הסכם חודיבייה הוא הסכם שביתת נשק שנחתם בין הנביא מוחמד להנהגת העיר מכה בשנת 628, לתקופה של עשר שנים. כעבור שנתיים, בשנת 630, ולאחר שצבר מוחמד מספיק כוח, הוא הפר את ההסכם כאשר כבש את מכה אשר לא ציפתה להתקפה, תוך ניצול עקרון ההפתעה.
הסכם חודיבייה הפך לביטוי מוכר בעולם המוסלמי שמשמעו “שלום זמני”: כלומר, שלום שמטרתו להגיע לקרב הבא מוכנים יותר ותוך “הרדמת” האויב. יתרה מכך, ההסכם מהווה סימוכין דתי באסלאם לכך שמותר למוסלמי לכרות ברית עם כופרים, על מנת להפר ברית זו מאוחר יותר ולקדם אינטרסים אסלאמיים. כך, למשל, השווה יאסר ערפאת את הסכמי אוסלו להסכם חודיבייה מספר פעמים בנאומים פומביים.