“הישראלים הם כובשים קולוניאליסטיים”

טענה שקרית וחסרת ביסוס.

מאז השבעה באוקטובר ישראל מואשמת לא פעם בהיותה “קולוניאליסטית”. מדובר בהאשמה אבסורדית, ומי שטוען אותה לא מבין מה זה קולוניאליזם ומה קורה בישראל, או פשוט משקר.

קולוניאליזם הוא מצב שבו מיעוט של פולשים זרים, שמגיעים מטעם מדינה חזקה, שולטים ברוב מקומי שאותו הם תופסים כנחות מהם. לפולשים אין כל קשר למקום שבו הם שולטים, ומעשיהם משרתים את האינטרסים של המדינה שבשמה הם פועלים. במרבית המשטרים הקולוניאליסטים גם אפשר לראות ניסיון “לתרבת” את המקומיים ולקרב אותם לתרבות השלטת. כך עשו הבריטים בהודו, הצרפתים בתוניסיה, הפורטוגלים בברזיל – ויש עוד דוגמאות רבות.

כאשר מסתכלים על המציאות בישראל, רואים בבירור שאין כל קשר בין מה שמתרחש כאן לבין קולוניאליזם: ליהודים אין מדינת אם שבשמה הם פועלים; ליהודים יש קשר מובהק לארץ ישראל ולכל אורך השנים נשמר כאן יישוב יהודי; היהודים אינם מיעוט שולט אלא רוב במדינה; היהודים מעולם לא שאפו או ניסו “לייהד” את הפלסטינים או להנחיל להם תרבות ישראלית או יהודית.

נקודה חשובה שעליה חשוב לתת את הדעת היא האופן שבו משטרים קולוניאליסטיים מסיימים את דרכם. ההיסטוריה מראה שבמרבית המקרים הקולוניאליזם מגיע אל קיצו כאשר המיעוט השולט מחליט לחזור לארצו. אם כך, מי שטוען שישראל קולוניאליסטית למעשה מצפה מאיתנו “לחזור הביתה”. מאחר שאין לנו שום בית לחזור אליו, המשמעות היא שעלינו להיעלם.

אם כך, ההאשמה שלפיה ישראל היא קולוניאליסטית מעידה על בורות, או גרוע מכך – על תפיסה אנטישמית שלא מכירה בזכות קיומנו כעם.