אמריקה הלטינית והקשר לחזבאללה: איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב

מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר גרמה למותם של 1,200 בני אדם, ביניהם 32 אזרחים אמריקניים, ומיקדה מחדש את תשומת הלב העולמית בטרור האסלאמי הקיצוני. בין היתר עולה החשש שכוחות חזבאללה באמל”ט עלולים להצטרף ללחימה נגד ישראל ולבצע פיגועי טרור במדינות אמל”ט, בארצות הברית ובמזרח התיכון.

ב-8 בנובמבר חשפה המשטרה הפדרלית בברזיל מזימה של פעילי חזבאללה לכאורה לתקוף מטרות יהודיות. ב-7 בדצמבר העביר ה-FBI לרשויות בברזיל התרעה דחופה בדבר תכנון אפשרי של פיגועי טרור מיידיים במדינה. בתחילת דצמבר החמירה ישראל את אזהרת המסע שפרסמה לאזרחיה לגבי 80 מדינות, ביניהן ברזיל וארגנטינה. החמרה זו של אזהרת המסע באה בתגובה למאמציה הגוברים של איראן לפגוע בישראלים וביהודים.[1] בברזיל שוכנת הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמל”ט, אחרי ארגנטינה, והמעצרים מגבירים עוד יותר את החשש בדבר פגיעותו של האזור לטרור.[2]

בהתחשב במעורבותה רבת השנים של אמל”ט בכל הקשור לטרור ולסכסוך במזרח התיכון, עולה צורך ברור בשיתוף פעולה הדוק יותר במטרה להיאבק בטרור באזור זה. קרבתה של אמריקה הלטינית לארצות הברית ובעיותיה המשמעותיות הנובעות ממגפת השחיתות, מן הפשע המאורגן ומחוסר התפקוד הכלכלי, דורשות מארה”ב לפעול. אם ארה”ב לא תגביר את תמיכתה, רשויות אכיפת החוק והמודיעין במדינות אמל”ט עלולות להיכשל בזיהוי ובסיכול הפעילות של חזבאללה. עם זאת, קברניטי הביטחון הלאומי של ארה”ב מתמקדים באופן כללי במדיניות כוחנית נגד סין ורוסיה, ולא במאבק בטרור הבינלאומי.

הברירה של אמל”ט: להתנגד לטרור או להפוך ליעד טרור

למרבה המזל, קיימים מנגנונים לשיתוף פעולה במאבק בטרור שעליהם אפשר להסתמך. בעקבות פיגועי האחד עשר בספטמבר הקימו ארצות הברית, ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי את קבוצת 3+1 לטיפול בסוגיית אבטחת אזור הגבול המשולש. עם זאת, למרות שגופים אלה מועילים, ייתכן כי אין בהם די על מנת להתמודד עם האיום הנוכחי. ללא משאבי מודיעין ואכיפת חוק המיועדים באופן בלעדי למאבק בחזבאללה, אמל”ט תישאר בגדר “יעד רך” עבור טרור בינלאומי מן הסוג שממנו סבל האזור בעבר.

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי לא הגדיר עדיין באופן רשמי את חמאס כארגון טרור, אף על פי שחזבאללה נכלל ברשימה זו מאז 2019. זה המקום להזכיר שגם פרגוואי הגדירה את חזבאללה כארגון טרור אף לפני שארגנטינה עשתה זאת. פעילותו הנרחבת של חזבאללה באמל”ט צפויה לגרום לכך שמדינות רבות יותר באזור תלכנה בעקבותיהן של פרגוואי וארגנטינה ותכלולנה את הארגון ברשימה השחורה.[3]

קריאת תיגר על הסנקציות האמריקניות

במחצית הראשונה של 2023 נכשלו 160 מהגרים שנכללו ברשימות הטרוריסטים בניסיונם לחצות את הגבול בין מקסיקו וארה”ב.[4] במהלך כהונתו של הנשיא ביידן חל גידול עקבי במספרם של המהגרים הבלתי חוקיים. אין זה ברור כמה טרוריסטים נכללים בקרב מיליון וחצי המהגרים הבלתי חוקיים שנכנסו לארה”ב מאז נכנס ביידן לתפקידו. ממשל ביידן ביטל את מדיניות “הישארו במקסיקו”, אשר הוכחה כאמצעי הרתעה משמעותי כנגד שימוש לרעה בבקשות למקלט מדיני. ב-2021 הציעה גואטמלה לוושינגטון עסקה מקיפה להתמודדות עם תופעת ההסתננות דרך הגבולות, אך זו נדחתה על ידי ממשל ביידן.[5]

