תוכנית חמש האצבעות היא תוכנית אסטרטגית שנועדה לבסס שלטון ישראלי ברצועת עזה. את התוכנית הציג אריאל שרון בשנת 1971, כאשר היה אלוף פיקוד הדרום והיא זכתה לתמיכת מנהיגים רבים, בהם יגאל אלון.
בתוכנית הוחלט ליצור חמישה גושי התיישבות יהודיים (אצבעות) בתוך חבל עזה, שיחלקו את החבל לארבעה חלקים, ויעניקו לישראל שליטה ביטחונית מלאה באזור. האצבעות שנקבעו הן: התוחמת הצפונית, שהרחיבה את אזור אשקלון; אצבע נצרים, שנועדה לחצוץ בין עזה לדיר-אל-בלאח; מסדרון כיסופים, שנועד לחצוץ בין דיר אל-בלאח לחאן-יונס; מסדרון סופה, שנועד לחצוץ בין חאן-יונס ורפיח; וחבל ימית, שנועד ליצור חיץ התיישבותי בין רצועת עזה וצפון סיני, במטרה למנוע הברחות.
במהלך שנות ה-70 הקימה ממשלת ישראל יישובים יהודיים בחבל עזה בהתאם לתוכנית, אולם המהלך לא הושלם במלואו. ב-1982 פונה חבל ימית, ובהסכמי אוסלו התחייבה ישראל לסגת מהמשך יישום התוכנית. בשנת 2005, פונו כל היישובים היהודים בעזה במסגרת תוכנית ההתנתקות, ותוכנית האצבעות ירדה לטמיון.