לא נכון.
ברור שרוב הפלסטינים אינם חברים בתנועת חמאס וחלקם מתנגדים למדיניותה ולמעשיה הפליליים, אבל יחד עם זאת, הטענה שחמאס אינו מייצג כלל את האוכלוסייה הפלסטינית היא שגויה מיסודה.
חמאס זכה בבחירות האחרונות למועצה המחוקקת הפלסטינית ב-2006, זמן קצר לאחר נסיגת ישראל מרצועת עזה. התוצאות הביכו את הרשות הפלסטינית בראשות הפת”ח ואת הקהילה הבינלאומית: חמאס זכה ביותר מ-42.9% מהקולות, שהקנו לו, בין השאר הודות לפלגנות בתוך הפת“ח, 56% מהמושבים בפרלמנט.
גם כיום חלק משמעותי ביותר מהאוכלוסייה הפלסטינית תומכים בחמאס ואף היו בוחרים בו אם היו מתקיימות היום בחירות. הדבר נכון לא רק לרצועת עזה אלא גם לאזור יהודה ושומרון, בכל מצב פוליטי ונגד כל מועמד.
נוסף על כך, חמאס זוכה לתמיכה רחבה ברשתות החברתיות, ברחוב הפלסטיני ואפילו בבחירות הסטודנטים באוניברסיטאות הפלסטיניות ביהודה ושומרון – לכאורה המעוז האינטלקטואלי של האליטה החברתית – והוא זוכה למפגני תמיכה אדירים בעזה וברמאללה.
בסקר שנערך על ידי Arab World for Research and Development) AWRAD) בחודש נובמבר 2023, עלה כי 64% מתושבי עזה תומכים בפעולות החמאס ב-7.10, רובם (47%) “תומך מאוד”. הפלסטינים ביהודה ושומרון קיצונים אף יותר: 83% מהם תומכים בטבח החמאס ב-7.10, גם כאן רובם (68%) “תומכים מאוד”.
התמיכה בחמאס ובאידיאולוגיה שלו בקרב האוכלוסייה הפלסטינית היא משמעותית, ויש להתמודד עם האמת הכואבת הזו. ההבחנה בין חמאס לשאר האוכלוסייה הפלסטינית עשויה להיות נוחה ותקינה פוליטית, אך אין זה שיקוף אמין של המציאות.