הצהרת בלפור היא מסמך מדיני היסטורי שפורסם ב-2 בנובמבר 1917, ובו הביעה ממשלת בריטניה את תמיכתה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ההצהרה נמסרה במכתב רשמי מאת שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור ללורד ולטר רוטשילד, מבכירי הקהילה היהודית בבריטניה ותומך נלהב בציונות, על מנת שיעביר אותה להסתדרות הציונית.
הצהרת בלפור הניחה את היסודות להכרה בינלאומית רחבה בזכות להגדרה עצמית של העם היהודי בארץ ישראל, והשתלבה מאוחר יותר במסמכים מחייבים נוספים, כמו כתב המנדט הבריטי שאושר על ידי חבר הלאומים. מבחינה היסטורית, ההצהרה סימנה את תחילתו של תהליך מדיני שהוביל, חרף התנגדויות קשות, להקמת מדינת ישראל.