בעוד הדים אחרונים של קרבות נדמים בשדות אוקראינה, מתחילים להתבהר קווי המתאר של סדר עולמי חדש. הסכם השלום שנחתם בין רוסיה לאוקראינה בתיווכו הנחוש של הנשיא טראמפ אינו רק סיומה של מלחמה עקובה מדם, אלא גם אות לשינוי דרמטי ביחסי הכוחות העולמיים. מאחורי המהלך הדיפלומטי עומדת אסטרטגיה אמריקאית רחבה לניתוק רוסיה מהציר הסיני-איראני ולהשבת ההגמוניה האמריקאית. בלב הסדר העולמי המתהווה, ישראל עשויה למצוא את עצמה בעמדה אסטרטגית חסרת תקדים. למרות זאת, אסור לה להסתנוור מההזדמנות ועליה לזכור: הדרך היחידה שלה להבטיח את עתידה היא לשמור על עצמאותה ולהיות מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה.
המנצחת – רוסיה
ברמה המקומית, ההסכם מהווה ניצחון מובהק לרוסיה, שמסיימת את המלחמה כשהיא משיגה את רוב היעדים האסטרטגיים שהציבה לעצמה: היא הצליחה לסכל את הצטרפות אוקראינה לארגון נאט"ו ולהחלישו, ולפי ההסכם המסתמן היא תותיר בידיה את חבלי הארץ העצומים בדרום ובמזרח אוקראינה (הדונבאס) שכבשה מאז תחילת המלחמה ב-2022 וכן את חצי האי קרים שסיפחה ב-2014.
אפילו את המטרה שבה עד כה נראה שפוטין נכשל, החלפת הממשלה האוקראינית בממשלת בובות רוסית, נראה כעת שהוא עשוי להשיג לפחות באופן חלקי. יש סיכוי סביר שההסכם יערער את מעמדו של זלנסקי ויביא לעליית כוחות פרו-רוסיים או מתונים יותר ביחס לרוסיה בפוליטיקה האוקראינית.
אולם במישור הגיאופוליטי ומנקודת מבט גלובלית, מדובר במהלך שהשלכותיו מרחיקות לכת בהרבה, והמהווה חלק מאסטרטגיה כוללת של הממשל החדש בארה"ב. האינטרס האמריקאי העיקרי שעמד מאחורי המשא ומתן הקשוח שניהל הוא פשוט – וכלל אינו קשור לאוקראינה.
ניתוק רוסיה מסין ומאיראן מקדם את השלום
האופן התקיף שבו קידם טראמפ את ההסכם בין שתי המדינות מעיד על הנחישות האמריקאית להרחיק את רוסיה מסין ולפרק את החזית הסינית-רוסית-איראנית. מבחינת ארה"ב, תופעת הלוואי החמורה ביותר במלחמה הנוכחית היא שהסנקציות שהוטלו, בצדק, על רוסיה, דחפו אותה באופן חד-משמעי לידיים הסיניות. ברמה הגיאו-אסטרטגית הכוללת, החבירה של רוסיה לסין יצרה סכנה ממשית למעמדה של ארה"ב כהגמון עולמי.
כדי למשוך את רוסיה לצד המערב ניצל טראמפ את חולשת שני הצדדים המותשים מהמלחמה המתמשכת – את התלות האוקראינית המוחלטת בסיוע צבאי אמריקאי כדי שתוכל להמשיך להילחם, ואת הרצון של רוסיה לשמר את הישגיה, על מנת לכפות על שניהם הסכם. בתמורה להישגים המדיניים המשמעותיים שארה"ב מעניקה לה, רוסיה נדרשת לבחור בצד האמריקאי ולהתרחק מסין ומאיראן.
יותר ממאתיים אלף איש נהרגו בשנים האחרונות בסכסוכים ברחבי העולם, עקב נסיגת ארה"ב מאזורים שהיו נתונים בעבר תחת השפעתה. כעת היא משיבה לעצמה את מעמדה כמעצמת-על גלובלית ולוקחת לעצמה את התפקיד לעצב סדר עולמי חדש, שאמור למנוע מלחמת עולם שלישית ולקדם שלום במקום אנרכיה ומלחמות. טראמפ מבין היטב שארה"ב אינה יכולה לעשות זאת מתוך חולשה וניסיון לפייס את כל הצדדים – אלא אך ורק מתוך עוצמה.
התקרבות רוסיה לאיראן פגעה משמעותית בישראל
מה כל זה אומר מבחינתנו?
המהלך של טראמפ עשוי לטמון בחובו השפעות חיוביות משמעותיות על הביטחון הלאומי של ישראל, הן ברמה הגלובלית של שינוי יחסי הכוח בין המערב למזרח והן ברמה האזורית.
