דו"ח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל־ איראן
ימים 8-10 | עודכן ב־22 ביוני 2025, 14:00 (שעון ישראל GMT+3)
שעון מלחמה מבצעי: תחילה +251 שעות
(לקבלת עדכונים בזמן אמת לחצו כאן)
לתשומת ליבך: גיליון זה כולל ניתוח קצר־ טווח בעקבות ההתפתחויות האחרונות
התפתחויות צבאיות
תקיפת ארה"ב על המתקנים הגרעיניים
היעדים שתקפה ארה"ב:
- פורדו: מתקן להעשרת אורניום קבור בעומק 80–90 מטרים באזורים הרריים, מתוכנן להגנה עמוקה.
- נתנז: אתר ההעשרה המרכזי של איראן, הכולל מבנים עיליים ובונקרים תת־קרקעיים שבהם פועלות צנטריפוגות.
- אספהאן: קומפלקס מרכזי למחקר גרעיני עם יכולות אחסון אורניום.
חשיבות היעדים:
- פורדו היה האתר המבוצר ביותר של איראן, מרכז להעשרה לרמות גבוהות (עד 60%), והיווה מקור לדאגה בינלאומית.
- בנתנז היו אלפי צנטריפוגות ששימשו את תוכנית הגרעין האיראנית.
- אספהאן שימשה כמרכז מחקר לתהליכי המרה של אורניום וייצור דלק גרעיני.
שלושת האתרים יחדיו היוו את עמוד השדרה של תשתית הגרעין האיראנית. פורדו נחשב עד כה ל"בלתי חדיר כמעט".
שיטות התקיפה:
- הפצצה אווירית: 6 מפציצי חמקנים B-2 Spirit שיגרו 12 פצצות חודרות בונקרים GBU-57 ("bunker buster") במשקל 30,000 פאונד כל אחת לעבר פורדו. B-2 נוסף הטיל שתי פצצות על נתנז.
- מעורבות ימית: צוללות של חיל הים האמריקאי שיגרו 30 טילי שיוט מסוג טומהוק לעבר נתנז ואספהאן, נגד מתקנים עיליים ואתרים משניים.
- פעולות מקדימות של ישראל:
- דיכוי מערכות ההגנה האווירית: לפי הערכת מודיעין, ישראל השמידה למעלה מ־50% ממערכות השיגור והרדאר האיראניות.
- נתנז: תקיפות ישראליות השמידו את התשתיות החשמליות של המתקן, כולל מקור כוח ראשי וגיבוי, ואילצו פינוי חומרים.
- החלשת התשתית האסטרטגית: ישראל ניטרלה מתקני שליטה קריטיים וגרמה לפיזור המשאבים האיראניים, מה שאפשר לארה"ב לבצע תקיפות ממוקדות.
פעולות ישראליות
- 21 ביוני: צה"ל תקף מטרות בדרום־מערב איראן – 30 מטוסי קרב שחררו 50 תחמושות על עשרות מטרות צבאיות באזור אהוואז, ביניהן מתקן לשיגור טילים בליסטיים.
- תקיפות גם על מתקני אחסון בבסיס ימי איראני בבנדר עבאס – נמל אסטרטגי במפרץ הפרסי. משמרות המהפכה טענו שחיל האוויר הישראלי תקף ספינות מלחמה איראניות שעגנו בנמל הדרומי.
- דובר צה"ל פרסם כי במהלך שמונת הימים הראשונים למבצע ביצע צה"ל מעל 1,000 תקיפות באיראן – מאות תחמושות הוטלו על אתרי שיגור ואחסון טילים בליסטיים. לפי הערכה, הושמדו מעל 200 משגרי טילים – כמחצית מהארסנל האיראני שלפני המלחמה.
- הותקפו גם: מטה משטרת טהראן, משרד החוץ, מטה הביטחון הפנימי, ומוזוליאום האימאם חומייני – סמל מובהק של המשטר האסלאמי והאידיאולוגיה החומייניסטית.
חיסול בכירים
- אסר טבטבאי־קמשה, מדען גרעין איראני.
- סעיד איזדי, ראש "חיל פלסטין" בכוח קודס של משמרות המהפכה, ואחראי מרכזי לחימוש וחיזוק חמאס לפני מתקפת 7 באוקטובר – חוסלו בתקיפות נפרדות של חיל האוויר הישראלי.
תקיפות איראניות
- 22 ביוני: מטח גדול של טילים שוגר לעבר ישראל. רובם יורטו בהצלחה, אך היו 10 אתרי פגיעה – פגיעות ישירות ורסיסים – שגרמו לפציעתם של כ־16 אזרחים. לפי סוכנות "מהר", נעשה שימוש ראשון בטילים מסוג "ח'ייבר".
- 21 ביוני: מל"ט ששוגר מאיראן פגע בבית מגורים בבית שאן – הפגיעה הישירה הראשונה בבית אזרחי בישראל מאז תחילת הלחימה.
