הפער שבין רוח הלוחמים והפיקוד בשטח לבין מה שאנחנו שומעים מפי בכירים בערוצי התקשורת – בלתי נתפס. הלוחמים בשטח, סדירים ומילואימניקים, מדברים על ניצחונות מובהקים בכל מפגש עם האויב, ועל יכולת להשיג את מטרות המלחמה, בעוד הבכירים באולפנים משדרים דשדוש ודכדוך. הקונספציה, שכה דובר בה, נשארה טבועה עמוק בקרב שכבה משמעותית של בכירים במערכת הביטחון, כאילו ה-7 באוקטובר לא התרחש מעולם. יש לזה סיבה, והיא מתחילה לפני שנים רבות.
הקונספציה שמוטמעת עמוק בקוד המחשבה הצה”לי
זה שנים רבות שהפיקוד הבכיר בצה”ל עובר דרך קרנות שונות, ממומנות היטב, שעובדות בשיתוף מוסדות אקדמיים בארה”ב, שבבסיסם תפיסת עולם מסוימת מאוד – אותה תפיסת עולם שעומדת בבסיס הקונספציה. הטמעת דרכי החשיבה השגויות האלו היא עמוקה מאוד, ונעשתה בהשקעה גדלה וארוכת שנים. התוצאה: שכבה עבה מדי של פיקוד שמתעקש להישאר ב-6.10.
“כפי שנוכחנו לראות בחודשים האחרונים, המפקדים הבכירים מבטאים לא פעם עמדות חלשות ומדשדשות, בעוד הלוחמים בטוחים בצדקת הדרך ובכוחו של צה”ל”, אומרת רונית פרקש, מנהלת מחלקת פיתוח משאבים ושותפויות בתנועת הביטחוניסטים. “הדיסוננס הזה חיזק את הצורך הברור לחנך דור מפקדים חדש, כזה שמלא ברוח, מחובר למציאות ולאתגרים בשטח, ופועל להבטחת ביטחון ישראל לא רק לשנה–שנתיים הקרובות – אלא לדורות. אם לא נתחיל עכשיו, נגיע גם לשנת 2050 עם אותה קונספציה ואותן בעיות”.
כבר מיומה הראשון היה ברור לתנועת הביטחוניסטים שהיא חייבת לעסוק בחינוך, מתוך מטרה לעצב את הדור הבא של משרתי צה”ל ושל אזרחי ישראל. ואכן, בשנים האחרונות התנועה פועלת רבות בשדה החינוך, ומעבירה הרצאות וסיורים בתיכונים, מכינות ומוסדות להשכלה גבוהה. ה-7.10 הציב צורך אקוטי לעלות רמה בפעילות זו. כך נולדה היוזמה להקים מכינה קדם-צבאית שתחרוט על דגלה את ערכי הציונות, הלאומיות והזהות היהודית, תעמיק את תחושת האמונה בצדקת הדרך, ותחזיק בתפיסה ביטחונית ולאומית ברורה, ששמה לנגד עיניה את ביטחון ישראל, ואותו בלבד.
“אתן דוגמה אחת פשוטה, שתסביר מה מיוחד במכינה שאנחנו מרימים”, אומר תא”ל (מיל’) אמיר אביבי, יו”ר ומייסד התנועה. “השאלה אם שלום הוא מטרה או אמצעי – מי שביטחון ישראל לדורות עומד לנגד עיניו, יתייחס אל הסכמי שלום כאל אמצעי להגברת הביטחון, וכל הסכם שלום ייבחן דרך פריזמה זו”. אביבי, שחזה במדויק את אירועי ה 7.10, שרטט בקווים ברורים את הקונספציה השגויה, ודרש שינוי באסטרטגיית הביטחון של ישראל – לא מוכן לעוד אסון כמו זה שחווינו. “הרתעה והתראה הם מונחי יסוד באסטרטגיית הביטחון של ישראל שכבר הרבה מאוד שנים לא רלוונטיים”, אומר אביבי, “ועד שלא נבנה סגל פיקודי בכיר שמבין את זה לעומק, אנחנו חשופים לעוד אירועים כמו ה-7.10”.
מביאים משהו אחר: המאפיינים הייחודיים של מכינת הביטחוניסטים
בשנת 1951 כתב דוד בן-גוריון מאמר על “ייעודי הרוח והחלוציות בישראל”. במאמר הוא קושר בין אהבת הארץ להגנת המולדת ובין ערכים לאומיים לעקרונות ביטחוניים. הקשר הזה הלך ונשחק ברבות השנים, ולצערנו מרבית מוסדות החינוך עוד ממשיכים לתרום לשחיקתו. בהרבה בתי ספר ומכינות קדם-צבאיות ניתנת עדיפות לערכים פרוגרסיביים בעוד הערכים הלאומיים, הציוניים והיהודיים, שהיו כה ברורים לדורו של דוד בן-גוריון, כמעט לא קיימים. אם תימשך מגמה זו, המפקדים שינהיגו את צה”ל בעוד עשרים שנה יהיו מנותקים אף יותר מהמפקדים של היום, והמעט שנותר מחזונו של בן-גוריון ייעלם כליל.
הקמת המכינה החדשה, שתקום בעוטף עזה, היא צעד ראשון בהסטת הספינה הערכית למסלולה המקורי.
