“פעולות צה”ל לא פרופורציונליות”

טענה חסרת היגיון או בסיס. 

הטענה כי פעולותיה של ישראל אינן פרופורציונליות היא עיוות של המשפט הבינלאומי. לפי הדין הבינלאומי, הנזק האגבי של מתקפה צבאית צריך להיות פרופורציונלי להישג הצבאי שהמתקפה משיגה. ככל שערך היעד הצבאי גדל, כך גדל גם היקף הנזק הנלווה המותר. כאשר הישג צבאי קטן מלווה בנזק אגבי גדול מאוד, התקיפה תהיה בלתי-חוקית. עם זאת, אין הגדרות נוקשות כיצד להגדיר מידתיות נאותה.  

במילים אחרות, הדין ההומניטרי הבינלאומי מקבל את העובדה שבמלחמה אזרחים עלולים למות ורכוש אזרחי עלול להינזק. אף אחת מהתוצאות הללו אינה בהכרח אסורה, כל עוד האובייקט המותקף הוא יעד צבאי בעל ערך מספיק. מידתיות אין משמעה שמספר ההרוגים האזרחיים בצד אחד צריך להיות פרופורציונלי למספר הנפגעים האזרחיים של הצד האחר או שצריך להיות יחס פרופורציוני בין מספרי הלוחמים והלא-לוחמים שנהרגים. יש שונאי ישראל המקדמים פרשנות שגויה כזאת המצדיקה את מאמצי חמאס לשאוף להגדיל את הקורבנות האזרחיים. לעיתים תביעת המידתיות משמשת גם כדי לשלול את זכותה של ישראל להגן על עצמה, כמו למשל טענותיה של המדווחת המיוחדת של האו”ם, פרנצ’סקה אלבנזה, כי פעולותיה של ישראל אינן בגבולות המידתיות ולכן נשללת ממנה הזכות להגנה עצמית.