים למנהיגות, ציונות ושירות משמעותי בצה”ל. היא עצמה לא מחנכת כיתה באופן רשמי, אבל מעצם המפגש היומיומי עם התלמידים היא מאמינה שיש לה אחריות רבה על החינוך שלהם. אמונה זו מביאה אותה לשלב בשיעורים שלה נושאים אקטואליים ותכנים הקשורים במסורת ובמורשת היהודית. “יש תלמידים שמפגינים ידע מדהים בנושא ויש תלמידים שחסרים ידע בסיסי ביותר וצריך לעשות איתם עבודה”, אורין אומרת. “המציאות הנוכחית הציבה לנו כיחידים וכחברה מראה ברורה. אם לפני השבעה באוקטובר אנשים רבים נמנעו מהעיסוק בשאלת הזהות היהודית והישראלית שלהם, היום אנחנו מבינים שזה נושא שאנחנו חייבים לתת עליו את הדעת. עוד הרבה לפני שמדברים על גיוס לצה”ל, צריך שכל תלמיד בישראל יֵדע למה הארץ הזאת שלנו ולמה אנחנו מוכרחים להגן עליה”.
אתגר המוטיבציה: הקשיים המרכזיים שכרוכים בהכנה לצה”ל
אם התיכונים מתעסקים בעיקר ב”למה”, המכינות הקדם-צבאיות כבר נדרשות לתת מענה לשלב הבא שהוא ה”איך”, ולהכין את החניכים והחניכות באופן מעשי יותר לשירות בצה”ל.
ההנחה הרווחת היא שהנוער שמגיע למכינות הוא ערכי ובעל נכונות גבוהה לשרת בצה”ל. בפועל רואים שלא תמיד כך הדבר. חלק מהצעירים שבוחרים לעשות שנת מכינה עושים זאת דווקא משום שיש להם שאלות וחששות רבים בקשר לשירות הצבאי, והם זקוקים לשנת הבשלה נוספת לפני שהם עולים על מדים. חלקם אפילו לא בטוחים שהם מעוניינים לשרת בצה”ל, ומנצלים את שנת המכינה כדי לבחון את עמדתם בנושא. מסיבה זו תנועת הביטחוניסטים רואה חשיבות גבוהה במפגש עם חניכי המכינות. מבחינת התנועה, אותם צעירים וצעירות נמצאים בשלב משמעותי בהתפתחותם האזרחית, וזוהי הזדמנות להשלים להם פערי ידע מהותיים, להכיר להם אתרי מורשת בארץ, ולעזור להם להבין את חשיבות השירות בצה”ל והתרומה למדינה.
תנועת הביטחוניסטים פונה לכל סוגי המכינות הקדם-צבאיות, ופועלת בכל רחבי הארץ. אחת מהמכינות שאיתה היא נמצאת בשיתוף פעולה צמוד היא המכינה הישיבתית-חברתית “שובו אחים”, הממוקמת ברחובות. מכינה זו הוקמה בשנת 2015, בעקבות החטיפה והרצח של שלושת הנערים אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל, הי”ד. לצד הרצון לזכור את הנערים, למכינה יש שלוש מטרת מרכזיות: לימוד תורה, הכנה לצה”ל והתנדבות בחברה. “המכינה שלנו מגוונת מבחינת ההרכב שלה”, מציין ראש המכינה הרב תומאל רחמים. “מגיעים אלינו נערים מאזורים ומרקעים שונים, שנבדלים זה מזה ביכולותיהם וברצונותיהם. השאיפה שלנו היא לעודד כל אחד ואחד מהם לתרום לחברה הישראלית את מה שהוא יכול בצורה מקסימלית”.
מכינה נוספת שעימה התנועה מקיימת קשרים הדוקים היא מכינת “רוח נכון” בירושלים. “רוח נכון” היא מכינה קדם-צבאית משולבת שפונה גם לדתיים וגם לחילונים, גם לבנות וגם לבנים. “המפגש בין חילונים לדתיים יכול להיראות מוזר לחלק מהאנשים, אבל מבחינתי הוא הכי טבעי”, משתף ראש המכינה מני פירסל. “אחד הקווים שמנחים אותנו במכינה הוא להביא פריזמה רחבה של סוגי אוכלוסייה שונים, מתוך תפיסה שרק ממקום של חברות והיכרות אמיתית אפשר לנהל מחלוקות כמו בני אדם”.
גם במכינת “שובו אחים” וגם במכינת “רוח נכון” מושם דגש רב על גיוס לצה”ל, אך מדברי ראשי המכינות עולה שיש פער בסיסי בתפיסות של החניכים. מני פירסל אומר שמרבית החניכים והחניכות שמגיעים למכינה שלו הם בעלי מוטיבציה גבוהה לשרת, ורצון להגיע לתפקידים משמעותיים בצה”ל. הרב תומאל רחמים, לעומת זאת, משתף שלא כל החניכים במכינה שלו מעוניינים בשירות משמעותי, וחלקם אף מתלבטים אם להתגייס.