מהגרים מאפריקה, מאסיה ומן המזרח התיכון משתמשים לעתים תכופות בוונצואלה כנקודת כניסה לחצי הכדור המערבי לצורך הגירה בלתי חוקית לארה”ב. לאחרונה הציעה ארה”ב לוונצואלה הקלה בסנקציות בתמורה להבטחות לקיומן של בחירות כלליות, חופשיות והוגנות במדינה, תוך שהיא מתעלמת הלכה למעשה מתפקידה הבולט של קראקס בסחר הגלובלי בבני אדם.

ב-12 בפברואר עיקלה ארצות הברית מטוס מטען מדגם בואינג 747, אשר מכרה איראן לחברת התעופה הלאומית של ונצואלה, במהלך שהוביל לגינוי מצד טהראן. וושינגטון טוענת כי מכירת המטוס לוונצואלה על ידי חברת “מהאן אייר” האיראנית ב-2022 היוותה הפרה של הסנקציות שלה כנגד טהראן. ארה”ב הטילה סנקציות על חברת התעופה בשל הקשר שלה למשמרות המהפכה. “מהאן אייר”, הידועה כחברה המטיסה כלי נשק ולוחמים עבור משמרות המהפכה וחזבאללה, הפרה את הגבלות הייצוא שלנו באמצעות מכירתו של מטוס זה לחברת מטענים מוונצואלה. ממשלת ונצואלה כינתה את העברת המטוס “פעולה חמדנית מבישה” ונשבעה “לנקוט את כל האמצעים כדי להשיב את הצדק על כנו ולהשיב את המטוס לבעליו החוקיים”.[6]

אין זה סביר כי חזבאללה ינצל את זרם המהגרים הבלתי חוקיים לתחומי ארה”ב, משום שכל סוכן חזבאללה אשר נכנס למדינה נחשף בסופו של דבר על ידי הרשויות. לעומת זאת, סוכנים פוטנציאליים הצליחו תמיד להיכנס לארה”ב באופן בלתי חוקי, ולאחר מכן הגישו בקשה לגרין קארד ולאזרחות. לאחר שקיבלו דרכון, החלו לפעול עבור חזבאללה. מאז שנת 2017 ועד היום נרשמו ארבעה מקרים של סוכנים כאלה, ומדובר בדפוס פעולה גלוי.[7] אנשים בודדים נכנסים לארה”ב גם מן המזרח התיכון, מאסיה ומאפריקה, וכולם מחזקים את הסבירות לפיגוע טרור עתידי מבית בארה”ב.

לפיכך, ברור כי מדיניות החוץ הנוכחית של ארה”ב אינה מספיקה. ארה”ב מעוניינת לייצא את ערכי המשילות התקינה והשקיפות שלה, תוך הטלת סנקציות על מדינות המבצעות הפרות בסוגיות אחרות כגון זכויות אדם, דוגמת ניקרגואה. ממשל ביידן מעוניין גם ליצור את הרושם כי הוא מקשיח סוף סוף את מדיניותו כלפי חזבאללה. נראה כי הסנקציות אשר הוטלו לאחרונה על ידי מחלקת האוצר כנגד שלושה פעילי חזבאללה מקולומביה מצביעות על כך שהבית הלבן מתייחס לאיום במידה רבה יותר של רצינות.[8] אולם, עד שהוטלו הסנקציות וניתנה לפקידים קולומביאניים האפשרות לחקור את המקרה, הפעילים נעלמו.[9]