לפני פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה בפברואר 2022, ישראל נהנתה משיתוף פעולה יחסי עם רוסיה, שהתבטא במספר תחומים קריטיים. אחד ההיבטים המרכזיים היה מנגנון התיאום הביטחוני בין ישראל ורוסיה בסוריה, שאִפְשֵׁר לישראל לפעול נגד התבססות איראנית ונוכחות חיזבאללה בשטח, תוך הימנעות מחיכוך עם הכוחות הרוסיים שהיו פרוסים באזור. הודות לתיאום זה, ישראל יכלה לפגוע בשיירות נשק איראניות ובתשתיות טרור, מבלי להסתכן בהידרדרות למתיחות מול מוסקבה.
נוסף על כך, רוסיה שמרה על עמדה מאוזנת למדי במוסדות בינלאומיים, ובמקרים רבים נמנעה מהצבעות על החלטות אנטי-ישראליות באו"ם. גם אם היא הייתה רחוקה מלתמוך בישראל באופן מוחלט, התנהלות זו שלה העניקה לנו מעטפת דיפלומטית מסוימת מול ביקורת בינלאומית. כמו כן, התקיים דיאלוג ישיר ושוטף בין מנהיגי המדינות, שתרם להבנה הדדית ולהפגת מתיחויות סביב סוגיות אזוריות, תוך שמירה על אינטרסים ביטחוניים חיוניים לישראל.
מאז תחילת המלחמה באוקראינה, לעומת זאת, חל שינוי חד ביחסה של רוסיה לישראל. רוסיה חיזקה באופן משמעותי את קשריה עם איראן, שזכתה לשדרוג משמעותי במעמדה כשותפה צבאית של מוסקבה. איראן מספקת לרוסיה מל"טים מתאבדים ואמצעי לחימה נוספים, שנעשה בהם שימוש במלחמה נגד אוקראינה, ובתמורה מקבלת גיבוי רוסי במוסדות בינלאומיים ואף גישה לטכנולוגיה צבאית מתקדמת. התמיכה הרוסית בטהרן העניקה לאיראנים ביטחון רב יותר לצאת למלחמה נגד ישראל.
בזירה הדיפלומטית, רוסיה אינה נוקטת עוד עמדה מאוזנת כלפי ישראל כפי שעשתה בעבר. כך, למשל, באוקטובר 2023 רוסיה קידמה הצעת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם להפסקת אש מיידית בעזה, שלא כללה את גינוי פעולות חמאס. מהלך זה הבליט את השינוי בגישה הרוסית והמחיש את הירידה בתמיכתה בישראל בזירה הבינלאומית.
ישראל תרוויח מנוכחות רוסית מחודשת באזור
בהקשר זה, התקרבות אפשרית בין רוסיה לארה"ב עשויה להוות יתרון אסטרטגי משמעותי לישראל. ככל שרוסיה תפחית את תלותה באיראן – הן צבאית והן כלכלית – כך סביר להניח שהאינטרס שלה בשיתוף פעולה עם גורמים עוינים לישראל ייחלש. חידוש של שיתוף הפעולה בין מוסקבה לוושינגטון יוכל להוביל להפחתת המתיחות בזירה הבינלאומית, מה שעשוי להחזיר את רוסיה למדיניות מאוזנת יותר כלפי ישראל.
יתרה מזאת, אפשר לשער שרוסיה אף תחדש את נוכחותה ומעורבותה במזרח התיכון, בתמיכת ארה"ב. התהוות מרחב השפעה רוסי באזור העלווי בסוריה תוכל להחליש את הגורמים הסוניים הרדיקליים, ולבלום את מאמצי ההתפשטות של טורקיה בכך שתיצור חיץ בינה לבין לבנון וחלקים מסוריה.
שיתוף פעולה אמריקאי-רוסי עשוי אף להביא את רוסיה לחזור לגבות את ישראל במועצת הביטחון של האו"ם לפחות באופן חלקי, בין אם באופן אקטיבי ובין אם בהימנעות. יש לקוות שארה"ב תדרוש מהרוסים, בתמורה לניצחון שהעניקה להם, לעשות צעדים משמעותיים ביותר לקידום האינטרסים האמריקאיים, ובכלל זה חיזוקה של ישראל.
מעבר לכך, ההתנכרות של טראמפ לאוקראינה הבהירה למדינות אירופה שהן אינן יכולות עוד להסתמך על ההגנה הצבאית של ארה"ב, ושעליהן להגביר את מאמציהן להתחמש כדי להיות מוכנות לכל איום, מרוסיה או מכל גורם אחר. באירופה פועלות כמה מתעשיות הנשק הגדולות בעולם, ועם זאת מדינותיה עשויות לרכוש נשק, אמצעי לחימה וציוד טכנולוגי גם מתעשיית הביטחון הישראלית, דבר שיחזק את ישראל מבחינה כלכלית ומדינית כאחד.
