תולדות מדינת ישראל מתנקזות בזעיר אנפין לגוש עציון – כסמל לנפילה, למאבק, לשיבה ולתקומה. הסיור שלפנינו עובר בשלוש תחנות מרכזיות, המספרות יחד את סיפורו של הגוש: מנפילת יישוביו במלחמת העצמאות, דרך הכמיהה לשוב אליו שהתממשה לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, ועד לבנייה מחדש של היישובים שנחרבו וחידוש האחיזה היהודית בגוש.
אופי הסיור: רגלי ורכוב
אורך הסיור: 3–5 שעות
מידת קושי: קל
נקודת התחלה: מרכז מורשת גוש עציון (יש להזין בווייז: "מרכז מורשת גוש עציון")
כפר עציון: נפילה ותקומה
נתחיל את הסיור בכפר עציון – קיבוץ שהוקם לראשונה ב־1943, נחרב בקרבות מלחמת העצמאות, ונבנה מחדש אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים ב־1967. כאן, בין השבילים והבתים, שוכן מרכז מורשת גוש עציון – אתר הנצחה המתאר את סיפור ההתיישבות, ההגנה והטבח, שחתם את נפילת הגוש.
במרכז המבקרים נוכל לצפות בסרטונים היסטוריים, עדויות מצולמות, מפות ותצלומים. הסרט המרכזי המוקרן במקום מציג את המאורעות כפי שהונצחו בעדויות הלוחמים. הכניסה למיצג האור-קולי כרוכה בתשלום ובתיאום מראש.
סמוך למרכז שוכן בית העלמין ההיסטורי של הקיבוץ, שבו טמונים לוחמי הגוש. נצעד מהקיבוץ החי אל בית העלמין בהליכה קצרה, המהווה תזכורת כואבת לכך שהחורבן והתקומה סמוכים זה לזה בהיסטוריה של מדינת ישראל.
שורשיו של כפר עציון נעוצים עוד בשנות ה־20 וה־30, כאשר קבוצות יהודיות ניסו להתיישב באזור – תחילה במגדל עדר, ולאחר מכן בניסיון להקמת היישוב "כפר עציון" של חברת "אל ההר". בעקבות מאורעות תרפ"ט ותרצ"ו ננטשה ההתיישבות במקום, אך הרעיון לא נזנח.
בשנת 1943 עלו למקום חברי קבוצת אברהם – גרעין דתי חלוצי מטעם הפועל המזרחי – וייסדו את קיבוץ כפר עציון. המתיישבים – בהם עולים מאירופה, אנשי "השומר" וחלוצים מהארץ – הפכו את ההר ליישוב פורח עם חקלאות, מבני ציבור וחיים קהילתיים. כפר עציון הפך לראשון מבין ארבעה קיבוצים שהקיפו את ירושלים מדרום, ועמד בחזית המאבק על הדרך לעיר.
פורסם בחוברת "הגלגל" בתאריך 17.2.1944 (קרדיט: ויקיפדיה)
לאחר הכרזת תוכנית החלוקה של האו"ם נותק הגוש מירושלים והפך לחיץ קריטי מול הצבאות הערביים. הקרבות הלכו והחריפו, ובמהלכם פונו הנשים והילדים. בד' באייר תש"ח (13.5.1948), יום אחד בלבד לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, נפל כפר עציון – ומרבית לוחמיו נהרגו. רבים מהמגינים נרצחו לאחר כניעתם בידי חיילי הלגיון הערבי ופורעים מקומיים מהכפרים הסובבים, מעשה שזעזע את היישוב העברי כולו.
ב־1967, לאחר שחרור הגוש, חזרו בני הדור השני ובנו את הקיבוץ מחדש. השיבה לכפר עציון הפכה לסמל של נחישות ציונית, אחיזה מחודשת בקרקע ותקומת העם היהודי בארצו.
האלון הבודד: הכיסופים והשיבה
מהקיבוץ נמשיך בנסיעה קצרה אל האלון הבודד – עץ אלון עתיק שגילו מוערך בכ־700 שנה, הניצב סמוך לצומת גוש עציון. לאחר חורבן היישובים במלחמת העצמאות נותר העץ כעד אילם לשבר ולעקירה.
במשך השנים שלאחר נפילת הגוש היו בני המשפחות שפונו ממנו מביטים לעבר העץ ממרחק, בגעגועים אל ביתם שאבד. האלון הפך בעבורם לסמל לכמיהה לשוב אל אדמתם שנעקרו ממנה ולהכות בה שורשים מחדש.
לאחר מלחמת ששת הימים הפך האלון לסמל לשיבה לגוש עציון, והיישוב אלון שבות נקרא על שמו.