מחלקת האוצר של ארה”ב אינה מסוגלת לפעול ולעיתים קרובות השפעתה רחוקה מלהרשים. נוסף על כך, קיימים אתגרים חסרי תקדים כמעט, הנובעים מן המאבקים בזירה הפוליטית הפנימית בארה”ב. אם הרפובליקנים ינצחו בבחירות לנשיאות ב-2024, אפשר לצפות כי יחול שינוי דרמטי במדיניות החוץ של ארה”ב. באופן הפוך, אם הנשיא ביידן ייבחר לתקופת כהונה נוספת, הממשל עלול להתקשות להמשיך ולפתח מדיניות בת-קיימא. בכל מקרה, המדיניות כלפי אמל”ט צפויה להתגלות כמאתגרת במיוחד מבחינתה של ארה”ב, אשר אינה מעמידה את יחסיה עם מדינות בחצי הכדור המערבי בראש סדר העדיפויות, בייחוד בשלבים המאוחרים של כהונת הנשיא.

הביקור של ראיסי: מפגש נשיאותי באמריקה הלטינית

בהתרסה נגד ארה”ב ותוך הפרת הסנקציות המוטלות על איראן, נשיא איראן ראיסי ביקר לאחרונה בקובה, בוונצואלה ובניקרגואה. איראן מייצאת את האידיאולוגיה האסלאמיסטית לאמריקה הלטינית ומקימה תאי טרור לצד מרכזי תרבות רבי השפעה. איראן רואה במרחב האידיאולוגי פוטנציאל להדגשת השקפות העולם שלה בפני מנהיגים סמכותניים במדינות אמל”ט, תוך כדי חדירה לאקדמיה ופנייה למובילי דעה.

אף על פי שאיראן אינה מסוגלת להשתוות מבחינת כוחה לכוחן הצבאי, הכלכלי או הטכנולוגי של סין ורוסיה, היא אינה גורם חסר משמעות על הבמה העולמית, משום שכולן חולקות את המטרה המשותפת של הקטנת ההשפעה הגלובלית האמריקנית – אלא שסין ורוסיה אינן מקדמות את אותה אידיאולוגיה מהפכנית כמו איראן.

נשיא ברזיל לולה התיר לספינות מלחמה איראניות לעגון בנמלים בריו דה ז’ניירו ב-2023.[10] הוא עשה זאת לאחר ששב מנסיעה לוושינגטון לצורך פגישה עם הנשיא ביידן, שבמהלכה איימה ארה”ב בסנקציות נוספות, אשר זכו להתעלמות גורפת מצידו של לולה.[11] זהו איתות לכך שבכוונתה של ברזיל להתעלם מן הסנקציות והלחץ של ארה”ב, אף כי לאחרונה נחתמו הסכמים דו-צדדיים נוספים בין המדינות בדבר קידום זכויותיהם של עובדים במישור הבינלאומי. הנשיא לולה אומר למעשה לָעולם שלא ייכנע עוד לתכתיבים אמריקניים.

לחזבאללה יש נוכחות נרחבת באמריקה הלטינית. ידוע כי הארגון אחראי לפיגוע במרכז הקהילתי היהודי בבואנוס איירס ב-1994.[12] ב-2019 הקפיאה ארגנטינה את הנכסים של חזבאללה והגדירה אותו כ”ארגון טרור”. ב-2023 הגישה ארצות הברית כתב אישום כנגד חבר לכאורה בחזבאללה, סמואל סלמאן אל-רדא, בגין הענקת סיוע למבצעי הפיגוע בארגנטינה ב-1994.^[13] הרג יהודים עשוי היה להועיל לנוכחותו של הארגון בארגנטינה באותה העת, אולם המיזמים הפליליים שלו בתחום הסחר בסמים והלבנת הכספים מהווים גורם ראשון במעלה בפעילותו באמל”ט.

לעומת זאת, הנשיא מיליי, אשר נבחר לאחרונה, מייצג שינוי משמעותי בגישתה של ארגנטינה כלפי ישראל. שר החוץ הישראלי, ישראל כץ, קידם את פניו של מיליי עם הגעתו לישראל בפברואר, והודה לו על תמיכתו בישראל כנגד חמאס ועל הכרתו בירושלים כבירת ישראל. “אתה אדם ערכי שמחויב רק לאמת”, אמר כץ לנשיא מיליי, והוסיף: “לא פלא שבחרת להגיע מייד לישראל לתמוך בנו במאבקנו הצודק להגנתו של העם היהודי מול מרצחי החמאס”.[14]

