הקריאות להפסקת אש שנשמעות בחודשים האחרונים הן טעות. בעשורים הקרובים, מתקפת ה-7 באוקטובר תעצב את דמותה של ישראל כמדינה שנפלה קורבן לאירוע הטרור השלישי בממדיו בעולם מבחינת מספר קורבנותיו, מאז החל איסוף הנתונים ב-1970 [1].הפסקת אש לא תגרום לחמאס לעצור, והכרזה עליה כעת רק תעביר מסר מסוכן לאיראן ולשלוחיה. חמאס דחה עד כה חמש הצעות להפסקת אש. בתקופה של מתח מוגבר במזרח התיכון, על הקהילה הבינלאומית לתמוך ביושר ביעדי ישראל.
בניגוד להפוגה קצרה בלחימה, קריאות להפסקת אש קבועה הן טעות. על ישראל מופעל לחץ בינלאומי אדיר מצד ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם ועוד. כולם, ללא יוצא מן הכלל, נחושים להביא לסופה של מלחמה זו מבלי להשיג את מטרותיה, תוך שמירה על שלטון חמאס בעזה. הקריאות להפסקת אש מתעלמות מעוצמת האסון שאירע ב-7 באוקטובר, לא רק מבחינת אכזריותו, אלא גם מבחינת חשיבותו ברמה האסטרטגית. בהסכמה לאשליית "הפסקת האש הקבועה", שוודאי לא תכובד על ידי חמאס כפי שההיסטוריה מלמדת, ישראל תחשוף את עצמה, שוב, לאיום ביטחוני קטלני המתפשט באופן ממאיר ברצועת עזה.
מאמר זה יתמקד באופן שבו נאלצה ישראל להתמודד בעבר עם לחץ בינלאומי להסכים להפסקת אש בעזה, עוד בטרם הצליחה לחסל את אויביה. לחץ זה הוביל להחמרה בלתי נתפסת של האיום הביטחוני, ותרם להבשלת התנאים שהובילו לאירועי ה-7 באוקטובר. למרות הלחץ של ממשל ביידן, וטענתו כי חמאס "לא מסוגל בשלב זה להוציא אל הפועל עוד 7 באוקטובר", מטרת הטענה הזו, המטעה במכוון, היא לפתות את ישראל לחזור לנקודת ההתחלה, בלי להשיג דבר וחצי דבר במלחמה הזו. מה שאף מסוכן מכך הוא שהחלטה כזו תיתן לחזבאללה, לאיראן ולשחקנים זדוניים אחרים, שעצם תכלית קיומם היא השמדת ישראל, אור ירוק לתקוף בתורם.
עשורים שלמים של תקוות שווא ביחס למשמעות של אמנת חמאס חייבים להסתיים: חמאס איננו, ולעולם לא יהיה, שותף לשלום. חמאס גם לעולם לא יהיה צד אמין בהפסקת האש. לקריאה באמנה של חמאס להרוג יהודים בכל דרך אפשרית יש רק פירוש אחד: הפירוש המילולי. ישראל ניצבת כיום בפני ברירה אחת בלבד: לחסל את חמאס, לשחרר את כל החטופים, ולהביא למציאות חדשה ברצועת עזה – כזו שתשפיע לטובה על ביטחונה של ישראל בטווח הארוך.