התנועה בחרה למקד את מאמציה בשנת המכינה, מתוך הבנה שלשנה זו יש מאפיינים ייחודיים. “אין עוד הזדמנות שבה אפשר לפגוש צעירים במשך שנה שלמה, ולהעניק להם מערך שלם של ידע ותכנים”, מסביר אביבי. “מעבר לכך, מדובר בשנה קריטית. הצעירים והצעירות האלה נמצאים רגע לפני גיוסם לצה”ל, כך שבכוחנו להשפיע על עיצוב דמותם וערכיהם כחיילים ומפקדים”.
במדינת ישראל פועלות בעשורים האחרונים מכינות קדם-צבאיות רבות, אך תנועת הביטחוניסטים מתעקשת להפיח רוח ישנה-חדשה בזירה הרוחשת הזו. המודל שעומד לנגד עיניה של התנועה הוא גרעיני הנח”ל. בדומה לגרעינים שרווחו מאוד בראשית המדינה, גם המכינות של הביטחוניסטים יפעלו לחיזוק ההתיישבות, יירתמו למאמצי החקלאות, הבנייה וההגנה, וישמרו על קשר ארוך טווח עם הבוגרים.
בימים אלה, תנועת הביטחוניסטים עמלה כדי להוציא את תוכנית המכינות לפועל. מכינה זו תוקם במושב תקומה בעוטף עזה, ותיקרא “מכינת התקומה”. הבחירה למקם את המכינה דווקא במושב זה איננה מקרית, שכן לצד הנחלת ערכי ציונות וביטחון, המטרה של המכינה היא לשקם את היישוב ואת עוטף עזה כולו. גם יתר המכינות של הביטחוניסטים מתוכננות לקום באזורי קו העימות, בדגש על יישובי העוטף ויישובי הצפון. בדומה למכינות קדם-צבאיות אחרות, היא תעסוק בלימוד תכנים כמו היסטוריה, תנ”ך, ציונות ומורשת קרב, לצד פעילויות הכנה לצה”ל, אימוני כושר קרב וסיורים ברחבי הארץ. עם זאת, אביבי מדגיש שהמכינה הזאת מביאה משהו אחר לגמרי. “למכינה שלנו יהיו ערכים ברורים ותפיסת ביטחון לאומי סדורה, שהם המפתח לבניית פיקוד עתידי שישמור על המדינה ויביא ניצחונות”, הוא אומר. “מעבר לכך, המכינה תפעל לחיזוק החוסן של מושב תקומה. כל הפעילות ההתנדבותית תהיה בתוך המושב ותכלול עבודות חקלאות, השתתפות בשמירה, סיוע בלימודים ותמיכה במבוגרים. השאיפה שלנו היא לחבר את הצעירים למושב ולערכיו כדי שהם ירצו בעתיד לשוב ולהתגורר שם”.
כדרכה, תנועת הביטחוניסטים לא מתכוונת לעצור רק במכינת התקומה. כפי שצוין, בעתיד הקרוב ייפתחו מכינות נוספות באותה הרוח באזורים שונים בארץ.
חלום נוסף שטרם יצא לדרך הוא להקים תנועת נוער ברוח ערכי הביטחוניסטים. “תנועות הנוער של היום לא מקדמות מספיק ערכי ציונות, ונדרשת תנועה חדשה שתיתן דגשים על ערכים אלו”, מסביר אביבי. תפיסה זו מגובה גם בתוצאות שעלו ממחקר שערכה התנועה לאחרונה במסגרת “מדד הביטחוניסטים”, שלפיו 54% מהיהודים בישראל סבורים שיש להקים תנועת נוער חדשה שתתמקד בערכי ציונות וביטחון.
מכינה לא מקימים לבד: אנחנו חייבים את תמיכת הציבור
הקמת מכינה היא פרויקט יקר מכפי שנדמה. משרד הביטחון מתקצב מכינות רק החל משנת הפעילות השלישית, כך שאת השנתיים הראשונות המכינות נדרשות לתקצב באופן מלא בעצמן. העלות המשוערת לתחזוקה שנתית של מכינה עומדת על כמיליון ומאתיים אלף שקלים. לכך נוספות גם העלויות הגבוהות שכרוכות בבנייה של מבנה המכינה, המגורים והממ”דים.
כדי להשיג את הסכומים הנדרשים, תנועת הביטחוניסטים יצאה למיזם גיוס המונים שמאפשר לכל אדם המזדהה עם ערכי התנועה לתרום כפי יכולתו להקמת המכינה.
“אנחנו נמצאים במלחמה ארוכה ואין דבר יותר חשוב כרגע מאשר לבנות את דור הלוחמים והמפקדים הבא של צה”ל”, אומר אביבי. “זה עניין קיומי שנוגע בחיים של כולנו. אנחנו רואים את הפער שקיים היום בקרב הפיקוד הבכיר של צה”ל, ובאחריותנו לוודא שהמטכ”ל הבא ייראה אחרת – מטכ”ל שמחובר לאתוס הציוני וליהדות, מחזיק בתפיסת ביטחון סדורה, ומבין שההתיישבות היא מכפיל כוח ביטחוני; מטכ”ל ששומר על קווים אדומים ברורים, ולא חושש לומר את האמת המקצועית שלו גם אם היא סותרת תפיסות מדיניות או שיקולים פוליטיים; מטכ”ל שמבין שהביטחון קודם לכול”.
