בשנים האחרונות הצטרפו לשיח העולמי מושגים חדשים הנוגעים ללוחמה הפסיכולוגית בסביבת הרשת ומחוצה לה. בין המושגים הללו בולטים הביטויים “פייק ניוז”, “דיסאינפורמציה” ו”דיפ פייק”, שנכנסו לז’רגון וגילו לנו את משחקי ההשפעה העצומים המתנהלים בין גורמים שונים בעולם.
אחת השחקניות המרכזיות בזירת הלוחמה הפסיכולוגית היא איראן. איראן מנהלת קמפיינים ארוכים ומתוחכמים של דיסאינפורמציה, ופועלת רבות כדי להשפיע על דעת הקהל נגד אויביה, שבראשם ישראל וארה”ב. את מלאכת ההשפעה ושתילת המסרים הכוזבים היא יכולה ללמוד משחקנית ותיקה יותר בתחום – רוסיה.
המטרה: לשסע את החברה האמריקנית
הפעולות של איראן כוללות בין השאר ניסיון להתערב ולהשפיע על תוצאות הבחירות הקרובות בארה”ב. בעיתון ה”וושינגטון פוסט” דווח שחברת הבינה המלאכותית OpenAI הודיעה באוגוסט 2024 כי איתרה ניסיונות של רשת איראנית בשם “Storm-2035” להשתמש בצ’אטבוט המפורסם שלה, ChatGPT, כדי ליצור תכנים שעלולים להוביל לקיטוב בקרב הציבור האמריקני ולהשפיע על תוצאות הבחירות בנובמבר הקרוב. הרשת הפיצה מידע מוטעה על שני המועמדים, קמלה האריס מן הצד הדמוקרטי, ודונלד טראמפ מן הצד הרפובליקני. הרשת האיראנית התמקדה בתכנים שעסקו בנושאים שונים כגון המלחמה בעזה, זכויות להט”ב וכמובן האופי והרקע של שני המועמדים לנשיאות.
תוכני הפייק ניוז על אודות שני המועמדים נועדו להגביר את הפילוג בציבור האמריקני ולהרחיב את השסעים החברתיים. מטרה זו מתחברת למטרה שמניעה את איראן כולה והיא להגביר את המחלוקת הקיימת ממילא בחברה האמריקנית בנוגע לנושאים רגישים, להגביר את הכאוס ולפורר את המבנה הפוליטי והחברתי מבפנים. יש להניח כי גם אם יוכלו האיראנים ליצור כאוס בקנה מידה קטן, זה יהיה מבחינתם עדות לדעה האיראנית ארוכת השנים הגורסת כי דמוקרטיה היא תפיסה מערבית פגומה.
מעבר לבחירות בארה”ב, נראה כי המלחמה בעזה היא עוד נושא פופולרי שבו עוסקת הרשת האיראנית באתרים שונים שהיא מפעילה. כך, למשל, באחד מאתרי הרשת, Even Politics, שבו עולה תוכן המתמקד כביכול במלחמה המתמשכת בעזה ובהשפעתן של קבוצות דתיות על הדמוקרטיה האמריקנית, ניכר כי רוב התוכן נוטה באופן מובהק נגד דונלד טראמפ.
לטענת מומחים רבים השיטה הזאת של הפצת תוכן מוטעה אינה שיטה איראנית ביסודה. נראה כי הגישה האיראנית להשפיע על שיטת הבחירות בארה”ב משקפת שיטה רוסית, שכן גם רוסיה העסיקה חוות טרולים כדי להציף את הרשתות החברתיות בתוכן מפלג ועמוס בדיסאינפורמציה. אחד המאפיינים המעידים על כך שהאיראנים אימצו את ה”סגנון הרוסי” הוא הפנייה לקהילות משני צידי המתרס הפוליטי בארה”ב. השימוש בדיסאינפורמציה המכוונת לשני הקהלים אמורה לדידם להקצין את השיח הפוליטי, להגביר את השסע החברתי ולחולל כאוס כדי להחליש את האומה האמריקנית.