ישראלים מאוחדים בשאיפה להשמדת חמאס
ה-7 באוקטובר יעצב את דמותה של ישראל, את מדיניותה, ואת יחסיה עם אזרחיה ושכנותיה בעשרות השנים הבאות. מאז החל איסוף הנתונים בשנת 1970 [2]נרשמו רק שני אירועים קטלניים יותר מהמתקפה שביצע חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023. המתקפה ב-7 באוקטובר הייתה המתקפה הקטלנית ביותר נגד ישראל מאז הקמת המדינה ב-1948 [3],עם שיעור של קצת יותר מהרוג אחד לכל 10,000 ישראלים [4].בדקות הראשונות של המלחמה ב-7 באוקטובר ניחת על ישראל מטח רקטות אדיר – למעלה מ-3,000 במספר – והכריע את מערכי ההגנה שלה [5].במקביל, כוח התקיפה של חמאס, בהובלת לוחמי עלית מיחידת הנוח'בה שהוכשרה על ידי איראן, פרץ את גדר הגבול, לצד ניסיונות חדירה דרך הים [6].כואבת עוד יותר הייתה האכזריות מקפיאת הדם שבה מחבלים ותושבים עזתים רגילים ביצעו את פשעיהם בעת הפלישה: עריפת ראשים בשידור חי באינטרנט, אלימות מינית זוועתית, מראות מזעזעים של התעללות בגופות.
הסברה הרווחת היא כי נכון לתחילת המלחמה החזיקה חמאס ב-124 מתוך 250 החטופים. אלו מוחזקים במנהרות תת-קרקעיות, תחת שמירה כבדה, ותוך שהם משמשים מגינים אנושיים וכלי מיקוח לשחרור אסירים פלסטינים. מטרה אחת הוגדרה בעקבות התקיפה: חיסול מוחלט של משטר חמאס והחזרת כל החטופים. הברבריות הבוטה של מתקפת ה-7 באוקטובר הביאה לכך שישראל תעשה כל שיידרש כדי להסיר את האיום, ותקדיש לכך כמה שזמן שיידרש. בחברה שסבלה עד לפני זמן קצר כל כך מקיטוב עמוק וממחאות המוניות, ישראלים מכל הקשת הפוליטית מאוחדים כעת ברצון שלהם לראות בהשמדת חמאס.
לחמאס אכפת רק מהשמדת ישראל, לא מתושבי עזה
כעת, לאחר שארגון הטרור הוכיח את כישלון ההרתעה של ישראל, הוא מתעקש שלא ימשיך לשחרר חטופים בתמורה להפסקות אש בלבד, אלא רק בתמורה לסיום מוחלט של המתקפה הישראלית, [7] מה שישאיר אותו בשליטה מלאה בעזה. באופן כזה יוענק לחמאס סיוע בהיקף של מיליוני דולרים ממדינות המערב, במקביל להמשך העברת מיליארדי דולרים מקטאר, כווית ומדינות עשירות בנפט נוספות במזרח התיכון [8].
בעוד כספים אלה מיועדים כביכול לרווחה ולשיקום אזרחי, חמאס ישתמש בהם כדי להיבנות מחדש, להתארגן מחדש ולממן אימוני טרור, לצד זרועות התעמולה והמדיניות שלו. האסטרטגיה הזמנית של ישראל לעכב את חידוש העברת המזון, הדלק והמים בתקווה לשחרור כל החטופים אישרה לכל הפחות את העובדה שחמאס שוב נותן עדיפות למִקסום מספר העזתים שסובלים או מתים תחת שלטונו. חמאס מעולם לא התיימר להילחם למען רווחתה של אוכלוסיית עזה, או למען פלסטין כמטרה לאומית. חמאס לא מקבל על עצמו את האחריות לשיקום עזה.
לפיכך, אם תהיה הפסקת אש קבועה, חמאס יוכל להתחיל בהכנות לקראת מתקפת הפתע הבאה שלו, בתקווה למתקפה נוספת של הרג חסר אבחנה דוגמת זו שאירעה ב-7 באוקטובר. ארגון טרור זה לעולם לא יכבד את המשפט הבינלאומי ההומניטרי, ויש לעשות הכול על מנת לגרום לקהילה הבינלאומית להבין מציאות זו.
