יישובי עוטף עזה נמצאים במרחק של כמה קילומטרים מרצועת עזה, וכוללים את העיר שדרות וכן מושבים וקיבוצים רבים, הממוקמים בחלקו המערבי של הנגב המערבי, בתחומי המועצות האזוריות מרחבים, חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב ואשכול. ביישובי העוטף מתגוררים כ-70,000 בני אדם. רבים מהיישובים הוקמו עוד לפני קום המדינה, ואחרים נוסדו זמן קצר אחרי תום מלחמת השחרור, לאחר שנקבע הגבול בין ישראל ועזה בהסכם שביתת הנשק בין ישראל למצרים בשנת 1950.
מאז חתימת הסכם אוסלו החלה הידרדרות ביטחונית ביישובי העוטף, ומאז 2001 הוחלפו זריקות האבנים בירי רקטות. בין השנים 2000 ו-2006 עברו יישובי העוטף תקופה טעונה שכללה מבצעים חטיבתיים גדולים כמו "ימי תשובה". לאחר ההתנתקות בשנת 2005 ותפיסת השלטון על ידי חמאס בשנת 2007, האיומים גדלו משמעותית. יישובי העוטף נתונים מאז להתקפות טרור מתמשכות: רקטות, פצצות מרגמה ואיומי חדירה. נוסף על כך, מאז 2018 משוגרים גם עפיפוני תבערה מרצועת עזה, וכתוצאה עולים באש אלפי דונמים של שדות, עצי חורש ומתקנים חקלאיים.
במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 חדרו מחבלים מרצועת עזה ליישובי העוטף, רצחו באכזריות בלתי נתפסת מעל 1,000 תושבים, בהם תינוקות, ילדים, נשים וקשישים, אנסו, בזזו, שרפו וחטפו לרצועת עזה כ-240 מתושבי יישובי העוטף וחיילים ששהו בו. בעקבות מתקפה זו החלה מלחמת "חרבות ברזל".