לאחר שנחנה במקום, נצעד בשביל המסודר המוביל אל עץ האלון, נסייר באתר ההנצחה המרשים השוכן לצידו – אנדרטה לנופלי גוש עציון – ונעבור בין שלטי ההסבר והשמות החקוקים בינות לשבילי העפר ופינות הישיבה, תוך שאנו מתוודעים לסיפורם של הנופלים ולמורשתם, כפי ששוחזרו על ידי קק"ל למען הדורות הבאים.
שמורת עוז וגאו"ן: הכאב וההיאחזות בחיים
מהאלון הבודד נמשיך אל שמורת עוז וגאו"ן – שמורת חורש המשקיפה אל צומת גוש עציון, בסמוך לקיבוץ מגדל עוז. השמורה שוכנת בלב חורש ים־תיכוני וממוקמת על אדמות מדינה שבהן שרידי התיישבות מהתקופה הישראלית, אתר עתיקות ובו שרידי מצודה מהתקופה הפרסית, ובית יערן ובור מים עתיק מהתקופה העות'מאנית.
השטח שימש בעבר למרעה, לנטיעות ולהתיישבות, אך נזנח עם השנים. בלילה שבו התגלו גופותיהם של שלושת הנערים החטופים – גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח – ביוני 2014, הגיעו למקום תושבים מכל האזור, ויוזמה מקומית הובילה להקמת שמורה קהילתית־חינוכית לזכר הנערים שנקראה בשם "עוז וגאו"ן": "עוז" על שם קיבוץ מגדל עוז הסמוך וכביטוי לעוז המאפיין את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, ו"גאו"ן" כראשי תיבות של שמותיהם: גיל-עד, אייל ונפתלי.
במהלך הסיור נצעד בשביל המקיף את השמורה, נשב בצל עצי האלון, ונחלוף על פני נקודות עניין מגוונות: שדרת הציונות, הכוללת שלטים עם אמרות של מנהיגי הציונות לדורותיה; מצפור ארי פולד, הפונה אל הרי יהודה; בית כנסת פעיל שבו מתקיימים תפילות ושיעורים; ושלטי הסבר ומידע בנושאי ציונות, טבע ומורשת. הילדים יוכלו להתרענן במימיה של בריכת שכשוך הפועלת בחודשי הקיץ, ונוכל לעשות שימוש גם באתר הפיקניק, מתקני המשחקים והספורט בשמורה, ולצעוד לאורכו של שביל הליכה הצופה אל הנוף המרהיב באזור.
מיקומה של השמורה, המטופחת ומתוחזקת על ידי מתנדבים, סמוך לכפר עציון ולאלון הבודד, ממחיש את הבחירה המתמשכת להפריח את היישובים שחרבו, ולבנות בהם מחדש התיישבות יהודית ענפה, משגשגת ומלאת חיים.
נחל הפירים ואמת הביאר: מפעל מים קדום ונוף תנ"כי
נחתום את סיורנו בגוש עציון באמת הביאר ונחל הפירים – מערכת מים קדומה ומורכבת, מהמרשימות בארץ, שהובילה מים לירושלים בימי בית שני. לאורך המסלול נוכל לגלות תעלות, בריכות, נקבות חצובות בסלע וחורש טבעי עשיר. הסיור במקום מתאים במיוחד לימים החמים, מכיוון שהוא כולל קטעים מוצלים ונקודות עצירה והתרעננות. המסלול אורך כ-4 ק"מ, ומתאים לכל המשפחה.
לאחר נסיעה בת כשש דקות משמורת עוז וגאו"ן נשוב אל נקודת ההתחלה של המסלול, למרגלות שכונת גבעת הדגן שבאפרת. כאן נפתח את סיורנו באמת הביאר.
אמת הביאר היא אחת מהאמות הקדומות שהזרימו מים חיים לירושלים, ונחשבת למרשימה ומדויקת במיוחד מבחינה הנדסית. היא נחצבה בהר חברון בימי בית שני, ומשתרעת על פני כ־4.7 ק"מ של מנהרות, פירים ותעלות – חלקם תת-קרקעיים וחלקם פתוחים. המפעל כולו התבסס על שיפוע מדויק של פחות ממילימטר לכל מטר, שאִפשר זרימת מים איטית אך רציפה. מי המעיין עין ואדי אל־ביאר (עין האמה) הוזרמו דרך האמה אל בריכות שלמה, ששימשו מאגרי ביניים בדרך לירושלים. לאורך הדרך נוכל לראות חציבות, חיפויי אבן, קירות תומכים ואפילו שרידי טיח שמעידים על תחזוקה מוקפדת.