הפסקת אש תתדלק את המתיחות באזור
כל הפסקת אש כעת תעביר מסר מסוכן, במיוחד לחזבאללה בלבנון, שלפיו ארגון טרור יכול לבצע פשעי מלחמה בלתי נתפסים נגד אזרחים ישראלים מבלי שישראל תגיב תגובה מכרעת, כזו שלא רק תסב אבדות כבדות למחבלים ולתשתיותיהם, אלא תמוטט לחלוטין את שלטונו. לחמאס מוניטין רב-שנים של הפרת הפסקות אש וניצול הזדמנויות להתחמש ולהתארגן מחדש. מנהיגי חמאס הבהירו שהם יתקפו שוב וישיגו את יעדם – חיסול ישראל.
ואומנם, חמאס השתמש בסיוע איראני כדי לפתוח מבסיסו בעזה בכמה מתקפות רחבות-היקף כנגד ישראל. אלו הובילו למבצע "עופרת יצוקה" ב-2008, מבצע "עמוד ענן" ב-2012, מבצע "צוק איתן" ב-2014, מבצע "שומר החומות" ב-2021, וכעת למלחמת "חרבות ברזל" שהחלה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר. לסמוך על חמאס להקפיד על הפסקת אש חד-צדדית הוא אפוא דבר תמים ומסוכן כאחד. נוסף על כך, יש לזכור שעד ל-6 באוקטובר 2023 הייתה הפסקת אש, שהופרה כמובן ביום למוחרת.
ישראל חייבת להישאר מוגנת
בצה"ל לא האמינו שארגון הטרור מסוגל לבצע התקפה כמו זו שביצע באוקטובר 2023. "הצבא לא מכין את עצמו לדברים שהוא חושב שהם בלתי אפשריים", אמר היועץ לביטחון לאומי הישראלי לשעבר, יעקב עמידרור [9] .לישראל הייתה הזדמנות להפיל את חמאס בשנים 2008–2009 במהלך מבצע "עופרת יצוקה", ושוב במבצע "חומת מגן" ב-2014, אך בשתי הפעמים עצרה רגע לפני שעשתה זאת [10].
המלחמה בין ישראל לחמאס, המתנהלת בשלב זה כבר שמונה חודשים, היא אחת הארוכות שחוותה המדינה אי פעם. הסכסוך הנוכחי ארוך בהרבה ממלחמת יום כיפור (19 ימים), ממלחמת לבנון השנייה (34 ימים) וממבצע "צוק איתן" (51 ימים). [11]ממשלת ישראל לא נקטה פעולה צבאית שמטרתה למנוע את בניית הארסנל העצום של חיזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה ב-2006 [12]. חמאס ופלגים חמושים אחרים בעזה גררו מאז את צה"ל למלחמת גרילה ממושכת בעזה בשנים 2008–2009, 2012, 2014 ו-2021 [13].
אחת הסיבות לכך שישראל לא הייתה מוכנה לחסל את חמאס באותו הזמן הייתה החשש מנפגעים, בשילוב שני גורמים נוספים: ההיסוס בקרב ההנהגה הבכירה לפעול במלוא העוצמה, ולחץ בינלאומי כבד ביותר. יחד עם זאת, כעת עמדתה של ישראל נחרצת, ומגובה בתמיכה ציבורית מקיר לקיר: הגיעו מים עד נפש. האיום על ישראל חייב להיפסק באופן סופי [14].
התמיכה האיראנית בחמאס
הקשרים בין איראן לחמאס החלו כבר בשנות ה-90 ולמשטר האיראני נותר מאז חלק מרכזי בביסוס כוחו של חמאס [15].בסיועה של איראן, הארגון למד להתאים טקטיקות טרור לא סדירות לשיטות לוחמה קונבנציונלית. איראן והפרוקסי הלבנוני העוצמתי שלה, חזבאללה, לימדו את חמאס גם כיצד לבצע פיגועי התאבדות [16].
