"הדרך היחידה לבלום את תוכנית הגרעין של איראן היא באמצעות הסכמים"

לא נכון.

יש הסבורים כי הדרך היחידה לבלום את תוכנית הגרעין של איראן היא באמצעות הסכמות מדיניות, פיקוח ובניית אמון – אולם כל ניסיונות העבר מוכיחים אחרת.

מדוע אי אפשר לבלום את תוכנית הגרעין בהסכמים מדיניים?

הגישה המדינית נשענת על ההנחה שאיראן היא רפובליקה רציונלית שפועלת מתוך אינטרסים כלכליים ויציבות אזורית. הנחה זו שגויה מיסודה, מכיוון שאיראן היא משטר דתי-פונדמנטליסטי החותר לשלטון אזורי ולהשמדת ישראל כאידיאולוגיה מוצהרת.

האם אפשר לסמוך על הסכמים מדיניים שנחתמים עם איראן?

בחינה של ההיסטוריה מדגישה עד כמה אי אפשר לסמוך על איראן בכל הקשור להסכמים מדיניים. הרי איראן כבר חתמה על הסכמים, כולל הסכם הגרעין מ-2015(JCPOA) , והפרה אותם בבוטות. דו"חות של סוכנות האנרגיה האטומית חשפו הסתרת אתרי גרעין, העלמת מידע והעשרה מעבר למותר. אם כך, איראן לא משתמשת בדיפלומטיה כדי לוותר על הגרעין, אלא כדי לקנות לעצמה זמן.

יתרה מזו, הסתמכות על דיפלומטיה יוצרת תחושת ביטחון מזויפת. היא מרדימה את דעת הקהל, מחלישה את ההרתעה, ומאפשרת לאויב לצבור כוח. כל עוד אין איום צבאי ממשי שמרחף מעל טהרן – אין סיבה אמיתית שתוותר מרצונה על הקלף האסטרטגי החשוב ביותר שלה.