היד האיראנית מגיעה עד לקלפי: הניסיונות להשפיע על תוצאות הבחירות בארה”ב
מלבד השימוש בפלטפורמות החברתיות משתמשת איראן גם בשיטות סייבר שכוללות תקיפות פריצה (Hacking) ודיוג, גניבת מידע (Phishing) כדי לנסות לשבש את ההצבעה לבחירות לנשיאות בנובמבר 2024. גורמים בקמפיין הבחירות של דונלד טראמפ האשימו ב-10 באוגוסט את המשטר האיראני בפריצה לחלק מן התקשורת הפנימית שלו, מה שהוביל לחקירה פדרלית בארצות הברית. המודיעין האמריקני פרסם ב-19 באוגוסט הערכה שאישרה כי קיימת “פעילות איראנית אגרסיבית יותר ויותר במהלך מחזור הבחירות הזה”, כולל “הפעילויות שדווחו לאחרונה לפגיעה בקמפיין של הנשיא לשעבר טראמפ”. הערכת המודיעין יצאה לאחר שראשת המודיעין הלאומי האמריקני, אבריל היינס, הציעה כי מאמציה של טהרן להשפיע על הבחירות בארצות הברית היו ככל הנראה “בגלל שמנהיגי איראן רוצים להימנע מתוצאה שלדעתם תגביר את המתיחות עם ארצות הברית”, במשתמע, טראמפ.
ראוי לציין מאמצים איראניים להשפיע על מהלך הבחירות בארה”ב נצפו כבר ב-2018, אז נעשה שימוש מתוחכם בחשבונות מדיה חברתית מזויפים שהתחזו למועמדים לבית הנבחרים של ארה”ב ולעיתונאים. הקמפיין האיראני שהחל ב-2018 גדל בהיקפו בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קדס לשעבר, שחוסל בעיראק בינואר 2020 תחת הנהגתו של הנשיא דאז, דונלד טראמפ. כך, למשל, שני אזרחים איראניים הואשמו על ידי ארצות הברית במעורבות בקמפיין רשת להשפיע על בוחרים בארצות הברית בבחירות 2020.
גורמים איראניים אף שלחו מיילים מאיימים לבוחרים בארצות הברית במהלך הקמפיין ב-2020. נוסף על כך השתמשה איראן באתרים כמו האתר Even Politics כדי לנסות להשפיע על בחירות האמצע ב-2022.
דיסאינפורמציה איראנית נגד ישראל
פעולות ההשפעה העוינות של איראן במרחב הדיגיטלי נעשות גם נגד ישראל. החל משנת 2021, פועלת איראן במבצע דיגיטלי שנועד לתמרן פסיכולוגית את הציבור הישראלי ולהעמיק את השסעים החברתיים והאידיאולוגיים שנתגלעו בעיקר לאחר מבצע “שומר החומות”. מטרת העל היא הסתת הציבור הישראלי נגד ממשלת ישראל, כדי לערער את השלטון עד אשר תיווצר אנרכיה שתביא להחלשתה של ישראל.
הפעולות האיראניות המיועדות לזרוע דיסאינפורמציה בקרב הקהל הישראלי גברו לאחר טבח ה-7 באוקטובר. לאחרונה אף נחשף כי ערוץ טלגרם פרו-ישראלי לכאורה בשם “דמעות מלחמה” פרסם מתחילת המלחמה עשרות הודעות הכוללות פוסטים קורעי לב שדוחפים להחזרת החטופים משבי החמאס בעזה. הפוסטים כללו מסר ברור למדי: ממשלת ישראל היא האשמה בסבל המתמשך של החטופים והחלטותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חיבלו בסיכויים להפסקת אש. אלו הם רק חלק מן הדוגמאות לכך שערוץ זה, לצד ערוצים אחרים, מנסה להגביר את המחלוקת בשיח הפוליטי-חברתי בישראל בנושאים רגישים שמטרידים את הציבור הישראלי כמו נושא החטופים והפסקת האש.