אתגר הנרקו-טרור של חזבאללה

חזבאללה פועל בשיתוף פעולה הדוק עם קרטלים נוספים, ביניהם קרטל מדיין, וקרטלים בברזיל ובמקסיקו.[15] השירות העיקרי שהם מציעים הוא הלבנת כספים, ואיראן מממנת את חזבאללה מאז הקמתו.[16] אולם, ככל שתקציבו המבצעי של ארגון חזבאללה גדל עם השנים, כך גדלו גם צרכיו הכספיים, ולכן הוא עוסק בפעילויות בלתי חוקיות באמריקה הלטינית על מנת לסייע במענה לצרכים אלה.

עד כה לא נחשפו ראיות לקשר ישיר בין רשתות אלו, המלבינות כספים למטרות פשיעה, לבין רשתות הפשע המבריחות פנטניל לארצות הברית דרך מקסיקו. אולם, בהתחשב בעובדה כי חזבאללה מפתח תשתית זו להלבנת כספים בכל רחבי העולם כבר מספר עשורים, הרי שקשר כזה עשוי בהחלט להתגלות. ארגוני החקירות הפליליות של ארה”ב, ובהם ה-DEA, ממלאים תפקיד חשוב, משום שהרשתות הכספיות הבלתי חוקיות של חזבאללה מסתמכות במידה רבה על תחומי שיפוט אמריקניים כדי להעביר כספים ממקום למקום. אחת הסיבות לכך היא שסכומי כסף גדולים כתוצאה ממכירות בלתי חוקיות של סמים מגיעים מאמריקה.[17]

פקידים אמריקניים מעריכים כיום שקיים סיכון הולך וגובר כי פעילים של חזבאללה יפגעו באמריקנים במזה”ת, וייתכן שאף בתחומי ארה”ב עצמה.[18] תפנית זו באה לאחר שארה”ב הצהירה באופן פומבי בחודש אוקטובר כי היא סבורה שטהראן ושלוחיה אינם שואפים למלחמה אזורית נרחבת יותר או לעימות עם ארה”ב. כל אחד מן התרחישים – מתקפה מבית או מתקפה נגד דיפלומטים מעבר לים – יהווה מכה עבור ממשל ביידן, אשר מנסה למנוע מן העימות בין ישראל לחמאס להתרחב למלחמה אזורית, ולשמור על הכוחות האמריקניים מחוץ לקלחת. סביר להניח כי אירוע שכזה ימשוך את וושינגטון בחזרה למזה”ת בתקופה שבה היא מנסה למקד את משאבי הביטחון הלאומי שלה במאבק נגד סין ורוסיה.

היעדר הרתעה אמריקנית באזור

מאז ה-7 באוקטובר הותקפו כוחות אמריקניים במזה”ת על ידי מספר קבוצות הפועלות כשלוחיה של איראן, ביניהן הארגון העיראקי הצבאי למחצה “תנועת האצילים” (חרכת א-נג’באא’).[19] ב-12 באוקטובר הודיע הפנטגון כי מספרם של הנפגעים האמריקנים בעיראק, בסוריה ובירדן מאז ה-18 באוקטובר עומד כעת על 186 בקירוב.[20] ארה”ב תקפה בתגובה מספר פעמים, לרבות תקיפת כטב”מים בבגדאד ב-4 בינואר, אשר הביאה להריגתו של פעיל מיליציה בכיר.[21]

“איראן, חזבאללה ושלוחיהם מנסים לכייל את הפעילות שלהם, ולהימנע מפעולות העלולות להביא לפתיחתה של חזית מתואמת שנייה עם ארצות הברית או ישראל בעת שהם עדיין משלמים את המחירים בעיצומו של העימות הנוכחי… פעולותיהם טומנות בחובן פוטנציאל לחישוב מוטעה“, אמרה כריסטי אביזייד, ראש המרכז הלאומי למלחמה בטרור, במהלך שימוע בקונגרס באוקטובר.[22] במהלך ביקורו במזה”ת אמר מזכיר המדינה אנתוני בלינקן כי “זהו עימות העלול להתפשט בקלות”.