פעולות הטרור של חמאס בישראל בשנות ה-90 ובמהלך האינתיפאדה השנייה, אשר תודלקו על ידי איראן וחזבאללה, גבו את חייהם של למעלה מ-1,000 ישראלים [17].חזבאללה גם מספק ייעוץ אסטרטגי: מתקפת ה-7 באוקטובר דמתה במידה רבה לתוכנית "כיבוש הגליל" של חזבאללה, שאותה חשפה ישראל ב-2012 [18].
אימונים צבאיים אינטנסיביים וצבירת כמויות עצומות של כלי נשק אפשרו לחמאס לארגן בהדרגה יחידות מרחביות בסדרי גודל של חטיבות, עם 2,500–3,500 לוחמים כל אחת [19].איראן סייעה לחמאס לבנות ארסנל גדול של טילים ורקטות, מה שהוביל לירי של למעלה מ-10,000 טילים, רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל במלחמה הנוכחית [20].
בעזרת איראן, חמאס אף פיתח תעשייה חזקה של ייצור טילים ורקטות משלו [21].מערכת ההגנה האווירית הישראלית של כיפת ברזל יירטה מטחים רבים של טילים ורקטות מסוג זה, בשיעור יירוט של 90%. עם זאת, הרקטות עדיין היוו מאפיין מרכזי בארסנל של ארגון הטרור, לצד בלוני תבערה, עפיפוני תבערה וכטב"מים מתאבדים [22].בבואה להגן על אזרחיה עומדת למדינת ישראל הזכות המוסרית ליירט את הטילים באמצעות כיפת ברזל [23].
מחשש למתקפה נוספת דוגמת זו שאירעה ב-7 באוקטובר, ישראל עתידה לבצר את גבולה עם עזה ולהפוך אותו לאזור הדומה לאזור המפורז בקוריאה – עם יותר חומות, מכשולים ושדות מוקשים. השיקום יהפוך לקשה משמעותית, מכיוון שישראל תגביל את הסיוע הנכנס לעזה מחשש שחמאס ינצל כל דרך אפשרית לבנות מחדש את התשתית הצבאית שלו [24].
ככל הנראה, ישראל גם תאסור על 18,000 העזתים שעבדו בישראל עד פרוץ המלחמה לשוב לעבודתם, לאור החשש שחלק מהם עלולים לתרום למאמצי איסוף המודיעין של חמאס [25],דבר שבתורו יצמצם עוד יותר את הסיכויים שהכלכלה העזתית תתאושש. בסופו של דבר, תנאים אלה יסללו את הדרך למלחמה נוספת בעזה, שעלולה להביא לשפיכות דמים רבה אף יותר.
היעדר תמיכה באו"ם
למרות כל זאת, הלחץ באו"ם על ישראל הולך וגובר. בדצמבר עברה החלטה בעצרת הכללית של האו"ם בדרישה להפסקת אש. 153 חברות באו"ם מתוך 193 תמכו בהחלטה [26].ב-25 במרץ העבירה מועצת הביטחון של האו"ם לראשונה החלטה להפסקת אש בעזה [27].
יחד עם זאת, להחלטת מועצת הביטחון לא הייתה השפעה מיידית של ממש על המתרחש בעזה בשטח. ההחלטה לא גינתה את חמאס, דבר שארה"ב דורשת כתנאי מקדים מזה חודשים, ועל כן היא נמנעה בהצבעה עליה [28].בתחילת המלחמה שר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, הפציר בישראלים לצמצם לחלוטין את התקפותיהם, כדי "לזכות בליבם" של התושבים בעזה, [29] תוך שהוא מתעלם מההבנה כי אי אפשר "לזכות בליבם" של תושבים הנשלטים על ידי קיצונים אכזריים.
אותה החלטה שהתקבלה בחודש מרץ באו"ם ייצגה אפוא נקודת תפנית גם עבור ארה"ב, וסימנה מחלוקת בין ארה"ב לישראל, לא רק על סמליות אלא גם על מהות. עד לאחרונה, ארה"ב תמכה במידה רבה ביעדי ישראל במלחמה, אך גם לממשל ביידן היה אינטרס עז לסיים מלחמה שפילגה את הבוחרים האמריקאים בשנת בחירות זו [30].
