רס"ן (מיל') יוסי לוי מעיד על עצמו שהוא 15 שנה ישראלי. מניין השנים הלאומיות מתחיל מבחינתו ביום שבו הוא התגייס לצה"ל. "לפני הגיוס הרגשתי חרדי בלבד", הוא משתף. "מושגים כמו 'ישראלי' או 'ציוני' נתפסו בעיניי כמושגים חילוניים גמורים והיו מחוץ לתחום. על צה"ל בכלל לא היה מה לדבר – הוא לחלוטין לא היה בתוכניות שלי, אבל היום אני יכול לומר בביטחון שההחלטה להתגייס הייתה הצעד הטוב ביותר שעשיתי בחיים שלי".
קודם כול צורך ביטחוני: החשיבות של גיוס חרדים לצה"ל
יוסי הגיע לצבא כמעט במקרה. בדיוק בנקודה שבה הרגיש שהלימוד בישיבות לא מאפשר לו למצות את יכולותיו, הוא פגש במגייס של גדוד "נצח יהודה", והשתכנע לתת הזדמנות למסלול הצבאי. משם הוא התקדם לתפקידי פיקוד וקצונה, וכיום הוא קצין חי"ר בשירות מילואים פעיל. בקרוב יסיים קורס מג"דים ולאחריו הוא צפוי לעלות לדרגת סא"ל ולפקד על גדוד מילואים קרבי. במקביל לכך, הוא משמש מנכ"ל עמותת "נצח יהודה", שמלווה את כל מסלולי החרדים בצה"ל, ומסייעת לחרדים משוחררים להשתלב בחברה האזרחית.
כמי שמשרת שנים רבות בצה"ל, ואף שוקד על עבודת דוקטורט בנושא גיוס חרדים, הוא יודע לומר שהצבא מעניק לצעירים החרדים כלים חשובים לחיים – מהקניית ערכים כמו מוסר עבודה ואחריות אישית, ועד לידע מקצועי וניסיון מעשי. באותה מידה, ברור לו שגם הצבא נתרם רבות מהשילוב של חרדים בשורותיו, במיוחד בתקופה הנוכחית שבה המחסור בסד"כ לוחם נעשה לבעיה ביטחונית מהותית.
"לשילוב חרדים בצה"ל יש שני היבטים מרכזיים: חברתי וביטחוני", הוא מסביר. "בשנים האחרונות נסגרו הרבה יחידות בצה"ל וכוח האדם צומצם, ונהיה קשה מאוד להסביר את ההיבט הביטחוני. התחושה הייתה שאין באמת צורך מבצעי לגייס חרדים לצבא, ושמדובר בעיקר בניסיון לבסס חברה שוויונית יותר. כל זה היה נכון עד למלחמת 'חרבות ברזל'. היום כל נער חרדי מבין היטב שיש צורך משמעותי בהרחבת הסד"כ בצה"ל ושמדובר במשימה לאומית ראשונה במעלה. זה לא אומר שעכשיו החרדים יתגייסו בהמוניהם, אבל הם כן מבינים שמדובר בצורך ביטחוני אמיתי, וזה משהו שלא יכולנו לומר לפני המלחמה".
הכשרות היא רק תירוץ: החסמים שמתריעים חרדים מגיוס
מדבריו של רס"ן (מיל') יוסי לוי עולה שהחברה החרדית ברובה מבינה את חשיבות הגיוס לצה"ל. ובכל זאת, יש חסמים שונים שמקשים על הרחבת הגיוס של צעירים ממגזר זה.
לדבריו, אחד החסמים המרכזיים קשור באופן שבו נערך הדיון על גיוס חרדים. "השיח הציבורי שמתנהל בנושא הוא שיח שלא מבין את החברה החרדית", קובע לוי. "זה בולט במיוחד כשמדברים על שוויון. הישראלים חושבים שמדובר בערך אוניברסלי, אבל הערך הזה פשוט לא רלוונטי בחברה החרדית. זאת חברה שאין בה שוויון – לא בין גבר לאישה, לא בין רב לתלמיד – אז זה מעולם לא היה מושג שהולכים לאורו. לכן, כשמדברים עם חרדים במונחים של 'שוויון בנטל', זה רק מרתיע אותם. באופן דומה גם לא נכון לדבר איתם על חשיבות השמירה על מדינת ישראל, כי הם לא רואים בעצמם חלק מהמדינה. לעומת זאת, אם נדבר איתם על חשיבות השמירה על עם ישראל – זה כבר יכול לחלחל".