- בהמשך שגרה איראן כ־30 מל"טים נוספים – כולם יורטו בידי חיל האוויר וחיל הים הישראלי, לפי מקורות צבאיים.
ניתוח
המעבר של ארה"ב לתקיפה ישירה יצר הד בינלאומי רב עוצמה. ישראל זכתה לגיבוי פומבי ונחוש מבעלת בריתה המרכזית, בעוד שאיראן מצאה עצמה מבודדת מתמיד. גם מנהיגי אירופה, המנהלים מגעים עם טהראן, מביעים תמיכה גלויה או מרומזת במעשי ארה"ב וישראל.
מדינות ערב המתונות ככל הנראה מברכות בחשאי על המעורבות האמריקאית, במיוחד לאחר ביקור טראמפ באזור בחודש שעבר, שנתפס בזמנו כהצהרה כלכלית – אך התברר כמנוף מדיני וצבאי משמעותי.
איראן מתלבטת כעת בין שמירה על כבודה הלאומי והקרנת איתנות המשטר – תוך ביצוע תגמול נגד מטרות אמריקאיות, לבין הימנעות מהסלמה, שעלולה לסכן את יציבות המשטר עצמו.
הימים הקרובים יכריעו את מסלול הקמפיין, בשלושה מישורים עיקריים:
- היקף הנזק לגרעין תשתיות תוכנית הגרעין האיראנית – אתרים, מלאי אורניום, ורכיבי נשק.
- אופי התגובה האיראנית – האם תמשיך למקד תקיפות בישראל בלבד, תתרחב גם לעבר מטרות אמריקאיות, או תפעיל את שלוחותיה (בעיקר חיזבאללה)? ייתכן גם תקיפה ימית או שיבוש במיצרי הורמוז – ציר קריטי לסחר עולמי בנפט וגז.
- נכונות איראן להסכים לתנאים של ארה"ב ושל מדינות E+3 להסכם אי-הפצה ארוך טווח, כולל מנגנוני פיקוח בינלאומיים קפדניים.
תגובות גיאופוליטיות
ארצות הברית
- ביום ראשון, 22 ביוני, הודיע הנשיא דונלד טראמפ על "תקיפה מוצלחת" של אתרי הגרעין פורדו, נתנז ואספהאן. בנאום טלוויזיוני מהבית הלבן אמר:
"מטרתנו הייתה להשמיד את יכולת ההעשרה הגרעינית של איראן ולהפסיק את האיום הגרעיני של המדינה המובילה בטרור העולמי. … הלילה אני מדווח לעולם – התקיפות היו הצלחה צבאית מרהיבה. מתקני ההעשרה המרכזיים של איראן הושמדו לחלוטין."
ישראל
- ראש הממשלה בנימין נתניהו שיבח את התקיפות האמריקאיות:
"הנשיא טראמפ ואני אומרים לעיתים קרובות – שלום מתוך עוצמה. קודם באה העוצמה, ואז מגיע השלום. הלילה, הנשיא טראמפ וארה"ב פעלו בעוצמה רבה."
- בעקבות ההסלמה, פיקוד העורף הכריז על ההגבלות האזרחיות המחמירות ביותר מאז תחילת העימות עם איראן.
איראן
- שר החוץ עבאס עראקצ'י פרסם ב־X כי התקיפות "פוצצו כל סיכוי לדיפלומטיה" עם ארה"ב או אירופה.
- בכיר איראני אחר כינה את הצעות הגרעין של אירופה "בלתי מציאותיות", לאחר שיחות בז'נבה.
בריטניה
- ראש הממשלה קיר סטארמר קרא לאיראן לשוב לשולחן המו"מ הגרעיני ולהימנע מהסלמה.
גרמניה
- הקנצלר פרידריך מרץ קרא לאיראן לפתוח במו"מ עם ישראל וארה"ב.
צרפת
- הנשיא מקרון:
"חיוני לחזור למו"מ מהותי – כולל מו"מ על העשרה גרעינית, על טילים בליסטיים, ועל הפסקת המימון והערעור של איראן את היציבות האזורית."
קטאר
- קראה להרגעת הרוחות ולהידברות – והזהירה מהשלכות חמורות על האזור.
עומאן
- ששימשה כמתווכת בין וושינגטון וטהראן – גינתה בחריפות את תקיפות ארה"ב על אתרי הגרעין.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA)
- רפאל גרוסי, המנכ"ל, הודיע על כינוס חירום של מועצת המנהלים לדון בהשלכות התקיפות.
תקיפת חיל האוויר הישראלי על מטוסי F-14 של צבא איראן במרכז איראן (צילום: דובר צה"ל)
ראש הממשלה נתניהו משבח את הנשיא טראמפ על התקיפה (צילום: לע"מ, מתוך X)
פוסט של הנשיא טראמפ ב־Truth Social בו הכריז על התקיפות באתרים הגרעיניים (צילום: הבית הלבן ב־X)