אנשי מודיעין אמריקניים העידו בחודשים האחרונים על האיומים הנשקפים מצד חזבאללה. לדבריהם, הארגון מחזיק ביכולת משמעותית לבצע פיגועי טרור מעבר לים והמוטיבציה שלו לתקוף את ארה”ב גברה בעקבות המתקפה של ממשל טראמפ ב-2019, מתקפה שהביאה למותו של קאסם סולימאני, אשר פיקד על אחת מיחידות העילית הצבאיות של איראן. “מעצרם של אנשים בארצות הברית הקשורים לכאורה לזרוע הטרור הראשית של חזבאללה במדינות זרות, ומאמצי איסוף המודיעין והרכש שלהם, ממחישים את האינטרס של חזבאללה בפעילויות הכנה לתרחישים שונים על אדמתנו”, אמר ראש ה-FBI, כריס ריי, בשימוע בקונגרס ב-15 בנובמבר.[23]

ארה”ב מתנגדת במידה רבה למתקפת מנע כנגד חזבאללה במזה”ת עקב החשש שהיא עלולה לגרור את איראן וחלק משלוחיה לתוך העימות. עם זאת, בשבועות האחרונים קיים חשש נרחב מפני הסלמה, בייחוד לאחר שהודיעה ישראל על הסגתם הזמנית של כמה אלפי חיילים מעזה ב-1 בינואר – החלטה שעשויה לפנות משאבים לפעולה צבאית בצפון.

בה בעת, ייתכן כי חזבאללה מעוניין למנוע הסלמה ולהתרחק ממלחמה נרחבת יותר. בנאומו ב-5 בינואר נשבע חסן נסראללה להגיב על “התוקפנות הישראלית”, אך רמז כי הוא עשוי להיות מוכן למשא ומתן על סימון הגבול עם ישראל.[24] עימות בהיקף מלא בין ישראל ולבנון יעלה על היקפה של המלחמה בין המדינות ב-2006 עקב ארסנל החימוש המדויק ארוך-הטווח של חזבאללה, אשר גדל באופן ניכר.

המסקנה: יש צורך במנהיגות אמריקנית חזקה

לאור האמור, ארצות הברית חייבת לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר על מנת למתן את האיומים של איראן ושל חזבאללה כנגד הביטחון והאינטרסים שלה, הכוללים גם רשתות נרחבות של נרקו-טרור, מלחמת מידע ותאי טרור המתפשטים כמגפה באמריקה הלטינית. בלימת שאיפות ההתפשטות של איראן מחייבת צעדים חריפים יותר במקומות הנראים לעיתים קרובות רחוקים מעינו הגיאו-פוליטית של הציבור, דוגמת מדינות אמל”ט.

[1] https://dialogo-americas.com/articles/brazil-and-the-rising-hezbollah-concern-in-latin-america/

[2] https://www.bbc.com/news/world-latin-america-67367483

[3] https://english.aawsat.com/home/article/1883066/exclusive-%E2%80%93-why-did-paraguay-designate-hezbollah-terrorist

[4] https://www.nbcnews.com/politics/national-security/number-people-terror-watchlist-stopped-mexico-us-border-risen-rcna105095

[5] https://www.gisreportsonline.com/r/united-states-latin-america/

[6] https://www.aljazeera.com/news/2024/2/13/us-takes-over-boeing-747-iran-had-sold-to-venezuela

[7] https://emetonline.org/resource/iran-hezbollah-and-other-threats-to-our-national-security-from-latin-america-transcript/

[8] https://www.fdd.org/analysis/2023/09/21/treasury-sanctions-hezbollahs-network-in-colombia-but-what-took-so-long/

[9] https://www.fdd.org/analysis/2023/09/21/treasury-sanctions-hezbollahs-network-in-colombia-but-what-took-so-long/

[10] https://www.reuters.com/world/brazil-allows-two-iranian-warships-dock-rio-despite-us-pressure-2023-02-27/

[11] https://www.reuters.com/world/under-us-pressure-lula-delays-brazil-docking-iran-warships-sources-2023-02-09/

[12] https://www.aljazeera.com/news/2023/12/20/us-charges-alleged-hezbollah-member-over-1994-buenos-aires-bombing