שבע עובדות שלא ידעתם על סיירת מטכ"ל

סיירת מטכ"ל, יחידת העילית של אגף המודיעין, פועלת בשקט, בדיוק ורחוק מעיני הציבור. ייעודה המרכזי הוא איסוף מודיעין בעומק שטח האויב, אבל לאורך השנים היא נודעה גם בפעולות השתלטות דרמטיות ובמבצעים נועזים. הכירו את היחידה שמחזיקה ביכולות ייחודיות ביבשה, באוויר ובים – ושומרת על מידור קפדני גם בתוך הבית.

 

1. היא נולדה מהשראה בריטית – והמוטו שם מאז

הסיירת הוקמה ב-1957, ביוזמת רס"ן אברהם ארנן ובתמיכתו של אל"מ דוד אלעזר (לימים הרמטכ"ל). דמותה עוצבה בהשראת יחידת הקומנדו הבריטית SAS   (Special Air Service). הספר "מפקד רפאים", שנכתב על מפקד ה-SAS, השפיע עמוקות על ארנן ועל מפקדים נוספים ביניהם אהוד ברק, עוזי דיין ויוני נתניהו, וממנו נשאבה סיסמת היחידה: "המעז מנצח". המסורת הפנימית אף קבעה שהספר מחולק ללוחמים עם סיום המסלול – כתזכורת לערכי תעוזה, יצירתיות ודממה מבצעית שהיחידה מטפחת מראשית ימיה.

 

 

2. ייעוד לפני הכול: מודיעין בעומק והטמנת "אמצעים מיוחדים"

המשימה המרכזית של סיירת מטכ"ל מאז הקמתה היא איסוף מודיעין רגיש מעבר לקווי האויב ובעומק השטח. הלוחמים פועלים בחשאיות מוחלטת, נכנסים לאזורים עוינים ומתמקמים שם לפרקי זמן קצרים או ארוכים, בהתאם למשימה. במהלך שהותם הם מציבים "אמצעים מיוחדים" לאיסוף מידע, כמו מכשירים מתקדמים לקליטת אותות.

כדי לממש את הייעוד הזה, לוחמי היחידה מוכשרים לפעול בכל זירה אפשרית – על הקרקע, מהאוויר וגם בים – ולעבוד באופן עצמאי לחלוטין, ללא תלות בכוחות אחרים. המשמעות היא שכל צוות נדרש להיות מסוגל להשלים משימה מורכבת מתחילתה ועד סופה: החל מניווט חשאי בשטח קשה, דרך איסוף מודיעין טכנולוגי ומבצעי, ועד חזרה בטוחה לישראל מבלי להתגלות.

 

3. קו הפעילות הגלוי: מסבנה ועד בעלבכ

לצד אינספור מבצעים מסווגים, כמה פעולות של היחידה הותרו לפרסום ונכנסו להיסטוריה הצבאית: "איזוטופ" – השתלטות על מטוס סבנה החטוף (1972); "אביב נעורים" – חיסול בכירי אש"ף בלב ביירות (1973); מבצע "יונתן" – חילוץ בני הערובה באנטבה (1976); "הצגת תכלית" – חיסול אבו ג'יהאד בתוניס (1988); ו"עוקץ ארסי" – חטיפת מוסטפא דיראני, מחוטפיו של הנווט רון ארד (1994).

גם במלחמת לבנון השנייה (2006) פעלה היחידה עמוק בשטח לבנון, ובין היתר השתתפה בפשיטות באזור בעלבכ. בעשורים האחרונים נרשמו פעולות נוספות בזירות שונות, ובהן מאמצי סיכול טרור, והשתתפות בקרבות הבלימה ב־7 באוקטובר 2023 בעוטף עזה.

 

 

4. הטובים לסיירת – ומעכשיו גם הטובות

סף הקבלה לסיירת מטכ"ל גבוה במיוחד: פרופיל 97 ללא סעיפים פוסלים, קב"א 52+ ודפ"ר 50+, יום סיירות, וגיבוש של חמישה ימים בפלמחים. מי שעבר בהצלחה את כל שלבי המיון, עובר הכשרה בסיסית האורכת כ-16 חודשים, וכוללת טירונות חי"ר ויחידה, קורס צניחה, שחייה וצלילה, ניווטי בדד ורכב, קורס לוט"ר, איסוף וסיור, הישרדות, סדרת שבי, ואימוני קליעה וצליפה. בסיום ההכשרה הבסיסית יש עוד כמה חודשים של הכשרה ייעודית בהתאם לשיבוץ שנקבע. בסיום ההכשרה כולה, הלוחמים מתחייבים לשירות קבע בן שלוש שנים, כאשר השנה האחרונה מוקדשת ללימודים אקדמיים, בתחום לבחירתם. במשך שנים רבות, היחידה הייתה פתוחה לגברים בלבד, אך בסוף שנת 2023 נפתחה אפשרות הגיוס גם עבור נשים. כשנה מאוחר יותר, בנובמבר 2024, פורסם שהתגייסה אישה ראשונה לסיירת מטכ"ל.