ברגע שפרצה הראשונה במלחמות ישראל, ב-15 במאי 1948, הטילו ארה"ב ובריטניה אמברגו נשק מוחלט על כל הצדדים המעורבים [31].אולם, לאחר מכן קרה הבלתי צפוי: ישראל החלה לנצח, והבריטים רצו להציל את בעלי בריתם הערבים שעמדו בפני קריסה. ב-11 ביוני 1948, לאחר 26 ימי לחימה, כפתה מועצת הביטחון של האו"ם הפסקת אש מלאה, בגיבוי הבריטים והאמריקאים [32]. מהלך זה יצר תקדים לכל הפסקות האש הבאות של האו"ם באזור: ברגע שישראל פותחת במתקפת נגד, העצרת הכללית של האו"ם לוחצת על מועצת הביטחון להורות מיידית על הפסקת אש.
כיום, ישראל היא מעצמה צבאית חזקה יותר ועצמאית יותר. רק ישראל יכולה לשתק את חמאס, כשהיא נלחמת מסמטה לסמטה, וממנהרה למנהרה, בכל רחבי רצועת עזה. ממשל ביידן הפציר בישראלים להזדרז בלחימה ולא להאריך את סבלם של אזרחי עזה [33].ואומנם, סביר להניח שרק באמצעות פעולות קרקעיות, שלמרה הצער מסיבות נזק לחיילי צה"ל, לאזרחים הפלסטינים ולחטופים, יכולה ישראל לעמוד ביעדה – סיום שלטון חמאס בעזה.
הדרישות ההזויות של חמאס
עד כה, חמאס התעקש על הפסקת אש קבועה ועל נסיגת הכוחות הישראליים מעזה. דרישות אלה הובילו לכישלון בהשגת העסקה לפני חודש הרמדאן.ישראל , שלא השיגה את יעדיה הצבאיים, מעולם לא עמדה להסכים לדרישות אלה. ההצעה החדשה של חמאס הראתה שהארגון ריכך מעט את עמדתו, וכעת הסכים לקבל הפסקת אש זמנית ראשונית, שבמהלכה יתקיימו שיחות נוספות להארכת הפסקת האש לכדי הפסקת אש קבועה.
בחודש מרץ הציע חמאס להגיע להסכם דו-שלבי, שבמסגרתו ישוחררו בשלב ראשון נשים ישראליות (כולל חיילות), ילדים, קשישים ופצועים המוחזקים בשבי, בתמורה ליותר מ-700 אסירים פלסטינים, כולל 100 אסירי עולם המרצים את עונשם באישומי טרור [34].ישראל דחתה את ההצעה מכיוון שהפסקת אש שאינה מתייחסת לשחרור כל החטופים הישראלים איננה שלמה מבחינתה.
באפריל הייתה זו "הפעם החמישית ברציפות שהעברנו הצעות חדשות להפסקת אש וחמאס דחה אותן, [35] כך אמר ראש הממשלה נתניהו. "הגיע הזמן שהעולם יבין שחמאס לא רוצה להתקדם לעסקה ולכן עלינו לנקוט את הפעולות הנדרשות כדי להחזיר את החטופים הביתה", [36] הוסיף.
