תוכנית אלון הייתה תוכנית מדינית שהציעה לספח לשטח ישראל חלק מהאזורים שנכבשו במלחמת ששת הימים – ירושלים, גוש עציון ובקעת הירדן – כדי ליצור רציפות טריטוריאלית ובכך לייצר גבולות בני הגנה. התוכנית הוגשה בשנת 1967 לאחר מלחמת ששת הימים על ידי יגאל אלון, מפקד בפלמ”ח, אלוף בצה”ל, שר בכיר וחבר מפלגת העבודה, ואף ראש ממשלה לזמן קצר.
בתוכניתו תמך אלון בהקמת ישובים יהודיים בבקעה, רכישת קרקעות במזרח ירושלים וחידוש ההתיישבות בגוש עציון, והדגיש את חשיבות ההתיישבות. התוכנית לא התקבלה באופן רשמי על ידי ממשלת ישראל, אך הייתה לה השפעה מרכזית על מדיניות ההתיישבות הישראלית ביהודה, שומרון וחבל עזה בשנים לאחר מכן. יצוין שגם אש”ף וגם הירדנים לא קיבלו את התוכנית שהוצעה על ידי אלון.