בשנים האחרונות ניצבת רוסיה על הקו הדק שבין ערעור כוחה של ארצות הברית במזרח התיכון לבין התחמקות ממעורבות ישירה באזור – בניסיון למנוע התלקחות רחבה יותר. מוסקבה מפגינה עניין מועט בניסיונותיה הדיפלומטיים של ארה"ב להשליט באזור שקט ויציבות, אולם בה בעת אינה מבקשת לראות התלקחות אזורית. הסלמה שכזו עלולה אף לסבך את יחסיה של רוסיה עם איראן ומדינות המפרץ. לרוסיה קל בהרבה לשמר את קשריה עם מדינות המפרץ כאשר באזור יש הרמוניה והוא נטול סכסוכים, מאשר להיות מעורבת במשחק סכום אפס עתיר סיכונים. על כן, בסופו של דבר סביר יותר להניח כי רוסיה תתמוך באיראן ובחזבאללה באמצעות סיוע בלוחמה אלקטרונית והעברת אמצעי לחימה, שלהם אינה זקוקה בפעילותה באוקראינה, מאשר בכניסה למעורבות צבאית ישירה במזרח התיכון.
המתיחות בין ישראל לאיראן טובה לרוסים – עד גבול מסוים
המתיחות הגוברת בין איראן לישראל יכולה להסיט את המיקוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה ולצפון בחובה כמה יתרונות עבור מוסקבה. למשל, הידרדרות נוספת בזירת המזרח התיכון כמעט בוודאות תסיט עוד יותר את תשומת ליבה של וושינגטון ואת אספקת הסיוע מצידה מאוקראינה, שם רוסיה נמצאת כעת בעמדת מתקפה.
עם זאת, מלחמה רחבה יותר במזרח התיכון עלולה לסבך את יחסיה של רוסיה עם מדינות המפרץ. אם תתחיל ישראל להילחם בחזבאללה או באיראן, יהיה על הקרמלין להתמודד עם שלוש השלכות מסוכנות: מעורבות של בעלת בריתה סוריה בעימות; ירידה ביכולתה של איראן לספק לרוסיה נשק; והשפעה שלילית על יחסיה של רוסיה עם מדינות המפרץ ואיראן. כמו כן, היעדים שישראל – וגם ארה"ב, אם תחליט להצטרף – תחליט לתקוף באיראן במידה שתחול הסלמה, עלולים ליצור לחץ משמעותי ביותר על תעשיית הנשק האיראנית.
האיומים על שיתוף הפעולה הצבאי בין איראן לרוסיה
מאז פלישתה של רוסיה לאוקראינה ב-2022, מוסקבה וטהרן הרחיבו משמעותית את שיתוף הפעולה הצבאי-טכנולוגי ביניהן, שבמסגרתו מספקת איראן לרוסיה סוגים שונים של כטב"מים, פגזי ארטילריה, תחמושת לנשק קל ופצצות דאייה. אולם כרגע, היקפם של המשלוחים הללו מאיראן מוגבל בשל מצב העימות באוקראינה.
מן העבר השני, רוסיה נזהרת ממעורבות גדולה יותר על רקע החיסולים בחמאס. חיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, ביוני בטהרן, ערער את מעמדה של איראן בזירה האזורית. מחד גיסא, טהרן חייבת להגיב על מנת לשמר את מעמדה הן בבית והן מול בנות בריתה האזוריות; מאידך גיסא, כל תגובה משמעותית מצידה עלולה לגרום להסלמה עד כדי מלחמה כוללת עם ישראל. כך, יחסיה של ישראל עם רוסיה הופכים למתוחים אף יותר, ומשום כך מציבים הרוסים יעדים דיפלומטיים צנועים יותר במזרח התיכון, כגון מגעים עם חמאס במטרה להוציא את החטופים מתחומו.
באוגוסט, לאחר החיסול, מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, סרגיי שויגו, ערך ביקור באיראן, וארה"ב הגבירה את נוכחותה באזור. מטרת ביקורו של שויגו הייתה להדק את היחסים בן שתי המדינות ולדון בסוגיות אזוריות ובין-לאומיות וביחסים פוליטיים וביטחוניים דו-צדדיים. חרף שיתוף הפעולה הנרחב של רוסיה עם איראן, יש להניח כי היא תימנע מללבות את להבות הסכסוך במזרח התיכון, ובמקום זאת תנסה להרתיע מהסלמה ותפעל למנוע נזקים. הן וושינגטון והן מוסקבה לא מבקשות לראות הסלמה של המצב במזרח התיכון, שכן סדר העדיפויות שלהן מכוון למשבר אוקראינה באירופה והן תוכלנה להקצות משאבים מוגבלים בלבד לעימות בזירה המזרח-תיכונית.
סיכום
מעורבותה של רוסיה בסכסוך הנוכחי במזרח התיכון לא מסתכמת בעזה בלבד, ובעיקר נסבה על רצונה של רוסיה לבסס את מעמדה בתוך העולם הערבי. בהקשר רחב יותר, מזרח תיכון בלתי יציב משרת את האינטרסים הגיאופוליטיים הרחבים יותר של מוסקבה בשל הסטת תשומת ליבו ומשאביו של המערב מהזירה המזרח אירופית, שם רוסיה מעורבת ישירות. מוסקבה הפגינה עניין מועט בדיפלומטיה מערבית השואפת להביא לשלום וליציבות במזרח התיכון, אך בה בעת היא אינה מבקשת התלקחות אזורית במזרח התיכון העלולה לסבך עוד יותר את קשריה באזור.
מאמר זה פורסם במקור ב-Ynet News
הכתוב הוא על דעת המחברת בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה
