מערך ההגנה של ישראל נגד טילים כולל מספר שכבות של הגנה אווירית, הפועלות בתיאום ומשלימות זו את זו במקרה שאחת השכבות נכשלת ביירוט.
- חץ 3: מערכת זו פועלת ראשונה, ובמרחק הגדול ביותר – הטווח שלה הוא מעל 2,400 ק"מ. היא מסוגלת ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספרה, גם מאות קילומטרים מגבול ישראל, באופן שלא רק משפר את הצלחת היירוט אלא גם את בטיחותו, כאשר מדובר למשל בנשק לא קונבנציונלי.
- חץ 2: זוהי מערכת משלימה למיירטי חץ 3. המערכת פועלת בטווח של עד 1,500 ק"מ,ומטרתה להשמיד טילים בליסטיים באטמוספרה לפני שהם מגיעים ליעדם.
- קלע דוד (בעבר נקראה שרביט קסמים) ופטריוט: אלה מערכות גיבוי והשלמה שמכסות את הטווח שבין מערכת חץ 2 לכיפת ברזל. המערכת מיועדת לספק הגנה מפני רקטות קרקע-קרקע ארוכות טווח וטילים בליסטיים לטוח בינוני הנמצאים בידי חיזבאללה וחמאס. כמו כן מספקת המערכת הגנה נגד כלי טיס, כולל כטמ"מים.
- כיפת ברזל: מערכת כיפת ברזל פועלת בשכבת ההגנה נמוכה, והיא מגינה מפני רקטות וטילים בעלי טווח בינוני-קצר כמו הקסאם, הקטיושה והגראד, וכן נגד כלי טיס. הטווח שלה הוא בין 4 ל-120 ק"מ.
- מגן אור: מערכת הגנה אקטיבית בפיתוח ישראלי, המבוססת על לייזר סיב מתקדם ומיועדת ליירט את המטרות כשהן עדיין מעל שטח האויב. המערכת מתפקדת כשכבת ההגנה האווירית הנמוכה ביותר, ומשמשת להגנה מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים ומפני כלי טיס בלתי מאוישים, גלשני אוויר ורחפנים. המערכת פועלת כך שהיא מתבייתת על המטרה באמצעות חיישן תרמי ויורה קרן לייזר שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים את הפצצה.