ב-19 באפריל אמר מזכיר המדינה אנטוני בלינקן בפסגת ה- G7באיטליה: "העולם צריך להבין שהדבר היחיד שעומד בין העם בעזה לבין הפסקת אש הוא חמאס. חמאס ממשיך לשנות את חוקי המשחק", [37] הוסיף בלינקן. "דחיית ההצעה האחרונה", אמר ראש הממשלה נתניהו בהצהרה, "מוכיחה שמנהיג חמאס יחיא סנואר אינו מעוניין בעסקה הומניטרית ובהחזרת החטופים, וממשיך לנצל את המתיחות עם איראן כדי לנסות לאחד את הזירות השונות ולהביא להסלמה כללית באזור". [38]
שינוי גישה של ביידן
המתקפה הישירה של איראן על ישראל גרמה לחששות בעולם מפני מלחמה אזורית נוספת שעלולה להשפיע על אזור מוכה אסון ממילא. כל עימות אזורי בין איראן לישראל עלול לגרור לתוכו את מדינות המפרץ. לראיה, כבר עכשיו קטאר הצהירה כי תשקול מחדש את תפקידה כמתווכת מרכזית בין ישראל לחמאס. [39] אולם, המתיחות עם ארה"ב, רוסיה וסין, עשויה גם היא ליצור עימות גלובלי נפיץ. מעצמות-על אלו אינן מעוניינות לראות איראן מועצמת מאיימת על היציבות האזורית, ולכן נראה שאירועי ה-13 באפריל קירבו את ישראל מעט יותר לקהילה הבינלאומית הביקורתית.
ב-31 במאי שינו האמריקאים את גישתם. הנשיא ביידן הציג במפתיע הצעה להפסקת אש קבועה על בסיס עסקה לשחרור החטופים שהוגשה על ידי ישראל והועברה דרך המתווכות לחמאס [40] .באותה הודעה אמר הנשיא ביידן שחמאס איבד את היכולת לפתוח במתקפה נוספת על ישראל בדומה למתקפה ב-7 באוקטובר וכי הגיע הזמן שהמלחמה תסתיים [41].
הצהרתו של הנשיא ביידן ניתנה במהלך יום שבת, בשעה שהמערכת הפוליטית של ישראל דוממת ברובה. דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ון קירבי, חזר ב-2 ביוני על הטענה לגבי יכולותיה הנוכחיות של חמאס, ולגבי הצעת הפסקת האש הישראלית [42].למותר לציין כי אלו טענות מטעות באופן מכוון: הן מתעלמות מהאופן שבו יוכל חמאס להשיב לעצמו בבוא העת את יכולותיו ולהוציא אל הפועל עוד ועוד מתקפות שישחזרו את ה-7 באוקטובר, כפי שהבטיחו מנהיגיו.
בניגוד לאופן שבו הוצגה הטענה, ההצעה לא הגיעה מישראל. בעוד הבית הלבן תיאר את התוכנית ככזו שמקורה בישראל, הייתה זו למעשה הצעה שהועלתה על ידי מתווכים, וישראל ערכה בה תיקונים ושינויים [43].ישראל לא הסכימה להסיג את חייליה מרצועת עזה כחלק מכל עסקה לשחרור החטופים הנותרים שם, ואף לא שינתה את תנאיה להפסקת אש קבועה. דבר זה יתממש רק לאחר שיושגו היעדים של ישראל: להרוס את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס.
חמאס עשוי לבנות את עצמו מחדש
בתגובה לטענת הנשיא ביידן, שלפיה יכולות חמאס מדולדלות כעת באופן משמעותי, ראש הממשלה נתניהו אמר שישראל נשארת נאמנה ליעדיה המקוריים, וכי לא תסכים להפסקת אש קבועה עד ל"השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, שחרור כל החטופים והסרת האיום שעזה מהווה לישראל". [44] מיגור חמאס לא הושלם; גדודי מחבלי חמאס נותרו בעיר הדרומית רפיח, בעוד הלחימה נמשכת בצפון עזה. חמאס ממשיך לשגר רקטות לעבר ישראל ומידת המשילות הנוכחית של הארגון ברחבי הרצועה איננה ברורה. נסיגה מלאה של הכוחות הישראליים, כפי שנדרש בהסכם זה, עלולה אפוא לאפשר לחמאס לטעון לניצחון ולבנות את עצמו מחדש.
