לא נכון.
הבנייה ב-1E מאפשרת לישראל שליטה מלאה על החוליה הקריטית בין ירושלים לבקעת הירדן ומציבה את ישראל בעמדת כוח, שממנה היא יכולה לנהל משא ומתן מדיני שיהיה נכון יותר עבורה ודווקא יאפשר להגעה להסדרים אזוריים. מנגד, הוויתור על E1 יוביל לאובדן שליטה אסטרטגית על הציר המרכזי במזרח ירושלים, ויציב את ישראל בעמדת נחיתות שתקשה עליה להגיע להסכמים.
מהו בעצם שטח E1 ולמה הוא כל כך חשוב?
שטח E1 הוא רצועת קרקע אסטרטגית המשתרעת ממזרח לירושלים, בין מעלה אדומים לעיר הבירה, לאורך כביש 1 עד ים המלח. שליטה על השטח מבטיחה חיבור טריטוריאלי בין ירושלים לגוש ההתיישבות במעלה אדומים, ומונעת אפשרות לקטוע את הקשר בין ירושלים למזרח המדינה ולבקעת הירדן. הבנייה גם מבטיחה שליטה על כביש 1 אשר מהווה את עמוד השדרה של המדינה. נוסף על כך, הבנייה בשטח זה יכולה לספק עוד אלפי יחידות דיור לישראלים, ולסייע במצוקת הדיור ההולכת וגוברת.
מה יקרה אם לא נבנה בשטח E1?
הימנעות מבנייה ישראלית בE1- מעלה אפשרות לשני תרחישים מסוכנים:
- שטח פרוץ ובעל סיכון ביטחוני: האזור יהפוך לשטח הפקר, ללא שליטה אפקטיבית, שעלול לשמש ציר הברחות, מוקד לפעילות עוינת ואף כנתיב חדירה של מחבלים.
- השתלטות דה־פקטו על ידי הפלסטינים: בהיעדר בנייה יהודית, הפלסטינים, ובמיוחד ריכוזי הבדואים באזור, יעמיקו את אחיזתם במקום, עד ליצירת עובדות בשטח שיחסמו את הרצף ההתיישבותי היהודי. במצב כזה ישראל תאבד את היכולת האסטרטגית לשלוט במרחב, וירושלים תהפוך למובלעת מבודדת.
האם בנייה ב E1- תמנע הקמת מדינה פלסטינית ותחסל סיכוי להסדר מדיני?
בנייה בE1- אינה מהלך שנועד לחסום פתרון מדיני, אלא להבטיח כי כל פתרון עתידי לא יסכן את קיומה של ירושלים כעיר מאוחדת ובירת ישראל, ולא יוביל אותנו להסכמים שיותירו אותנו בלי גבולות בני-הגנה. נכון שהבנייה ב E1-מונעת את הרצף הטריטוריאלי הדרוש לצורך הקמת מדינה פלסטינית – אך דווקא ביסוס שליטה ישראלית ברורה בשטחי מפתח הוא תנאי ליציבות שתאפשר בעתיד הסדרים מדיניים מתוך ביטחון. ניסיון העבר מלמד שוויתור מראש על אזורים אסטרטגיים לא קידם שלום – אלא רק העצים טרור והביא לדרישות נוספות.
האם בנייה ב-E1 מפירה את החוק הבינלאומי?
לא. השטח מוגדר כשטח C לפי הסכמי אוסלו, אזור שבו ישראל מחזיקה בסמכויות ביטחוניות ואזרחיות מלאות. בנייה יהודית בשטח היא בהתאם להסכמים הבינלאומיים החתומים, ואין כאן "העברת אוכלוסייה בכפייה" אלא פיתוח עירוני לגיטימי באזור שבשליטת ישראל. יתרה מכך, ישראל מחויבת להגן על בירתה ולהבטיח תשתיות ודיור לאוכלוסייה שלה – זהו חלק מזכותה הריבונית להגנה עצמית ואף חלק מחובתה כלפי אזרחיה.
מהלך של בנייה בE1- עלול להזיק למעמדה הבינלאומי של ישראל?
הביקורת הבינלאומית היא עובדה קיימת, והיא אינה יכולה להכתיב את צורכי הביטחון והקיום של מדינת ישראל. ישראל עמדה בעבר מול התנגדות עולמית על צעדים שנחשבו "מעוררי מחלוקת" – מההכרזה על ירושלים כבירה ועד להפצצת הכור בעיראק – ולבסוף המציאות הוכיחה את צדקתה. ישראל אינה יכולה להפקיר את ביטחון אזרחיה למען נוחות דיפלומטית זמנית.
מדינת ישראל מנסה לקדם את הבנייה ב-E1 כבר שני עשורים – מדוע דחוף לעשות זאת דווקא עכשיו?
אנחנו נמצאים בנקודה היסטורית שבה אנחנו זוכים לתמיכה ברורה מצד ממשלת ארה"ב לבצע מהלך זה (נכון לאוגוסט 2025, ממשל טרמאפ). עלינו לנצל את חלון ההזדמנויות הזה כדי לקדם את הבנייה בE1- ולהבהיר באופן המעשי ביותר שאין מציאות של מדינה פלסטינית בלב ארץ ישראל. זהו מסר ברור – גם לפלסטינים, גם לעולם, וגם לחברה הישראלית – שירושלים תישאר מאוחדת ותוקף בהתיישבות יהודית רציפה.
בשורה התחתונה
הבנייה בE1- אינה רק עוד תוכנית עירונית – זהו מהלך אסטרטגי מהמעלה הראשונה. היא מבטיחה רצף התיישבות יהודי מירושלים מזרחה, מונעת יצירת רצף התיישבות פלסטיני שמסכן את הבירה, מחזקת את ביטחון המדינה ומייצרת יציבות לטווח ארוך עם אפשרות להסכמים מדיניים שלא יפגעו בביטחון ישראל.