החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שאושרה ב-12 באוגוסט 2006, קראה להפסקת אש בין ישראל לחזבאללה בסוף מלחמת לבנון השנייה ובאה להבטיח את קיומה של ההפסקה. 15 מדינות הצביעו בעד ההחלטה, כולל ארצות הברית. לא היו מתנגדות או נמנעות.
רקע:
מלחמת לבנון השנייה פרצה ב-12 ביולי 2006 כאשר כוח חזבאללה תקף סיור של צה"ל בשטח ישראל, הרג שלושה חיילים וחטף עוד שניים. המלחמה נמשכה עד ה-14 באוגוסט, ונהרגו בה, מהצד הישראלי, 44 אזרחים ו-119 חיילי צה"ל, ומהצד הלבנוני מאות לוחמי חזבאללה וכ-1,100 אזרחים לבנוניים. החלטת האו"ם התקבלה על רקע תחילתו של מבצע צה"לי רחב שכוון להביא את צה"ל עד לנהר הליטני, אך המבצע הופסק עם כניסת הפסקת האש לתוקף.
מה הוחלט:
בהחלטה סוכם בין השאר:
- 15,000 חיילי יוניפי"ל (כח צבאי מטעם האו״ם המוצב בדרום לבנון) חמושים יתפרסו בדרום לבנון מתחת לקו הליטני על מנת לוודא שלא מתבצעות שם פעולות עוינות.
- לא יימצא נשק במרחב שמדרום לליטני ועד לגבול עם ישראל ללא הסכמה של ממשלת לבנון.
- אמברגו על העברת נשק לחזבאללה.
נוסף על כך נכללו בהחלטה גם קריאות לא מחייבות לשחרור החיילים הישראלים החטופים ללא תנאי, וכן ליישום מלא של החלטה 1559 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2004 שקראה לפירוק המיליציות החמושות בלבנון, לרבות חזבאללה, כדי להבטיח את העצמאות והריבונות של לבנון.
האם ההחלטה יושמה?
לא. אומנם חיילי יוניפי"ל התפרסו בדרום לבנון, אבל הם לא הצליחו לעצור את חזבאללה, שהחל להשתקם כבר זמן קצר לאחר קבלת ההחלטה, ובתוך כמה שנים אף התעצם. כוחות יוניפי"ל שהיו אמורים לסכל את פעילותו סבלו מהתנכלויות מצד האוכלוסייה הלבנונית, ששיתפה פעולה עם חזבאללה, והתקשו למלא את תפקידם.