כמה התנגדויות אות לועזית אחת ומספר אחד יכולים לעורר? המושג "E1" מוכיח שהרבה.
E1, או בשמו המלא EAST 1, הוא שטח המשתרע במרחב שבין ירושלים למעלה אדומים, לצד כביש 1 המוביל לים המלח ולבקעת הירדן. השטח מוגדר כשטח C לפי הסכמי אוסלו – כלומר מתקיימת בו שליטה אזרחית וביטחונית מלאה של ישראל. לשטח זה, המתפרש בסך הכול על כ-12 קילומטרים רבועים, יש חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה, גם בהיבטים ביטחוניים ומדיניים וגם בהיבטים חברתיים וכלכליים.
החשיבות הזאת הפכה אותו לשטח שנמצא כבר עשרות שנים במרכזה של מלחמת שליטה בין ישראל לפלסטינים. המלחמה הזאת היא מהותית, שכן השטח מסמל את המחלוקת השורשית ביותר בין אלו שתומכים בהקמת מדינה פלסטינית, גם בלב מדינת ישראל, לבין אלו שמצדדים בפתרונות שלא פוגעים בביטחון הלאומי הבסיסי ביותר של ישראל.
הדרך לירושלים מאוחדת: החשיבות הביטחונית והאסטרטגית של שטח E1
שטח E1 אומנם לא נרחב, אך יש לו חשיבות רבה מכמה היבטים.
בהיבטים הביטחוניים והמדיניים, הקמת שכונה יהודית בשטח זה תיצור חיבור טבעי בין ירושלים למעלה אדומים ותבטיח רציפות טריטוריאלית מזרחה עד בקעת הירדן. פיתוח השטח גם יחזק את ירושלים כבירה מאוחדת, ימנע ממנה מלהפוך למובלעת שמוקפת ביישובים פלסטיניים, וישים סוף לתוכניות מסוכנות שמציעות לחלק את העיר.
כמו כן, הבנייה בשטח חיונית כדי להבטיח שליטה על כביש 1, שהוא אחד הכבישים הראשיים והחשובים ביותר בישראל.
מעבר לכך, הגבול עם ירדן, שמהווה את הגבול הארוך ביותר של ישראל, נמצא בקרבת מקום – כך שהבנייה בשטח תעניק שליטה ועומק אסטרטגי שעשויים להשפיע על ביטחון המדינה כולה בכל מקרה שבו תתערער היציבות עם ירדן.
בהיבטים החברתיים והכלכליים, הבנייה בשטח E1 תתרום לחיזוקה של ירושלים כמטרופולין ותאזן את כובד המשקל שמוטל כיום על מטרופולין תל אביב בלבד. הבנייה שם גם תוסיף עוד אלפי יחידות מגורים ותסייע במצוקת הדיור שרק צפויה להחריף. חשוב להדגיש כי מי שיבחר להתגורר שם יוכל ליהנות מהקרבה לירושלים ולצירי תנועה מרכזיים, מבלי לשאת בעלויות הכבדות של מגורים בעיר הגדולה. זה פתרון מעולה במיוחד לזוגות צעירים שמעוניינים לגור באזורים מפותחים אך מתקשים לעשות זאת.
מבט על E1 – מה קורה שם היום?
המחלוקת ארוכת השנים סביב שטח E1 הביאה לכך שהבנייה שם לא קודמה, וכך הוא נעשה לשטח הפקר פרוץ ומסוכן. במקום הוקמו עם הזמן יישובים בדואיים בלתי חוקיים, שהמפורסם שבהם הוא ח'אן אל אחמר. ביישוב זה מתגוררים כ-200 איש, ואף הוקם בו בית ספר במימון האיחוד האירופי – סימן לכך שדרי המקום מתכוונים להשתקע שם כדרך קבע וגם זוכים לתמיכה אירופאית שמהווה התערבות בוטה בעניין ישראלי פנימי.
סוגיית ח'אן אל אחמר כבר הגיעה לבית המשפט העליון, שקבע שמדובר ביישוב לא חוקי והורה מספר פעמים לפנותו. גם בג"ץ דחה עתירות שונות שביקשו למנוע את הפינוי, ואף הוציא במרץ 2022 צו על תנאי בדרישה שהמדינה תסביר מדוע אינה מפנה את ח'אן אל-אחמר. למרות כל זאת, מדינת ישראל ממשיכה להימנע מפינוי היישוב, בעיקר בגלל לחצים בינלאומיים.
ההימנעות מפינוי ח'אן אל אחמר אינה חוקית ומהווה הפרה של החלטות בית המשפט העליון ובג"ץ. מעבר לכך, היא משחקת לידיהם של הפלסטינים ששואפים לבסס שם שליטה, ומונעת את קידום הבנייה היהודית בשטח.