“דמעות מלחמה” מאויש ככל הנראה על ידי גורם הקשור למשטר האיראני ומשמש כלי ללבות את המתיחות בישראל. באמצעות ערוץ זה וערוצים נוספים פוגעים האיראנים בנרטיב הישראלי הרשמי בנוגע לנושא החטופים והמלחמה בעזה כדי להשפיע ולתמרן את המערכה לפי האינטרסים האיראניים. עם זאת, הקמפיין הערמומי הזה הינו רק חלק במערכת ההשפעה האיראנית נגד ישראל. פוסטים רבים שעולים בערוץ מלווים בכיתוב או בהאשטג “הכול בגללו!”, כשהכוונה היא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, וזאת כדי להגביר את הפילוג בחברה הישראלית וההתנגדות לממשלה ולמערכת השלטונית.
הטכנולוגיה בשירות ההסתה
איראן משתמשת בטקטיקות ובטכניקות השפעה חדשניות, הכוללות שימוש בקמפיינים דיגיטליים של אימייל, דפי נחיתה במדיה חברתית ושימוש בתוכני דיפ פייק שנוצרו על ידי בינה מלאכותית כדי להגביר את היכולת להגיע לקהלים ממוקדים יותר ולעודד מעורבות.
בפעילות האיראנית אשר לזהות שלושה שלבים, שלכל אחד מהם מטרות שונות: בשלב הראשון, המטרה היא הגברת המתח בין קבוצות שונות משני קצוות החברה בישראל, לדוגמה בין קבוצות דתיות חרדיות לבין קהילת הלהט”ב, בין חילונים לדתיים וכד’. בשלב השני, המטרה היא להביא לתסיסה פוליטית בין גורמי שמאל לימין בישראל. בשלב השלישי, שהוא השלב הנוכחי, המטרה היא לזרוע אי שביעות רצון בקרב הציבור הישראלי בנוגע לתגובת הממשלה לפעילות של חמאס.
השימוש האיראני הענף במרחב הדיגיטלי נועד לטשטש את המציאות בעיניהם של אזרחי ישראל, עד כי לא יוכלו להבחין בין אמת לשקר, מיהו הקורבן ומיהו האשם. כך מנסים האיראנים להציף את הרשת במידע כוזב ובנרטיבים מעוותים תוך שימוש בגורמים מקומיים שיקדמו (לרוב לא באופן מודע) את התכנים הללו בגיבוי של תוכן מקומי בערוצים מובילים.
כך, לדוגמה, במאי האחרון רכש ערוץ הטלגרם “דמעות המלחמה” שהוזכר לעיל קידום ממומן בערוץ הטלגרם של הבלוגר דניאל עמרם, “דניאל עמרם ללא צנזורה”, ערוץ בעל 378 אלף עוקבים ישראלים. הפרסום בערוץ של דניאל עמרם אפשר לבעלי ערוץ “דמעות המלחמה” להגיע למכשירים הסלולריים של מאות אלפי עוקבים ישראלים ולהפיץ תכנים הקוראים להפסקת המלחמה. הפצת תכנים מסוג זה תוך שימוש בערוצים מקומיים לקידום נרטיבים כוזבים מסייעת למטרה האיראנית של טשטוש מרחב התודעה בקרב הציבור הישראלי, וגם טשטוש הגבולות בין המרחב הדיגיטלי לבין המציאות בשטח עצמה. הפער שנוצר בין התודעה הכוזבת למציאות בשטח מהווה כר פעולה נוח לביצוע קמפיינים להנדוס תודעה והשפעה, לאיסוף מידע על אזרחים ותגובות לתכנים ואף לגיוס. רשתות איראניות משתמשות בחשבונות מזויפים כדי ליצור קשר עם אזרחים ישראלים על ידי שליחת הודעות פרטיות (בטלגרם, וואטסאפ וכד’). השימוש בערוצים עמוסי תכנים וחשבונות מזויפים שמגיבים לתכנים או שמעלים תכנים בעצמם מספק אמינות ומאפשר להפיץ את המסרים לאזרחים שמקבלים את הפנייה בהודעה פרטית, ונמצאים בתהליך גיוס באופן בלתי מודע.
