הטענה: הפתרון של שתי מדינות לשני עמים יוביל להסכם שלום שמשמעותו יותר ביטחון לישראל.
המענה: משמעותה של הקמת מדינה פלסטינית, גם תחת הסכם שלום כזה או אחר, היא העמדת ישראל בנקודת נחיתות אסטרטגית וביטחונית המסוכנת לעצם קיומה.
- מבחינה אסטרטגית, הרי יהודה ושומרון צופים על כלל מישור החוף הישראלי ועל כל מרכזי האוכלוסייה הישראלים הגדולים. כמו כן הם צופים ושולטים על תשתיות קריטיות כגון תחנות הכוח ברידינג, רוטנברג וחדרה ועל נמל התעופה בן-גוריון. מציאות זו דורשת שליטה ביטחונית ישראלית מלאה בבקעת הירדן וביהודה ושומרון, ואי אפשר להבטיח שליטה זו מבלי נוכחות מסיבית של אזרחים ישראלים בשטח.
- מבחינה ביטחונית, מסירת שטחים ביו"ש לטובת הקמת מדינה פלסטינית תקרב את טווח הטילים של אויבי ישראל אל אותם נכסים אסטרטגיים הנזכרים לעיל. כבר היום אותם נכסים מאוימים על ידי ירי רקטות (כך לדוגמה נסגר נתב"ג במהלך מבצע שומר החומות), קל וחומר במסירת שטחים מיו"ש אשר קרובים יותר אל אותם נכסים מאשר רצועת עזה או לבנון. לדוגמה, מערך רקטות הגראד של חמאס, שהטווח שלהן 40 ק"מ, יוכל להגיע למרכזי כמעט כל הערים בגוש דן ברמת דיוק גבוהה.
- השליטה של צה"ל ביו"ש נותנת מודיעין איכותי שמאפשר סיכול פיגועים יעיל. זו הסיבה שאין ירי רקטי משטחי יהודה ושומרון אך כן מעזה, והמשמעות של ויתור על שליטה צה"לית ביהודה ושומרון היא פתיחת מערכה רקטית חדשה לאורך עשרות קילומטרים.
- המחשבה שיהיו לנו בטוחות בינלאומיות למניעת מלחמה בצורת ברית עם ארה"ב או מדינות אחרות הוכחה כחסרת משמעות בפלישה האחרונה של רוסיה לאוקראינה, למרות הסכמים שחתמה אוקראינה הן מול רוסיה והן מול ארה"ב.