היום לפני: עמנואל מורנו, הלוחם הטוב בעולם, נפל בקרב

העובדה המפורסמת ביותר לגבי סא"ל עמנואל מורנו ז"ל היא שתמונתו אסורה בפרסום גם לאחר מותו. הסיבה לאיסור הנדיר הזה היא שבין שלל הפעולות החשאיות והמסוכנות שביצע מעבר לקווי האויב נכללות גם פעולות שאי אפשר לחשוף עד היום.

היום לפני 16 שנה, ב-19.08.06, נפל עמנואל בקרב באזור בעלבכ, לבנון. לאחר נפילתו הוענק לו צל"ש אלוף על פועלו. מורשתו, אהבת המולדת שלו ורוחו הציונית משמשות עד היום השראה ומועברות עד היום בתיכונים, מכינות קדם-צבאיות וקורסי פיקוד ומנהיגות בצה"ל.

מפריז לירושלים

עמנואל נולד בפריז, צרפת וכשמלאה לו שנה עלו הוריו, אילן וסילביה, יחד איתו לישראל, והתיישבו בשכונת סנהדריה בירושלים, שם היה מורנו חבר בתנועת הנוער בני עקיבא. עמנואל למד בתיכון הימלפרב והרטמן בעיר ולאחר מכן למד במחזור ב' במכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי. הוא נישא למאיה וגידל את שלושת ילדיו אביה, נריה ונועם ישראל, והתגורר ביישוב תלמים שבחבל לכיש.

סיירת מטכ"ל ושתי מבצעים שכן מותרים לפרסום

באוגוסט 1990 התגייס לסיירת מטכ"ל ושירת בה כלוחם. בין חבריו לצוות היו נפתלי בנט, לימים ראש הממשלה ה-13, ומתן כהנא, לימים שר הדתות וחבר מפלגת "ימינה". לאחר שחרורו למד תואר במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה ובמקביל עבד בשב"כ. בסיום לימודיו שב לשירות בסיירת מטכ"ל.

לא הרבה ידוע על פועלו של מורנו ביחידה. הדברים שכן ידועים לציבור הם שהוא פיקד על פלגה שרכשה ידע ויכולות מבצעיות שלא היו מוכרות עד אז בצה"ל. במהלך פעילותו הגיע מורנו לדרגת סגן-אלוף, דרגה זהה לזו של מפקד היחידה.

מבין הפעולות הרבות שבהן השתתף והוביל, הותרו לפרסום שתיים: בשנת 1994 השתתף במבצע "עוקץ ארסי", שבמהלכו חטפו כוחות צה"ל – עמנואל ביניהם – את האיש שהחזיק את הנווט רון ארד בשבי, מוסטפא דיראני, מביתו שבלבנון. נוסף על כך בשנת 2003 פיקד עמנואל על מבצע לחילוץ נהג המונית אליהו גוראל שנחטף בידי פלסטינים והוחזק במרתף בביתוניא, באזור רמאללה.

בתחפושת של חייל לבנוני: המבצע האחרון

ב-2006, לאחר שהפסקת האש במלחמת לבנון השנייה נכנסה לתוקף, הוביל מורנו כמאה לוחמים למבצע באזור בעלבכ כשהם מחופשים לחיילי צבא לבנון. למרות שהידיעה על הפעילות דלפה לכלי התקשורת של האויב הלבנוני, הדרג הישראלי הבכיר החליט להשלים את המשימה, והיא אכן הושלמה בהצלחה. בדרך חזרה מהמבצע נתקל כוחו של עמנואל במארב של חיזבאללה, ועמנואל, שישב בג'יפ, נפגע ונפטר מפצעיו זמן קצר לאחר מכן. על פעילותו הביטחונית, כולל הפעולה שבה נהרג, הוטל איפול כבד.

"שמע ישראל": מה תעשו בחמש השניות האחרונות של החיים?

"עוז רוחו ואומץ ליבו היוו סמל ומופת ללוחמי היחידה, עת הובילם בארץ אויב. סא"ל עמנואל מורנו ז"ל הוביל והשתתף בעשרות פעילויות מבצעיות עלומות לחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל". כך כתב עמוס ידלין, ראש אמ"ן, לאחר נפילתו.

נאמר על עמנואל שהוא היה לאחד מגדולי הלוחמים שקמו לעם ישראל, ורבים מכנים אותו "הלוחם הטוב בעולם". מוגזם? לא ממש. הרצי הלוי, סגן הרמטכ"ל ומי שבעצמו פיקד על סיירת מטכ"ל, הסביר מדוע התואר ראוי לעמנואל:

"אם צה"ל הוא הצבא הטוב בעולם, וסיירת מטכ"ל היא היחידה הכי טובה בצה"ל, ועמנואל הוא הלוחם הכי טוב בסיירת מטכ"ל – אז עמנואל הוא הלוחם הכי טוב בעולם".

גדלות זו נבעה לא רק מיכולות פיזיות ומנטליות גבוהות, אלא גם משילוב בין עולם המעשה לעולם הרוח. הרבה סיפורים נכתבו לאחר נפילתו של עמנואל, המשקפים את גדולת נפשו. אחד הסיפורים הללו הוא סיפור המופיע בקובץ הסיפורים "לך דומיה תהילה" המתארים את מורשתו.

כשבועיים לאחר אירוע שבו נפגע מסוק צה"לי בשמי לבנון, שבמסגרתו נהרגו חמישה חיילים, ישבו עמנואל וחברו לפלגה ודיברו מה יעשו אם הם יֵשבו במסוק שנפגע מטיל ויישארו להם חמש שניות לחיות. חברו ענה שהוא יעצום עיניים ויקווה שהכול ייגמר כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות כאב. עמנואל השיב לו שהיה אומר "שמע ישראל". תהה חברו מה יועיל לו להגיד פסוק כזה או אחר, הרי בלאו הכי ימות בתוך כמה שניות. ענה לו עמנואל: "אם לאדם נשארות חמש שניות לחיות ועדיין יש בשניות אלה משמעות לחייו ושאיפה למה שאחריהם, משמע שלכל החיים שלו יש משמעות. אך אם לעומת זאת לאדם נשארות חמש שניות והוא אינו מבין את חשיבות השניות הללו אז כנראה אין משמעות לכל החיים שלו. כי אנחנו לא חיים בשביל לספק את היצרים, או ליהנות ולחיות את הרגע, אלא החיים הם שלב נוסף אל השלב הבא".

תנועת הביטחוניסטים מרכינה ראש לזכרו של עמנואל, ומוסרת לו תודה עצומה בשם עם ישראל.