אנטישמיות היא המונח המודרני לתיאור התופעה שהייתה מוכרת בעבר כ”שנאת יהודים”. הפירוש המילולי של המונח הוא: נגד השֵמיים, כלומר נגד העמים השמיים, אך בפועל הוא מתייחס לשנאת יהודים בלבד ולא לשנאה שמופנית כלפי הגזע השמי בכללותו (שכולל גם את העמים הערביים).
נהוג להפריד בין אנטישמיות מסורתית לאנטישמיות מודרנית, וכיום קיים גם המושג “אנטישמיות חדשה”.
הסיבות לאנטישמיות המסורתית, ככל שאפשר אכן להצביע עליהן במדויק, היו ברובן דתיות ותרבותיות, והתבססו בעיקרן על הטיעון שהיהודים רצחו את ישו. האנטישמיות המסורתית הולידה האשמות חמורות נגד היהודים, ובמרכזן עלילות הדם שבהן נטען כי היהודים רוצחים תינוקות נוצריים לצורך פולחן דתי.
עם תהליך החילון שחל באירופה במאה ה-19, הטענות של האנטישמיות המסורתית איבדו אחיזה, וכך החלה להתוות האנטישמיות המודרנית, שהתבססה בעיקר על קנאה ביהודים המצליחים, ועל הטענה כי הם המקור לבעיות הכלכליות והחברתיות השונות. האנטישמיות המודרנית התבססה גם על תורת הגזע, והחלה לראות ביהודים “גזע נחות” שנפרד מהגזע הלבן העליון.
במידה מסוימת האנטישמיות המודרנית הייתה חמורה יותר מהמסורתית, כיוון שאם בעבר יהודי היה יכול להתנצר ובכך “להינצל” מיהדותו, הרי שכעת, מאחר שהבעיה נעוצה ב”דמו”, גם התנצרות לא תעזור. אם כך, הפתרון ל”בעיה היהודית” על פי האנטישמיות המודרנית היה השמדה – וזה בדיוק הרעיון שעמד בבסיסם של מעשי הזוועות שחוללו הנאצים בשנות מלחמת העולם השנייה.
מאז קום מדינת ישראל החל להתגבש המונח “האנטישמיות החדשה”, שמתמזג לעיתים עם המונח “אנטי-ציונות”. האנטישמיות החדשה קושרת בין הביקורת וההתנגדות למדינת ישראל לבין שנאת היהודים. המצדדים במונח טוענים כי ההתנגדות לקיומה של מדינת ישראל והטענה שלפיה “הציונות היא גזענות” מבטלות למעשה את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, ובכך מפלות אותו לרעה מיתר העמים.
תומכי המונח גם מצביעים על הביקורת העולמית כלפי ישראל, שלא פעם מאופיינת בסטנדרטים כפולים. ביקורות אלו גם גולשות לעיתים להסתה ולדמוניזציה של ישראל ושל היהודים, ואף להשוואה בין מדינת ישראל לנאציזם, אשר פוגעת בזכר השואה. יתר על כן, חלק מן הביקורות כנגד מדינת ישראל מופנות באופן קולקטיבי נגד כל יהודי העולם, ולעיתים מקבלות ביטויים פיזיים כמו פגיעה במוסדות יהודיים וביהודים עצמם, מה שמחזק את הטענה שלפיה השנאה למדינת ישראל היא ביטוי מובהק לשנאת היהודים, קרי “אנטישמיות חדשה”.