 

5. סודיות כדרך חיים: מידור עד רמת הצוות

מבנה הכוח שלאחר המסלול מבוסס על חוליות, צוותים ופלגות ייעודיות – עם מידור חריף בין-צוותי ואיסור מוחלט על שיתוף מידע. המודל הארגוני מכוון לעצמאות מבצעית מלאה: הכוח אמור לבצע את המשימה "נקי" מתלות חיצונית, ולהתמחות בטווח רחב של משימות בזירות שונות. הפרת דממה מבצעית עלולה להביא עד הדחה – מטעמי ביטחון המדינה וגם מתוך ערך של צניעות ושתיקה.

גם החזות של לוחמי סיירת מטכ"ל משקפת את הסודיות של היחידה. כאשר הם נעים במדים, הם נושאים כומתה אדומה, בדומה ליחידות קומנדו נוספו כמו דובדבן ומגלן, כך שאי אפשר לקשר אותם ליחידה מסוימת. נוסף על כך, הם לא עוטים את תג היחידה בפומבי.

 

6. בין צל"שים למחירים כבדים

במהלך שנות פעילותה זכתה סיירת מטכ"ל לשורת צל"שים ואותות הוקרה – בהם צל"ש רמטכ"ל על פעילות מבצעית מורכבת ב־2010, צל"ש נוסף על תרומה משמעותית לביטחון המדינה במבצע "צוק איתן" ב־2014, וצל"ש שהוענק ב־2023 על פעולה משותפת עם שייטת 13. אך לצד ההישגים המרשימים, ההיסטוריה של היחידה כוללת גם מחירים כבדים. סא"ל יוני נתניהו, מפקד הסיירת, נפל במבצע אנטבה ב־1976 והפך לסמל לאומי; סא"ל ניר פורז נהרג ב־1994 בניסיון החילוץ של החייל החטוף נחשון וקסמן; וסא"ל עמנואל מורנו, קצין ביחידה, נפל בפעולה חשאית בעומק לבנון בסיום מלחמת לבנון השנייה ב־2006. לאחרונה, ב־7 באוקטובר 2023, איבדה היחידה תשעה מלוחמיה בקרבות הבלימה בעוטף עזה. כל אלה הם עדות לכך שמאחורי הצל"שים וההצלחות מסתתר גם המחיר האנושי הכבד של לוחמים שבחרו בדרך החשאית והמסוכנת ביותר.

 

 

7. חממה למנהיגים – בוגרי היחידה שהגיעו לצמרת

מעבר להצלחות המבצעיות, סיירת מטכ"ל ידועה גם כנקודת זינוק עבור לא מעט דמויות מפתח בזירה הציבורית והביטחונית של ישראל. בין בוגריה אפשר למצוא את בנימין נתניהו, ששירת כמפקד צוות ובהמשך הפך לראש הממשלה המכהן במשך התקופה הארוכה ביותר בתולדות המדינה; אהוד ברק, מפקד היחידה בשנות ה־70, שכיהן אחר כך כרמטכ"ל, שר ביטחון וראש ממשלה; ומשה (בוגי) יעלון, שפיקד על הסיירת בשנות ה־80 והמשיך לכהן כרמטכ"ל ושר ביטחון. גם נפתלי בנט, לוחם ביחידה, הגיע בהמשך לראשות הממשלה, ועוזי דיין, מפקד הסיירת לשעבר, שימש סגן הרמטכ"ל, ראש המל"ל וחבר כנסת. כך הופכת סיירת מטכ"ל לא רק ליחידת עילית צבאית, אלא גם לבית גידול למנהיגות ישראלית מן השורה הראשונה.

 

 

לוחמים בצל – מורשת באור

הרחק מעיני הציבור, סיירת מטכ"ל ממשיכה לכתוב פרקים דרמטיים בביטחון ישראל. היא נבנתה על עקרונות של תעוזה, סודיות ומקצוענות – ונשארת נאמנה להם כבר יותר משישה עשורים. בין ההצלחות הגדולות, הצל"שים והמורשת המבצעית, עומד גם המחיר האנושי של לוחמיה, שמזכיר כי מאחורי כל מבצע חשאי יש אנשים בשר ודם. זוהי יחידה שמעטים יודעים באמת מה היא עושה – אבל כולם מבינים היטב את חשיבותה.