חסם מרכזי נוסף לדברי לוי הוא הפחד מאובדן הזהות החרדית. "החשש הגדול ביותר שהוא שהצעירים יאמצו ערכים חילוניים או מערביים, ויחליפו את הזהות החרדית שלהם בזהות ישראלית", הוא מסביר. "צריך להבין שהחרדים רואים בעצמם שומרי הגחלת. מבחינתם מטרת העל של העם היהודי היא לשמר את המסורת לאורך דורות, והדבר הזה מתאפשר בעזרת לומדי התורה. בתפיסה החרדית, כדי לשמור על הגחלת צריך קודם כול לשמור את הצעירים בתוך המגזר, וזו הסיבה שאנחנו כל כך חוששים מנשירה מהדת. כשבוחנים את המגזרים השונים כמו הדתיים הלאומיים או החרדים הלאומיים שמעורבים יותר בחברה הכללית, רואים שאחוזי הנשירה אצל החרדים הם אכן הנמוכים ביותר. המסקנה שרבים גוזרים מכך היא שכדי לשמור על המסורת צריך להתרחק מכל גורם חיצוני, וזאת אחת הסיבות להתנגדות הנחרצת לגיוס לצה"ל".
חסם נוסף קשור ביחס של השלילי שהתקבע בחברה החרדית כלפי הגיוס לצה"ל. היחס הזה מוביל לכך שגם אם צעיר חרדי מעוניין להתגייס, פעמים רבות הוא לא יעשה זאת רק משום שהוא חושש שהחברה ואפילו המשפחה ידירו אותו. "כשאתה גדל בחברה החרדית אתה גדל על ערך מרכזי אחד: לימוד תורה", מסביר לוי. "מבחינת החרדים, כל מי שלא לומד תורה הוא בבחינת סוג' ב'. אחת המלחמות שלנו היא להפוך את החיילים החרדים לסוג' א'. הדרך לעשות זאת היא אך ורק באמצעות הרחבת כמות החרדים המשרתים. זה מה שינרמל את נושא הגיוס ויהפוך אותו לעניין שהוא לא רק לגיטימי אלא גם מוערך. אם כיום מתגייסים רק כ-1,000 חרדים בשנה, זה אומר שחרדי ממוצע מכיר אולי חייל אחד, וגם הוא כנראה רחוק ממנו. לעומת זאת, אם נצליח לגייס 'רק' שליש מתוך האוכלוסייה החרדית שיכול להתגייס, זה אומר שבכל בית חרדי יהיה חייל. כשזה יקרה כל היחס של החברה החרדית לחיילים יהיה שונה, ונראה גם עלייה בגיוס וגם ירידה בתופעה המצערת של חיילים חרדים שהופכים לחיילים בודדים".
ומה לגבי חסמים פרקטיים כמו שמירת כשרות או אי הפרדה מגדרית?
"אנשים נוטים לחשוב שאלו הסיבות שמרתיעות את החרדים מגיוס, אבל זה לא באמת המצב. נתחיל מהכשרות – בכל היחידות בצבא נשמרת כשרות, וביחידות שמיועדות לחרדים יש הקפדה על כשרות מהדרין ברמות המחמירות ביותר, כך שרוב הזמן לא אמורה להיות בעיה מהבחינה הזאת. בקשר לעירוב המגדרי – אכן מדובר בנושא מורכב כי חרדי לא יתגייס למקום שבו משרתת אישה. עם זאת, קיימות יחידות שמיועדות לגברים בלבד, ולכן גם זאת לא אמורה להיות בעיה. כשבוחנים לעומק את כל התירוצים האלה רואים שאפשר לגנוז את כולם. חרדים יכולים וצריכים לשרת, אבל הצבא מצידו מחויב להעניק להם את כל ההתאמות הנדרשות".