גורמים אמריקאים רשמיים, והנשיא ביידן עצמו, הודו כי העסקה שהוצעה ב-31 במאי מכילה אזורים אפורים משמעותיים, במיוחד בשלבים השני והשלישי של ההסכם שקוראים ל"סיום קבוע של הלחימה" ו"לשיקום רבתי של עזה" מבלי לקבוע לוחות זמנים קונקרטיים [45].נראה שהעמימות בעסקה המוצעת מאפשרת בכוונה לשני הצדדים במלחמה מרחב מספיק של פרשנות ליישום הסכם. חמאס טרם הגיב לעסקה [46]אך דחה עד כה את כל ההצעות שאינן מבטיחות את הישרדותו ארוכת הטווח בעזה – ואין זה סביר שהארגון ישתכנע כי הצעה זו שונה מקודמותיה.
נראה כי מטרת האמריקאים היא להדגיש כי המחסומים שמציבים חמאס מחד גיסא, וחברי האגף הימני בממשלת ישראל מאידך גיסא, הם אבני הנגף העיקריות בפני הסדר דיפלומטי. השאלה אם אסטרטגיה כזו תצליח בסופו של דבר תלויה ביכולתו של ממשל ביידן להפעיל לחץ משמעותי ועקבי על שני הצדדים. כדי שתוכנית זו תעבוד, ארה"ב תצטרך להגביר משמעותית את המאמצים הדיפלומטיים והמדיניים במזרח התיכון, אפילו יותר ממה שכבר עשתה בחודשים האחרונים, שכן אין די בהצהרות פומביות חד-פעמיות כדי להביא לתוצאות המיוחלות. האפשרות להפעלת לחץ דיפלומטי מתמשך מסוג זה מצד ארה"ב בזמן בחירות מוטלת בספק.
לכן, תהיה זו טעות להחיל כעת את הכללים שהיו נהוגים לפני ה-7 באוקטובר – את החתירה לשקט חמקמק ומזויף – על המציאות העכשווית, במיוחד לאור המתח המוגבר מהמתקפה האיראנית באפריל. אם ישראל לא תעשה זאת, התקפות הטרור יהפכו לנורמה החדשה של ישראל וחיסול רוצחים פולשים יהיה גבול התגובה המקובלת של ישראל בעולם. המערב צריך להבין שהיעדר פעולה נחרצת מצד ישראל בשבועות שלאחר מתקפת הטילים האיראנית יזמין ניסיונות נוספים בעתיד, ויהיו אלה ניסיונות מתוחכמים וקטלניים יותר.
על הקהילה הבינלאומית לפעול בנחישות ובשיתוף פעולה. ניסיונות עקרים לשדל את ישראל לפעולה, כשהאיום עודנו נותר בעינו במידה רבה, נוגדים את האינטרס הביטחוני העתידי שלנו. יש רק מסלול אפשרי אחד להמשך מלחמה זו, בפרט בזמן שאיראן הופכת נועזת ותוקפנית יותר ויותר, וכשחזבאללה מגביר אף הוא את התוקפנות שלו: יש להביס את חמאס בעזה, להחזיר את כל החטופים, ולהביא למציאות חדשה ברצועת עזה שתבטיח את צורכי הביטחון של ישראל לטווח ארוך, ללא חמאס בשלטון.
[1] https://www.csis.org/analysis/hamass-october-7-attack-visualizing-data#:~:text=The%20October%207%20Attack%20in,worst%20mass%20fatality%20terrorist%20attack.
[2] https://www.csis.org/analysis/hamass-october-7-attack-visualizing-data#:~:text=The%20October%207%20Attack%20in,worst%20mass%20fatality%20terrorist%20attack.
[3] Ibid.
[4] Ibid.