חשוב להבין כי בלי בנייה יהודית בשטח E1 אנחנו חשופים לשני תרחישים מסוכנים. הראשון הוא שהשליטה הישראלית בשטח תישחק והוא ישמש ציר הברחות, מוקד לפעילות עוינת ואף נתיב חדירה של מחבלים. התרחיש השני הוא שהפלסטינים, ובמיוחד ריכוזי הבדואים באזור, יעמיקו את אחיזתם במקום באמצעות בנייה של יישובים בלתי חוקיים נוספים, עד ליצירת עובדות בשטח שיחסמו את הרצף ההתיישבותי היהודי. במצב כזה ישראל תאבד את היכולת האסטרטגית לשלוט במרחב, והביטחון הלאומי ייפגע בצורה קשה.
אלטרנטיבה לפתרון שתי המדינות – המשמעות המדינית של בנייה ב-E1
מדינת ישראל מנסה לקדם בנייה בשטח E1 כבר שני עשורים, ואפשר לתהות מדוע נכון לעשות זאת דווקא עכשיו. יש שתי סיבות עיקריות לבצע את המהלך בזמן הקרוב. הראשונה היא המלחמה בעזה שלימדה אותנו לקח אסטרטגי חשוב וחידדה את ההבנה שוויתורים ונסיגות הם לא הפתרון אלא הבעיה. הסיבה השנייה והחשובה יותר היא שאנחנו ניצבים כעת בפני הזדמנות היסטורית שבה ממשלת ארה"ב תומכת באופן ברור בבנייה ישראלית במקום. התמיכה הזאת, בחסות ממשל טראמפ, אינה עניין של מה בכך ועלינו לקחת אותה בשתי ידיים לבל תחמוק.
מובן שמול התמיכה האמריקנית החשובה עדיין קיימת ביקורת רבה נגד הבנייה בשטח E1 – ביקורת שמגיעה גם מבית וגם מחוץ. הטענה המרכזית של המתנגדים היא שבנייה יהודית בשטח תסגור אפשרות להסכמים מדיניים עם הפלסטינים ותמנע למעשה כל אופק לשלום.
בפועל, בנייה ב- E1אינה מהלך שנועד לחסום פתרון מדיני, אלא להבטיח כי כל פתרון עתידי לא יסכן את קיומה של ירושלים כבירת ישראל ולא יוביל אותנו להסכמים שיותירו אותנו בלי גבולות בני-הגנה. נכון שהבנייה שם תמנע את הרצף הטריטוריאלי הדרוש להקמת מדינה פלסטינית – אך דווקא ביסוס שליטה ישראלית ברורה בשטחי מפתח הוא תנאי ליציבות שתאפשר בעתיד הסדרים מדיניים מתוך ביטחון.
הגיעה העת שמדינת ישראל תציב אלטרנטיבה לפתרון שתי המדינות, ותתחיל לבסס מהלכים שיאפשרו קידום של פתרונות אחרים, כמו פתרון הקמת האוטונומיות או האמירויות הפלסטיניות שבו תמכו גם בגין וגם רבין. בהתאם לעקרונות של פתרון זה, אפשר יהיה להחליט על מהלכים שיבססו ריבונות ישראלית מלאה בשטחי C וייצרו אזורים אוטונומיים פלסטיניים בשטחי A ו-B.
לפעול היום – לחשוב 70 שנה קדימה
מאז החלה התנועה הציונית לפעול במרחב הארץ-ישראלי, המעשה המשמעותי ביותר שלה היה התיישבות. ההתיישבות היהודית התבססה על ההבנה שבשטח אין ואקום – כלומר במקום שבו לא תהיה התיישבות יהודית תהיה התיישבות אחרת. עקרון ההתיישבות צריך להמשיך להוביל אותנו גם היום ולהיות מיושם בכל המרחבים בארץ. כשמסתכלים על תוכנית הבנייה בשטח E1 דרך הפריזמה הזאת מבינים שהיא לא מהלך נקודתי, אלא אבן הראשה של חזון רחב של ריבונות, ביטחון והתיישבות.
כדי להבין את החזון הרחב עלינו להסתכל אחורה על שנת 48'. באותה שנה חיו בישראל כ-600 אלף יהודים בלבד, וכמעט שלא הייתה לנו יכולת ייצור. ב-77 השנים שחלפו מאז, הפכנו למדינה עם מעל שבעה מיליון יהודים, כלכלה חזקה ויכולות ייצור אדירות. כשמסתכלים 70 שנים קדימה, ברור לחלוטין שאם נרצה לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל ולאפשר גם ליהודי התפוצות להשתקע כאן, עלינו להתחיל ליישב אזורים חדשים בארץ. כבר בעשורים הקרובים, אנחנו צפויים להכפיל את האוכלוסייה בארץ, ובקטע הצר שבין גדרה לחדרה כבר אי אפשר להוסיף אפילו סיכה. אם כך, ההסתכלות צריכה להיות צפונה, דרומה ומזרחה –והצעד הראשון יכול להתחיל כבר עכשיו, עם בנייה באותו שטח הפקר רב-חשיבות שנקרא E1.
הכתוב הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה.