באילו התאמות מדובר?
"אנחנו מתעקשים על חמישה עקרונות מרכזיים: כשרות מהדרין, הפרדה מגדרית, זמני תפילה, זמני לימוד והווי חרדי – כלומר סביבה שאין בה קללות או נושאי שיחה שאינם מתאימים לתרבות החרדית. כדי שחרדי ירגיש בנוח בצה"ל הוא צריך לקבל את כל החבילה הזאת".
ההתאמות האלה לא עלולות לפגוע במגזרים אחרים שמשרתים בצבא ובמיוחד בנשים?
"צה"ל הוא הארגון הגדול ביותר במדינה, ויש לו את היכולת לבצע התאמות למגזר אחד בלי לפגוע במגזר אחר. זו הסיבה לכך שאנחנו מעודדים הקמה של יחידות הומוגניות של חרדים בלבד. יש נטייה לראות ביחידות מגזריות ומגדריות דבר שלילי, אבל בפועל יחידות כאלו הן אלו שמאפשרות לחרדים להשתלב בצבא בלי לגרום להדרה של אוכלוסיות משרתות אחרות".
היעד: 22,000 חרדים מגויסים
לאחרונה פרסמה תנועת הביטחוניסטים את תוכנית ה-8000 שבה מובא מתווה לגיוס החברה החרדית לשירות הביטחון. התוכנית הזאת מדברת על הצורך בגיוס של 8,000 חרדים לשירות בצה"ל, במשטרה או בגופי ביטחון אחרים כבר בשנה הקרובה. כדי ליישם זאת, התנועה מציעה ארבעה מסלולי שירות עיקריים: שירות בצה"ל, שירות במשטרה הכחולה או במג"ב, שירות בכוחות ההצלה, ושירות בתעשיית ייצור החימוש.
רס"ן (מיל') יוסי לוי קרא את התוכנית לעומק ותומך במרבית הנקודות שהועלו בה, אך יש לו גם כמה השגות. הראשונה שבהן נוגעת לכמות החיילים החרדים שיש לגייס. "הביטחוניסטים מדברים על 8,000 חיילים, אני מדבר על 22 אלף", הוא אומר. "כיום יש 66 אלף חרדים בגילאי 24-18 שלא משרתים בצה"ל. לפחות שליש מתוכם בשלים לגיוס גם בעיני גדולי הדור, ואותו שליש הוא קהל היעד מבחינתי".
לדעת לוי, אחת הדרכים לעודד את גיוס החרדים היא באמצעות הרחבת אפיקי השירות האפשריים. רעיון זה עומד גם בבסיס המתווה של תנועת הביטחוניסטים, ולכן כל אחד ממסלולי הגיוס שמוצעים בתוכנית כולל כמה תתי-מסלולים.
במסגרת מסלול הגיוס לצה"ל, למשל, מוצעת אפשרות הגיוס ליחידות לוחמה ייעודיות דוגמת גדוד "נצח יהודה". כמו כן הועלתה הצעה להקים חטיבת חרדית ראשונה שתפעל כחטיבת תפר באזורים כמו בקעת הירדן ויהודה ושומרון. "לחטיבת תפר כזו יש שני יתרונות מרכזיים", מרחיב יוסי לוי. "קודם כול, היא מאפשרת השתלבות רכה יותר בצה"ל כי ההכשרה המבצעית שם יכולה להיות קצרה וקלה יותר. מעבר לכך, יש כאן עניין תודעתי חשוב – חרדים שמשרתים בבקעה או ביו"ש שומרים על הבית דה-פקטו כי רבים מהם גרים באזור, וזה לבד מחבר אותם למשימה".