[5] https://www.lawfaremedia.org/article/missile-defense-in-the-israel-hamas-war
[6] https://www.washingtonpost.com/world/2023/10/27/hamas-attack-israel-october-7-hostages/
[7] https://www.theguardian.com/world/2023/dec/20/hamas-leaders-arrival-in-egypt-suggests-second-hostage-deal-imminent
[8] https://edition.cnn.com/2023/10/24/business/hamas-secret-investment-portfolio-israel/index.html
[9] https://www.nytimes.com/2023/12/30/world/middleeast/israeli-military-hamas-failures.html
[10] https://www.jpost.com/israel-hamas-war/article-778418
[11] Ibid.
[12] https://www.armyupress.army.mil/Portals/7/combat-studies-institute/csi-books/we-were-caught-unprepared.pdf
[13] https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/how-hamas-built-army
[14] https://www.aljazeera.com/news/liveblog/2024/2/7/israels-war-on-gaza-live-israel-pounds-gaza-as-truce-diplomacy-continues
[15] https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/how-hamas-built-army
[16] Ibid.
[17] Ibid.
[18] Ibid.
[19] Ibid.
[20] Ibid.
[21] Ibid.
[22] https://www.voanews.com/a/is-israel-iron-dome-missile-defense-system-ironclad/7327930.html
[23] https://apnews.com/article/iron-dome-missile-defense-israel-palestinians-rockets-hamas-f57508d0e53945d1071d4582fcdae8d2
[24] https://foreignpolicy.com/2023/12/22/israel-hamas-gaza-ceasefire-truce-pause-war/
[25] https://www.rand.org/pubs/commentary/2023/12/the-trouble-with-a-cease-fire.html
[26] https://news.un.org/en/story/2023/12/1144717
[27] https://news.un.org/en/story/2024/03/1147931
[28] Ibid.
[29] https://www.wsj.com/public/resources/documents/SsI2qA0sv5aTgX5HJNmj-WSJNewsPaper-11-21-2023.pdf
[30] https://carnegieendowment.org/2024/02/06/democracy-policy-under-biden-confronting-changed-world-pub-91540
[31] https://www.jstor.org/stable/2150455
[32] https://www.un.org/unispal/document/auto-insert-184863/
[33] https://edition.cnn.com/2023/11/02/politics/biden-administration-warning-israel-gaza-civilians/index.html
[34] https://www.ft.com/content/be12aa70-b105-41ea-ad11-a9621b63d8d7
[35] https://allisrael.com/its-time-the-world-faces-this-empire-of-evil-in-tehran-israeli-president-herzog-tells-sky-news
[36] Ibid.
[37] https://www.jpost.com/israel-hamas-war/article-797937
[38] https://www.timesofisrael.com/hamas-spurns-latest-hostage-deal-proposal-demands-permanent-ceasefire/
[39] https://edition.cnn.com/2024/04/18/middleeast/qatar-reconsidering-mediation-role-gaza-hostage-talks-anlysis-mime-intl/index.html#:~:text=The%20Arab%20nation%20of%20Qatar’s,to%20the%20Palestinian%20militant%20group.
[40] https://news.sky.com/story/israel-hamas-gaza-latest-ceasefire-biden-announcement-sky-news-live-blog-12978800
[41] https://apnews.com/article/gaza-hamas-israel-netanyahu-biden-resettlement-war-796948b31c7aa8ed90c51edb41738eef
[42] https://www.nbcnews.com/news/world/biden-cease-fire-offer-not-accurate-israel-netanyahu-hostages-hamas-rcna155129
[43] https://www.state.gov/?post_type=state_briefing&%3Bp=92333
[44] https://www.washingtonpost.com/world/2024/06/03/gaza-hamas-israel-netanyahu-biden-resettlement-war/99faefd0-21d9-11ef-bc8d-a8ae61b84dde_story.html
[45] https://abcnews.go.com/Politics/biden-hamas-stands-cease-fire-questions-israel-remain/story?id=110786109#:~:text=U.S.%20officials%20and%20the%20president,Gaza%22%20without%20imposing%20strict%20timetables.
[46] https://abcnews.go.com/Politics/biden-hamas-stands-cease-fire-questions-israel-remain/story?id=110786109
