את ראשי תנועת הביטחוניסטים אתם כבר רגילים לראות מדברים ציונות, ערכים וביטחון באולפני החדשות, בוועדות הכנסת ובמכינות קדם צבאיות. בקרוב תוכלו לפגוש אותם גם בבתי הספר, עם תוכנית הלימודים “גבולות של הסכמה” שאישר לאחרונה משרד החינוך.

מאחורי תוכנית הלימודים הייחודית עומד אל”מ (מיל’) איציק רונן, מבכירי הביטחוניסטים ומי שחוקר לעומק את תחום החוסן הלאומי בדגש על בני נוער. ישבנו עם רונן כדי לשמוע על התוכנית שהוא מציע, במה היא שונה מתוכניות אחרות שמוצעות למורים ומה חשוב שבני הנוער ילמדו לפני שהם מסיימים 12 שנות לימוד.

“בני הנוער לא מכירים את הסיפור הרחב של הקמת מדינת ישראל בארץ ישראל”

רונן (52) נולד בנשר וגדל בקריות. בגיל 18 התגייס לחיל השריון ומאז משמש במגוון תפקידי פיקוד. רונן השתתף במלחמות ובמבצעים ובתפקידו האחרון שימש מפקד חטיבת הראל. לאחר 25 שנים במערכת הביטחון, פנה רונן לעסוק בהוראת אזרחות לתלמידי תיכון, לאחר שעבר הסבה לאקדמאים. את התואר הראשון שלו בכלכלה סיים רונן בהצטיינות במכללה למנהל, את התואר השני בתחום הביטחון הלאומי סיים באוניברסיטת חיפה, ולאחרונה אף סיים את הדוקטורט שלו שעסק בתחום החוסן הלאומי ובהשפעת שירות החובה על תפיסתו החברתית-תרבותית של הפרט. בין לבין, הוא גם הספיק להוציא לאור שלושה ספרים.

איציק, כאיש שהקדיש את חייו לביטחון, ואשר הרקע האקדמי שלו התחיל בכלכלה, איך הגעת לתחום החינוך?

אם היית אומר אותי בגיל 18 שיום אחד אגיע לעולם החינוך הייתי אומר לך שאתה הוזה. אבל האמת היא שהצבא הוא זה שהביא אותי לשם: בשירות הצבאי הבנתי עד כמה חשוב להשפיע על הדור הבא. מעבר לעשייה הביטחונית של צה”ל, חשוב לזכור שהוא גם עוסק בחינוך של הנוער. בצה”ל אתה רואה איך הפסוק “והגדת לבנך” מתקיים בפועל.

מאז השחרור אתה פוגש הרבה בני נוער. אתה מרגיש שהם מחוברים לחשיבות שמירת ביטחון ישראל?

אני אומר לך מניסיון אישי וגם לאחר מחקר שביצעתי בנושא: בני הנוער היום לא מודעים לאתגרים החברתיים-ביטחוניים במדינה כהווייתם, ולא מכירים את הסיפור הרחב של הקמת מדינת ישראל בארץ ישראל. בין השאר, הדבר הזה מוביל למצב שלאחר התיכון נדרשים בני הנוער להחליט לאן הם רוצים להתגייס. הבחירה שלהם נעשית על בסיס ידע מצומצם והתוצאות בהתאם: הם מעדיפים להתגייס ליחידות ממותגות כגון סייבר ומודיעין, ופחות מעדיפים שירות משמעותי ביחידות שדה, ביחידות שבהן “עמך ישראל” נפגש בכל המגוון של התרבויות והמוצאים של החברה שלנו.

אתה חושב שאפשר לשנות את המצב?

אחת המטרות המרכזיות של תוכנית “גבולות של הסכמה” שמשרד החינוך אישר לאחרונה היא להעצים את המודעות של בני הנוער לחשיבות של שירות משמעותי בצה”ל, מתוך הבנה שצה”ל הוא לא רק צבא ששומר על ביטחונה של המדינה אלא גם מנגנון חברתי ממדרגה ראשונה לצמצום פערים חברתיים וליצירת סולידריות.

חיילים
“הם מעדיפים להתגייס ליחידות ממותגות כגון סייבר ומודיעין, ופחות מעדיפים שירות משמעותי ביחידות שדה”

“כשתלמיד נחשף לאמת, הוא רוכש ידע חשוב”

תכלס, מה לומדים התלמידים בפועל במהלך התוכנית?

התוכנית מעמיקה בשלושה תחומים. התחום הראשון הוא ציונות. אפשר לומר שהתוכנית מחדדת את חשיבותו של השירות בצה”ל מתוך ראייה ציונית, ביטחונית וחברתית בישראל של היום. התחום השני נוגע לחובה לאומית, כלומר הייעוד של השירות בצה”ל, המשמש צבא העם. התחום השלישי הוא החובה האזרחית, כלומר ההשפעה של השירות הצבאי על היטמעות בחברה הישראלית.

מהן המיומנויות שיקבלו התלמידים במסגרת התוכנית “גבולות של הסכמה”?

התוכנית מעניקה שלוש מיומנויות נפרדות. בראש ובראשונה העמקה ברעיון של צבא העם במדינה יהודית דמוקרטית. המיומנות השנייה היא העצמת הבקיאות של התלמידים באתגרי הביטחון של מדינת ישראל והממשק שלהם עם היבטים חברתיים, נושא שלצערי נמצא בחסר משמעותי אצל בני הנוער. המיומנות השלישית היא הכרת ההשפעות של השירות הצבאי על ההשתלבות בחברה הישראלית.