תת-מסלול נוסף שהוצע תחת מסלול הגיוס לצה"ל הוא שירות בתפקידים עורפיים במתכונת של שבוע שירות ושבוע לימוד בישיבה. לדברי לוי דווקא הרעיון הזה לא מוצלח, כיוון שהניתוק לשבוע מהמערכת הצבאית עשוי להקשות על החיילים לשמור על החיבור לעשייה הצבאית. החלופה העדיפה מבחינתו היא לאפשר מתכונת של חצי יום שירות וחצי יום לימוד. "באופן הזה", הוא מסביר, "החיילים עדיין יקבלו הרבה זמן לימוד, אבל יישארו בתוך המערכת".
מסלול נוסף שהוצע במסגרת תוכנית ה-8000 של הביטחוניסטים הוא גיוס למשטרה הכחולה, למג"ב או למשמר הלאומי. לדעת יוסי לוי, היתרון הגדול של מסלול זה טמון בכך שקהילות חרדיות רבות תופסות את כוחות האכיפה האזרחיים בצורה טובה יותר מכפי שהן תופסות את צה"ל, ולכן ההשתלבות שם יכולה להיות נוחה יותר עבור חלק מהחרדים.
באופן דומה, הוא תומך ברעיון לגייס חרדים למפעלי ייצור החימוש שצפויים להיפתח כחלק מלקחי מלחמת "חרבות ברזל". לדבריו, שירות כזה גם יחבר את החרדים לעשייה המבצעית וגם יאפשר להם לרכוש מקצוע. תקוותו היא שגם שירות במסלול כזה ייעשה על מדים, וזאת כדי לנרמל את לבישת המדים בחברה החרדית.
המסלול היחיד בתוכנית ה-8000 שממנו מסתייג יוסי לוי הוא מסלול הגיוס לגופי ההצלה כמו זק"א ואיחוד הצלה. בעיניו, ההתנדבות הזו היא מבורכת וראויה להכרה, אך אינה מהווה חלופה לגיוס. לדבריו, צעירים עד גיל 22 צריכים להתגייס לגוף ביטחוני כמו צה"ל או המשטרה, ולבצע שם שירות באורך מלא. עם זאת, מאחר שחרדים שכבר עברו גיל זה כנראה לא יתגייסו כלל, הוא מסכים שאפשר להפנות אותם לשירות לאומי מסודר ומוכר באחד מגופי ההצלה.
מעבר לשיח הציבורי: גיוס החרדים הלכה למעשה
רס"ן לוי פעיל במערכת הצבאית כבר עשור וחצי. במרוצת השנים הוא ראה איך סוגיית שילוב החרדים בצה"ל הולכת ומתעצבת – לא רק בשיח הציבורי אלא גם בשטח. המסקנה שלו היא שאפשר וצריך לשלב חרדים בצה"ל, ושמהלך כזה – אם ייעשה בצורה נכונה – יתרום גם למדינה וגם לחברה החרדית.
על מנת לקדם את גיוס החרדים לצה"ל או לכל מסלול ביטחוני-לאומי אחר, יוסי לוי מדגיש שיש צורך בגוף אזרחי מוסמך שילווה את התהליך. "הצבא משתנה כל הזמן והמפקדים מתחלפים בתדירות גבוהה, ולכן אי אפשר לסמוך על רק צה"ל שישמר את הידע והתהליכים", הוא מסביר. "בשביל לבצע ליווי ארוך טווח של גיוס החרדים צריך גוף אזרחי שמכיר את החברה מבפנים, ויודע להעניק לחיילים החרדים תמיכה גם לאחר שחרורם".
מסקנה נוספת שהוא לוקח עימו משנות העשייה הרבות היא שבחברה החרדית אין הזדמנות שנייה. "כאשר מקימים מסלול גיוס לחרדים חשוב מאוד שהוא ייתפס כבר מההתחלה כמסלול שמותאם לחרדים, וככזה שמאפשר להם לשמור על זהותם", הוא מסביר. "אם נצליח למתג נכון את המסלולים כבר מההתחלה, ולבסס אמון עם הקהילה החרדית – שם יהיה הניצחון שלנו".