השימוש באמת הביאר נמשך גם בתקופות הרומית והביזנטית, והיא שוקמה בימי המנדט הבריטי, במפעל שכלל בנייה מחודשת של סכר קדום בנחל הפירים. אף שחלקים מהאמה נהרסו במהלך הדורות, מפעל המים שימש את ירושלים לסירוגין במשך כמעט אלפיים שנה, עד לאיחודה של העיר במלחמת ששת הימים. כיום, אמת הביאר היא לא רק אתר ארכיאולוגי מרשים אלא גם עדות חיה להמשכיות יהודית באזור ולחזון ההנדסי שעמד ביסוד הבנייה בתקופת הורדוס.
מהתצפית בתחילת המסלול נשקיף לעבר בריכות שלמה – מאגרי מים עצומים שכאמור, היוו תחנת ביניים בדרכם של מי המעיינות לעיר הבירה. נרד בשביל מסומן שחור ונחלוף על פני שלושה פירים חצובים ששימשו לחציבה ולאוורור. נצעד לאורך קטע פתוח של האמה, שבו ניכרים קירות תמך, חיפויי אבן וחציבות בסלע.
השביל נמשך במקביל לנחל הפירים, בין חורש טבעי, גפנים ועצי תאנה. מעברו השני של הנחל נבחין בשרידי מנזר ביזנטי, דיר אל־בנאת, ובבתי העיר אפרת וגדר ההפרדה. בהמשך נחלוף על פני סכר קדום ששוקם בתקופת המנדט הבריטי.
המסלול מציע חוויית טבע מתחלפת לאורך עונות השנה – מהאביב, שבו האזור כולו עוטה פריחה צבעונית ועד הסתיו, שבו לאחר הבציר מצהיבים עלי הגפנים והכרמים נצבעים בגוני שלכת. בסיום ההליכה נגיע לפארק אמת הביאר, שבו אפשר לרדת אל נקבת המים החצובה בהר ולצעוד בתוכה במים רדודים או עמוקים, במסלולים שונים. חובה להצטייד בפנס.
ההליכה החווייתית בנקבה התת-קרקעית כוללת גם צפייה במיצג אור-קולי מושקע, המספר על מערכת המים הקדומה שבנה המלך הורדוס להובלת מי מעיינות גוש עציון אל ירושלים ובית המקדש.
בפארק אמת הביאר נוכל למצוא גם בריכת שכשוך ומתנפחים לילדים, קיוסק, פינות מוצלות, שירותים ומלתחות, ובתיאום נוסף גם השכרת אופניים לכל המשפחה, פינת יצירה ובישולי שדה.
הפארק פעיל במשך הקיץ, מפסח עד סוכות, בשעות 10:00-18:00. עלות הכניסה היא 20 ₪ לאדם (תשלום מגיל 3).
בכך מסתיים טיולנו בגוש עציון – אזור מיוחד במינו המחבר היסטוריה יהודית עשירה ורבת שכבות, המלאה בגבורה, געגועים, אובדן ותקומה, עם נופי טבע מרהיבים ועוצרי נשימה. גוש עציון מזכיר לנו עד כמה עמוקים שורשיו של העם היהודי בארץ ישראל, ועד כמה דבקותנו באדמת המולדת ונחישותנו להמשיך לאחוז בה ולהפריח אותה עומדות ביסוד הסיפור הציוני.
רוצים להמשיך את הסיור?
גוש עציון וסביבתו הקרובה משופעים באתרים היסטוריים, טבעיים ותרבותיים. הינה כמה המלצות להמשך הדרך, בין אם באותו יום ובין אם כטיול נוסף:
- ההרודיון הוא אתר מורשת לאומי יוצא דופן, שבו הקים הורדוס את אחד מארמונותיו המרשימים, ובו גם בחר להיקבר. נמצא במקום תיאטרון, מחילות מסתור ומרפסת הצופה אל מדבר יהודה. השילוב בין פאר רומי לנוף תנ"כי יוצר חוויה בלתי נשכחת. (הכניסה בתשלום)
- מצפור הל"ה הוא תחנת התבוננות וזיכרון על שם לוחמי מחלקת הל"ה שנפלו בדרכם לגוש עציון ערב מלחמת העצמאות. לצד האנדרטה הצנועה נשקף נוף פתוח אל שפלת יהודה.
- יקב גוש עציון הוא יקב בוטיק השוכן סמוך לכפר עציון ומציע טעימות יין, סיורים מודרכים וארוחה קלה בלב נופי ההר. זהו מקום נעים לעצירה רגועה, בליווי הסברים על החקלאות בהר והשילוב בין התיישבות לגידול גפנים.
