"הספר הלבן" הוא מונח המתייחס לשלושה מסמכים רשמיים של ממשלת בריטניה שפורסמו בשנים 1922, 1930 ו-1939 והסדירו את מדיניותה ביחס לעלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל בתקופת המנדט.
הספר הלבן משנת 1939 הגביל באופן חמור את העלייה היהודית לארץ ישראל ואת רכישת הקרקעות בה על ידי יהודים. במסמך נקבע כי תוגבל העלייה ל-75,000 עולים בלבד בתוך חמש שנים, וכי לאחר מכן לא תתאפשר עלייה נוספת אלא בהסכמת הערבים המקומיים – צעד שהיווה בפועל סתירה להתחייבויות הבריטיות בהצהרת בלפור ובכתב המנדט.
מסמך רשמי זה פורסם ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, בתקופה שבה יהדות אירופה הייתה זקוקה נואשות למקלט, וחסם את דרכם של יהודים רבים אל חוף מבטחים בארץ ישראל. הספר סימן שינוי קיצוני בעמדת בריטניה ביחס לציונות, עורר אכזבה גדולה בקרב היישוב העברי ותרם להחרפת מאבקו לסיום השלטון הבריטי בארץ