הרב תומאל מספר שהוא נתקל בשתי סוגיות מרכזיות שמטרידות את החניכים שלו בכל הקשור לגיוס לצה”ל. הראשונה היא חוסר ודאות בנוגע לאופי השירות שלהם, והשנייה היא הפחד להיכשל באתגרים השונים שמצפים להם בצבא.
הרב מודה שלצוות החינוכי לא תמיד קל להתמודד עם נושא ההכנה לצה”ל ועם האתגרים הנלווים אליו. אחד האתגרים המרכזיים הוא לשכנע תלמידים שלא מעוניינים להתגייס או שמנסים להגיע לתפקיד שולי, להתגייס בכל זאת ולבחור בתפקיד בעל משמעות. אתגר נוסף הוא לשמור על רמת הנכונות של התלמידים שכן מעוניינים לשרת ולהשפיע. “אנחנו רואים הרבה תלמידים שמתחילים את השנה בקול תרועה ומכוונים לתפקידים הכי גבוהים שיש”, הוא אומר, “אבל עם הזמן המוטיבציה שלהם דועכת, וצריך לעודד אותם מחדש”.
מני מ”רוח נכון” מדגיש שעל אף רמת המוטיבציה הגבוהה לשרת שמאפיינת את חניכי המכינה שלו, גם הוא נתקל בקשיים ובספקות. “החששות הם מאוד אינדיבידואליים”, הוא מציין. “יש חניכים שמכוונים ליחט”יות (יחידות חטיבתיות) וחוששים שלא יתקבלו, אחרים מקווים להגיע לתפקידי סייבר ומודיעין, יש כאלה שמודאגים בעיקר מתנאי השירות שמצפים להם – הכול מאוד מגוון”.
כדי לתת מענה לכל השאלות והטרדות, בשתי המכינות מקפידים להעניק לחניכים כמה שיותר ידע על הצבא, וגם להכין אותם פיזית לשירות. לצד ההכנה הגופנית, הם גם מקבלים אינפורמציה חשובה דרך הרצאות של גורמים צבאיים וביטחוניים, שיחות עם בוגרי המכינה שנמצאים כעת בשירות צבאי, וסיורים ערכיים ברחבי הארץ. “ההרצאות והסיורים מעניקים לתלמידים המון ידע והבנה, וגם עוזרים להם להתכונן נפשית לשירות הצבאי”, אומר הרב תומאל רחמים. “אין לי ספק שהחשיפה הזאת משפיעה על רמת המוטיבציה שלהם לשרת. אני רואה איך תלמידים שהצהירו שהם לא ילכו לצה”ל משנים את דעתם לאורך השנה ומחליטים להתגייס ואפילו להגיע לתפקיד משמעותי”.
לתת קונטרה ליוטיוב: תפקיד התיכונים והמכינות בביסוס הידע של תלמידים
ההכנה לשירות צבאי משמעותי היא לא האתגר היחיד שמטריד את אנשי החינוך. לדבריהם, העידן העכשווי מעלה מורכבות רבה גם בכל הקשור לצריכת מידע. מצד אחד, מקורות הידע רבים ונגישים מכפי שהיו בעבר, אך מצד שני, קשה מאוד לברור את הנתונים הנכונים ולבנות תמונת מציאות שלמה ומדויקת.
מול עומס המידע הזה, קיימת בעיה נוספת שקשורה בהתנהלות של מערכת החינוך הפורמלית. “מערכת החינוך מתבססת על שיטת לימוד אחידה, וכשיש בני נוער כל כך שונים אין סיכוי שהשיטה הזאת תתאים לכולם”, קובע מני פירסל. “המערכת גם לא מכינה את הנוער לחיים הבוגרים. מגיעים אליי חבר’ה נהדרים שלא מבינים דברים בסיסיים בכלכלה או באזרחות. הם גם לא חשופים לתכנים ציוניים, ורובם – חילונים ודתיים כאחד – לא מכירים את מורשת ישראל או את ההיסטוריה של עם ישראל. כשאני מדבר איתם על התנועה הציונית, הם יודעים במקרה הטוב את ראשי התיבות של ניל”י”.
הרב תומאל רחמים מ”שובו אחים” מצייר תמונה דומה. “אני כל הזמן אומר לתלמידים שיש להם חוסר ידע משווע”, הוא מספר, “אבל מבחינתי זאת דווקא הזדמנות לחשוף אותם לעולם מושגים חדש שהם לא הכירו, ושהם אמורים להכיר. גם התלמידים עצמם מבינים שהם לא מבינים, וזה מעודד אותם להשקיע ולהעמיק. הם חוקרים לא רק בענייני תורה, אלא גם בנושאים שקשורים להיסטוריה הרחוקה והקרובה של עם ישראל”.
