לוחמה תת-קרקעית – המכונה גם לוחמת תת-קרקע או לוחמת מנהרות, ומזוהה בראשי התיבות לת”ק או תת”ק – היא צורת לחימה המתנהלת בחללים שנמצאים מתחת לאדמה. חללים אלה יכולים להיות טבעיים כמו מערות, או מלאכותיים כמו מנהרות ומערכות ניקוז.
בצה”ל, היחידה שאמונה על הלוחמה התת-קרקעית היא יהל”ם – יחידת העילית של חיל ההנדסה הקרבית, אולם גם לוחמים מיחידות אחרות משתתפים בלחימה מסוג זה.
התמודדות עם האיום התת-קרקעי כוללת ארבעה שלבים מרכזיים: מודיעין, איתור, חקר והשמדה. ראשית, יש לאסוף מידע מודיעיני מתאים ובאמצעותו לאתר את המנהרות. לאחר מכן, יש לאמת ולדייק את המידע שנמצא מול גורמים בשטח. לבסוף, יש לחשוף את המנהרות באמצעות כלי צמ”ה (ציוד מכני הנדסי) ולהשמיד אותן באמצעים שונים כמו פיצוץ או הצפה.
הלוחמה התת-קרקעית מאפיינת מאוד את גזרת עזה. בעשורים האחרונים פיתח חמאס רשת מסועפת של מנהרות לצורכי הברחה, הסתננות ולחימה. צה”ל פעל במבצעים שונים, דוגמת מבצע צוק איתן, על מנת לאתר ולנטרל מנהרות אלו.
גם במלחמת חרבות ברזל, חלק גדול מהלחימה מתרחש מתחת לפני השטח. במלחמה זו המנהרות משמשות גם להסתתרות פעילי חמאס ולהחבאת החטופים הישראלים. במהלך המלחמה שכלל צה”ל את יכולותיו ופיתוח שיטות לוחמה תת-קרקעית חדשות שאפשרו לו לחשוף מנהרות רבות ולהשמיד מאות ק”מ של תוואי שטח תת-קרקעי.