בינואר 2024 הודיע השב”כ כי חשבונות מזויפים המשויכים לרשת איראנית השתמשו בהצעות עבודה פיקטיביות ובהפצת סקרים כדי לגייס ישראלים לביצוע משימות. הפניות הפרטיות כללו בין היתר בקשות לתלות שלטים שנוסחו על ידי האיראנים, מילוי סקרים, צילום מפגינים וכד’. הרשת האיראנית פעלה לגייס אזרחים ישראלים באמצעות שיטוי ולהפעילם לצורכי איסוף מודיעין, כמו צילום כתובות מגורים של כאלו המתבטאים בתקשורת נגד איראן ואנשים העובדים במערכת הביטחון הישראלית.
לסיכום
נראה כי לרשתות האיראניות הפועלות במרחב הדיגיטלי בארה”ב ובישראל יש הבנה עמוקה של השיח הרווח בקרב הציבור בשתי המדינות. השימוש ברשתות חברתיות שונות ובאמצעי העברת מסרים אחרים (כמו מיילים, לדוגמה) הולך ומסתעף ומנצל את הקלות שבה אפשר להגיע לאזרחים שונים באופן פרטי ולאסוף מודיעין באמצעות שיטוי.
נוסף על כך, נראה כי דפוסי הפעולה האיראניים הופכים למדויקים יותר ושמבצעי ההשפעה קולעים לנקודות החיכוך המרכזיות הן בחברה האמריקנית והן בחברה הישראלית. יתרה מכך, האינטראקציה היומיומית עם אזרחים מאפשרת לרשתות האיראניות ללמוד את החברה לעומק, לנתח את השיח, לעדכן את המסרים ולקדם מטרות אסטרטגיות באמצעות מסרים מיידיים.
בתקופה הנוכחית, כאשר ארה”ב עומדת בפני מערכת בחירות וישראל נתונה במצב של מלחמה רב זירתית, האירועים מתפתחים בקצב מהיר וחלק נכבד מהאוכלוסייה מתעדכן וצורך חדשות ברשתות החברתיות, בדגש על טלגרם ו-X (טוויטר). הפצת התכנים ברשתות חברתיות באופן מוגבר מייצרת קרקע פורייה לקדם מבצעי השפעה איראניים חדשים באופן תדיר.
אופי הפעולה המתוחכם שבו אפשר להפיץ מסרים ותכנים ברשתות החברתיות משרת את המטרות האסטרטגיות ארוכות הטווח של איראן. התכנים הדיסאינפורמטיביים מייצרים חוסר אמון במערכות השלטון של אויביה של איראן ומפוררים את החברות (בין אם מדובר בחברה הישראלית או האמריקנית) מבפנים.
הדבר אף מחזק את התדמית של העוצמה האיראנית במרחב הדיגיטלי והסייבר ההתקפי ואת יכולתה לאסוף מודיעין ולפגוע באזרחים. ההיכרות העמוקה של גורמים איראניים עם מוטיבים מרכזיים בשיח הציבורי בישראל והיכולת להשפיע על רגשות הציבור הישראלי מהוות עליית מדרגה משמעותית ביכולת האיראנית לבצע מבצעי השפעה ולעורר סכסוכים ותסיסה חברתית.
יתרה מכך, השימוש בבינה מלאכותית הולך ומתגבר גם במלאכת הדיסאינפרומציה האיראנית. תוצרי הבינה המלאכותית, שאף כוללים סרטוני דיפ פייק, מעלים את איכות התכנים ומסוגלים להפיל נבחרי ציבור וגורמי תקשורת ואזרחים רבים בפח. השימוש בתכנים מזויפים מניפולטיביים המיוצרים באמצעות בינה מלאכותית עתיד אף להתרחב, באופן שבו כמות התוצרים וקצב ההפצה יגברו. השימוש בבינה מלאכותית אף יתרום להתאמה מדויקת יותר של המסרים כך שישפיעו על השיח הציבורי, בישראל, בארה”ב או בכל מדינה הנחשבת לאויבת של איראן.