אנשי החינוך מתייחסים גם להשפעה שיש לרשתות החברתיות על הדור הצעיר, ומציינים שאחד התפקידים המרכזיים שלהם כאנשי חינוך הוא לתת קונטרה לסיפורים שמפורסמים ברשתות החברתיות ובאמצעי המדיה השונים. “החניכים שלנו צמאים מאוד לידע, אבל קשה להם להשיג אותו”, אומר הרב תומאל. “הם מחפשים תשובות במקומות כמו יוטיוב, וכך נחשפים למסרים שגויים או שטחיים שלא משקפים את המורכבות שקיימת באמת. “באחריותנו לתת לתלמידים כלים לברור מה נכון ומה לא נכון, לבנות עבורם עולם ערכים יהודי וישראלי, ולעודד אותם לדבוק בערכים אלו”.
מני מסכים שהרשתות החברתיות מהוות אתגר לא קטן, אך מציף בעיה אחרת. “הרשתות החברתיות משפיעות בעיקר על יכולת הריכוז של הצעירים”, הוא פוסק. “רוב החניכים שלי לא מסוגלים לשבת שעה רצופה בכיתה ולהקשיב. הם חייבים לצאת, לזוז, לעשות משהו תוך כדי – אלה מאפיינים של התמכרות, ורובם גם מודים בזה. מה שכן, אי-אפשר להאשים את הרשתות החברתיות בכול. אדם יכול להיות מכור לטיק טוק ועדיין להיות אדם ערכי”.
ההרצאה של הביטחוניסטים: שלב משמעותי בדרך לעידוד הגיוס
הפעילות החינוכית של הביטחוניסטים נותנת מענה לכל האתגרים שציינו אנשי החינוך ולעוד רבים אחרים. התנועה מציעה לתיכונים ולמכינות הקדם-צבאיות הרצאות מגוונות, סיורי מורשת ומפגש עם בכירים במערכת הביטחון.
“אנחנו מזמינים למכינה הרבה גופים ומרצים כדי להעניק לחניכים פרספקטיבה רחבה, וההרצאות של הביטחוניסטים תמיד בולטות עם המשוב המעולה שהן מקבלות”, אומר מני פירסל. “החניכים כל כך מרוצים מההרצאות האלה שאנחנו חושבים להקצות בשנה הבאה שתי משבצות שבועיות קבועות שיהיו מיועדות למרצים מהביטחוניסטים”.
“הביטחוניסטים עושים עבודת קודש של ממש”, אומרת אורין קוריאט מתיכון אורט שחקים. “הרעיון של התנועה מדהים והאנשים שפועלים שם מיוחדים ורק מחפשים לעשות טוב. ההרצאה הייתה מעניינת מאוד והיה כיף לראות את התלמידים משתתפים, שואלים שאלות ומדברים מדם ליבם”. אורין בטוחה שההרצאה הזאת השפיעה על התלמידים. “כל פעילות כזאת מחדדת אצל התלמידים את ההבנה מי אנחנו ומה אנחנו עושים כאן”, היא אומרת. “גם אם הם לא הקשיבו להרצאה במלואה, הם קיבלו כמה פרטים שחיזקו אותם. נכון, מטיפה אחת אי-אפשר להירטב, אבל מהרבה טיפות נהיים ספוגים”.
גם הרב תומאל רחמים שבע רצון משיתוף הפעולה עם התנועה. “בחרנו להזמין את הביטחוניסטים לפני שלוש שנים כי התחברנו לאג’נדה של התנועה, וחשבנו שזה יכול להיות מעניין”, הוא אומר. “אני שמח להגיד שההרצאות עלו הציפיות שלנו. התלמידים עפו על זה, ומאז תיאמנו עוד הרבה הרצאות וסיורים”. לפי הרב תומאל, הפעילויות השונות של הביטחוניסטים גם עושות שינוי בשטח. “אני לא אומר שההרצאות מחוללות מהפך מיידי, ושתלמיד שלא רצה להתגייס בכלל רוצה להגיע לסיירת אחרי הרצאה אחת, אבל אין ספק שהן מהוות שלב משמעותי בדרך לעידוד הגיוס לצה”ל”, הוא אומר, “ובכלל, במציאות של היום, שבה נשמעות כל כך הרבה דעות ותפיסות שמחלישות את העם שלנו – טוב שיש תנועה כמו הביטחוניסטים שבאה עם אמירה ברורה שמחזקת את הציבור הישראלי”.