יש הרבה תוכניות חינוך לבתי ספר. למה למורים ומנהלים לבחור דווקא בשלכם?

אין היום במערכת החינוך הנגשה של המצב החברתי ביטחוני כהווייתו – שום פלטפורמה היום במערכת לא מקנה לתלמידים את הידע הזה. קח לדוגמה תלמיד בכיתה י”ב – מה הוא יודע אחרי 12 שנות לימוד על המצב החברתי-ביטחוני בישראל? לא מהפייסבוק או הטיקטוק, אלא הבנה אמיתית ועמוקה של מה קורה בשטח, בלבנון, בעזה, בשומרון, בנגב, ומהן ההשלכות של זה על הביטחון שלנו. פה אנחנו ממנפים גם את היתרון של תנועת הביטחוניסטים, כקצינים מנוסים ששירתו שנים רבות באזורים האלה ומכירים לעומק את האתגרים הקיימים, ביטחונית וחברתית.

מהו היתרון של חברי הביטחוניסטים בלימוד תכנים כאלה?

יש חשיבות לאנשי שטח שראו את האמת הביטחונית מול העיניים. הם יכולים להעביר לנוער, באופן בלתי אמצעי את העובדות כהווייתן. לא ממקום של דעה, אלא ממקום של אמת עובדתית. כשתלמיד נחשף לאמת הוא רוכש ידע חשוב.

אין היום במערכת החינוך הנגשה של המצב החברתי ביטחוני כהווייתו – שום פלטפורמה היום במערכת לא מקנה לתלמידים את הידע הזה.
“שום פלטפורמה היום במערכת לא מקנה לתלמידים את הידע הזה”

לא באים להחליף את המורה

להערכתך, מורים ומנהלים יעדיפו את התוכנית הזו על פני תוכניות אחרות, אולי פחות נפיצות?

אני יודע שהמורים היום רוצים לעסוק בזה. וזה נכון, יש מקרים שבהם מורים ניסו להיכנס לנושאים האלה, מעדו על ניואנסים כאלה ואחרים בנושאים נפיצים והדברים יצאו מכלל שליטה. זו בדיוק הסיבה לכך שבנינו את התוכנית “גבולות של הסכמה” מתוך מחשבה מעמיקה מאוד.

האם זה לא ידע שכדאי שהמורים עצמם ילמדו את הכיתה?

כמי שעוסק גם בביטחון וגם בהוראה, אני יכול לומר שלמורים יש מומחיות בדיסציפלינות שאותן הם מלמדים; היסטוריה, תנ”ך, אזרחות, לשון וכדומה. יש להם את היכולת לנווט דיון כיתתי בצורה עניינית ולא אמוציונלית. אבל לא לכל המורים יש את הידע והמומחיות בנושאי ביטחון וחברה, ואז הדיון יכול לגלוש למקומות אמוציונליים שאינם עובדות מהשטח. היתרון שלנו, הביטחוניסטים, הוא שיש לנו מומחיות מהשטח, וראינו את האמת העובדתית. חשוב לי להגיד – אנחנו לא באים להחליף את המורה. הרבה מהתוכניות המוצעות כוללות מישהו שמגיע ומדבר, והמורה עומד בצד ולא שותף בהקניית הידע. התוכנית שלנו מציעה שיתוף פעולה בין המורה של הכיתה לבין המומחים של הביטחוניסטים, כך שכל גורם מביא לשולחן את הידע, הכלים והמומחיות שלו.

אסור למורים להביע דעה פוליטית. אפשר באמת לעסוק בנושא ללא כניסה לפוליטיקה?

אנחנו באים לבתי הספר עם מידע ביטחוני א-פוליטי. אני מציג לכיתה את המצב בגבול לבנון, אני לא אומר מה אומרים נתניהו או בנט או גנץ, זה לא מעניין. מה אני כן עושה? אני מדבר לדוגמה על רמת הגולן וחשיבותה האסטרטגית. לאחר הצגת העובדות מתקיים בכיתה דיון, “דיבייט”. הכיתה נחלקת לקבוצות ונציג מכל קבוצה מציג את עמדתו. כך, נוצר דיון ער שהמורה מנווט ואשר בסופו נותנים לכיתה להחליט מי היה המשכנע ביותר מבין הקבוצות שהציגו את עמדתן. התלמידים הם אלה שדנים ביניהם ומקבלים תובנות בנושאים השונים, והפוליטיקה אינה פקטור בשום צורה.

מהן הציפיות שלך מהתוכנית?

הייתי רוצה לראות מגוון של בתי ספר שבוחרים בתוכנית. בתי ספר מירושלים, מאילת, מגבול עזה, מתל אביב, שמעוניינים להירשם ל”גבולות של הסכמה”. באופן הזה נוכל לייצר שפה משותפת בין החלקים השונים בחברה הישראלית. לא פחות חשוב מכך, מדברים היום במערכת החינוך לא מעט על דמות “הבוגר” – מי זה התלמיד שמסיים את 12 שנות הלימוד. החזון שלי זה להכניס עוד אבן קטנה בפסיפס הזה.

אם אני הורה, מורה או מנהל שמעוניין להירשם לתוכנית, מה עליי לעשות?

התוכנית נמצאת ברשימת התוכניות המאושרות של משרד החינוך במסגרת גפ”ן: תוכנית הגמישות הניהולית. מספר התוכנית במערכת הוא 11084 ושמה “גבולות של הסכמה”.

למידע נוסף על התוכנית לחצו > “גבולות של הסכמה