תוכנית החלוקה היא מתווה שהוצע לפני קום המדינה על ידי הוועדה המיוחדת של האו”ם לענייני ארץ ישראל (ועדת אונסקו”פ) לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי. התוכנית התקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו”ם ב-29 בנובמבר 1947 וקיבלה את השם הרשמי “החלטה מספר 181 של העצרת הכללית של האו”ם”. בישראל היא מכונה “החלטת כ”ט בנובמבר”.
תוכנית החלוקה התקבלה בעצרת הכללית של האו”ם, זכתה לאישורה של הסוכנות היהודית אשר תפקדה כממשלה בפועל של היישוב היהודי – אבל נדחתה על ידי הנהגת ערביי ארץ ישראל. ראש המשלחת הערבית הכריז באו”ם: ”קו החלוקה לא יהיה אלא קו של אש ודם“. למוחרת ההצבעה, ב-30 בנובמבר, הותקף אוטובוס של חברת “אגד” בידי ערבים, וחמישה יהודים מנוסעיו נרצחו. אירוע זה סימן את תחילתה של מלחמת העצמאות.