המפתח למימוש חזון טראמפ נמצא כאן
ישראל יכולה לצאת נשכרת לא רק מהמהלך הספציפי של טראמפ ביחס לרוסיה ולאוקראינה, אלא גם מהסדר העולמי הכולל שהוא מסמן את כינונו. הממשל החדש בארה"ב מבהיר שהוא מתכוון להיפטר ממשקל עודף, בדמות השקעות שלא מחזירות את עצמן דוגמת אוקראינה, ולהשקיע במניות שיניבו לו דיווידנד, כמו ישראל.
הסיבה לכך שבעוד ארה"ב אינה מעוניינת להמשיך לחמש את אוקראינה היא שולחת כמויות גדולות של חימושים לישראל, היא שאנחנו מהווים לא רק השקעה כדאית ורווחית מנקודת מבטו של טראמפ – אלא גם ציר מרכזי באסטרטגיה הכוללת שלו.
הסדר שישראל מכוננת במזרח התיכון – בין היתר, בהחלשת איראן, חיזבאללה וחמאס והגנה על הדרוזים בסוריה – מקדם את האינטרסים האמריקאיים מבלי שארה"ב תצטרך לפעול בעצמה לשם כך, מה שחוסך לה מאות מיליארדי דולרים. לכן, כל דולר שהאמריקאים משקיעים בנו הוא השקעה שמחזירה את עצמה פי כמה וכמה. המסקנה המתבקשת היא שישראל חייבת לסיים את המערכה הקשה והרב-חזיתית שבה היא נתונה בניצחון מוחלט, ובכך להבהיר לארה"ב שישתלם לה להמשיך ולהשקיע בנו.
נראה שטראמפ מבין שמדינת ישראל היא המפתח למימוש חזונו למזרח התיכון. לשינויים הגיאופוליטיים הדרמטיים שמסתמן כי הוא מחולל יש את הפוטנציאל לסייע לנו להפוך למדינת מפתח גלובלית, "סינגפור של המזרח התיכון" – המדינה שתהווה ציר מרכזי לכל התעבורה העולמית. מימוש חזון זה יעניק לישראל לא רק פיקוח וביטחון אנרגטי, אלא גם חיזוק משמעותי ביותר של מעמדה הבינלאומי.
נגן על עצמנו בכוחות עצמנו
ועם כל זאת, הפניית העורף של ארה"ב לאוקראינה מזכירה לנו שאם אומה אינה מסוגלת להגן על עצמה, אף אחד אחר לא יעשה זאת עבורה. המסקנה מבחינתנו היא פשוטה – כפי שהתנועה הציונית הבינה תמיד, העם היהודי ומדינת ישראל חייבים לדעת להגן על עצמם בכוחות עצמם.
מה זה אומר בפועל?
מדינת ישראל צריכה לצמצם ככל האפשר את תלותה במדינות אחרות בחימוש, בביטחון אנרגטי ובביטחון גיאופוליטי. עליה להפעיל פס ייצור של חימוש בקנה מידה נרחב, כך שיהיו לה יכולות תעשייתיות עצמאיות בתחום והיא לא תיאלץ להסתמך על מלאים בלבד. צה"ל צריך לחזור להיות צבא גדול, חזק ומוכן היטב לכל תרחיש.לצד זאת, ישראל חייבת להבטיח לעצמה יכולות אנרגטיות מגוונות ורבות עוצמה, ולשקם גם את הביטחון התזונתי שלה באמצעות תמיכה משמעותית בחקלאות.
במקביל לחיזוק עצמאותה בכל אותם תחומים, על ישראל להגדיל את שיתופי הפעולה שלה עם מדינות שיש לה אינטרסים משותפים איתן, ולהשתלב ברמה האזורית והגלובלית כאחד, תוך שמירה בלתי מתפשרת על הריבונות של העם היהודי בארץ ישראל. עלינו להבין לעומק מהם המניעים של כל משתתפת במשחק הגיאופוליטי, עם אילו מדינות ישראל יכולה לעבוד יחד למען מטרות משותפות, אילו מהלכים משרתים אותנו ואילו כדאי לנו לבלום.
"רק העזת היהודים הקימה את המדינה" אמר בן־גוריון במשפט המפורסם שבו טבע את המונח "או"ם שמום". כיום ברור מתמיד שרק העזת היהודים תבטיח את המשך קיומה, גם במסגרת סדר עולמי חדש שיהיה לה חלק מרכזי בהובלתו.