כלכלת ישראל נשענת באופן מובהק על תעשיית ההיי-טק.
14% מהמשק הישראלי הם עובדי היי-טק שמייצרים הכנסה משמעותית לקופת המדינה. בעקבות המלחמה רבים מהם גויסו למילואים ארוכים והם נעדרו זמן רב ממקום עבודתם. כלכלה היא חלק מביטחון לאומי ויש לה תפקיד מכריע בקיומה של מדינת ישראל.
שוחחנו עם תא"ל במיל' נתי כהן, חבר בכיר בתנועת הביטחוניסטים, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, וקודם לכן קצין קשר ותקשוב ראשי בצה"ל, על ההשלכות של המלחמה על כלכלת ישראל.
על אף שישראל מתמודדת עם מלחמה ארוכה ורב- זירתית, "אנו רואים חזרה של אמון של המשקיעים דווקא בשנות המלחמה" אומר כהן.
לכלכלה תפקיד מכריע ביצירת התנאים האופטימליים של מימון המלחמה והמשך קיומה של מדינת ישראל. התמיכה באנשי המילואים ומשפחותיהם הנושאות בנטל הכבד, לצד השיקום של הפרט בחברה הישראלית, מתבצעים בזכות אותם תקציבי ענק שמוסתים מנתיבם המקורי שבשגרה, לנתיבי חרום שנכפים על המדינה.
חשוב להדגיש כי באופן טבעי כאשר מדינה מתמודדת עם מצב חרום אקוטי וממושך, תהיה פגיעה בכלכלה. השפעת הכלכלה על המצב הביטחוני היא אינה חד צדדית. המצב הביטחוני גם כן מושפע מהכלכלה ונוצר מעגל. לדוגמה, בכדי לייצר חימוש רב כפי שנדרש במלחמה ממושכת נדרש כסף, והרבה.
תעשיית ההיי-טק למשל נשענת בעיקר על משקיעים זרים, כלכלת ישראל נשענת באופן משמעותי על ההיי-טק, והביטחון מושפע ממצב הכלכלה. לכן, למשקיעים הזרים קיים תפקיד חשוב בביטחון המדינה.
מצד אחד, הכלכלה נפגעת מהמלחמה באופן טבעי: תקציבי ענק שמועברים לביטחון וסיוע כלכלי שמוענק לפרט ולנפגעים בגוף ורכוש, אך מנגד- על פי נתונים שעולים מהשנה האחרונה, נראה שהיא מאפשרת פוטנציאל של איזון כלכלי.
שאלנו את כהן האם ישנן גם השלכות חיוביות של המלחמה על הכלכלה?
בניגוד לכל התחזיות השליליות ולמרות הורדת דירוג האשראי, דווקא בזמן המלחמה ההשקעות הזרות בישראל עלו ב- 77% בהיקפן. "זה נובע משום שלמשקיעים קיימת ההבנה שיש את היום של אחרי המלחמה" אומר כהן. "מצד אחד ישראל נמצאת במצב מלחמתי, אך מצד שני המלחמה מייצרת המון הזדמנויות של יצירתיות, רעיונות, הבאת הדבר האחר. סטארט-אפ נולד מתוך צורך שלא חשבו עליו קודם. במלחמה התפתחו ונולדו צרכים, והיא אפשרה ליזמים יתרונות".
חשוב להדגיש כי אף אחד אינו רוצה במלחמה ובטח שלא מתוך מחשבה שהיא תייצר הזדמנויות, אך קשה להתעלם מהתמונה הרחבה שכוללת בתוכה גם אירועים חיוביים שמחייבים התייחסות.
אירועים אלו הם מקרה בוחן חשוב, שאם נלמד ממנו נוכל לשפר את כלכלת ישראל גם בזמן כאוטי וקשה.
איך ומתי ישראל נהפכה למעצמת היי-טק?
"הבסיס מתחיל מכך שישראל מהווה פלטפורמה של סטארט- אפ ניישן שהתחילה עוד לפני 25 שנים כאשר ביל גייטס ביקר בארץ בזמן שהייתי קצין צעיר (רב-סרן) ועשיתי לו סיור בכיתות הלימוד של בית הספר למקצועות המחשב בצה"ל".
כיצד ביל גייטס התרשם מיחידות המחשב בצה"ל?
כהן זוכר את תשובתו של ביל גייטס מהביקור שערך לו כאירוע מכונן בתעשיית ההיי-טק הישראלית: "היום שביקרתי בצה"ל הבנתי מדוע ישראל היא סטארט-אפ ניישן. כשאני רואה
את החבר'ה הצעירים בני ה- 18 לומדים כחצי שנה את מה שאנחנו לומדים באוניברסיטה במשך 4 שנים, ולאחר מכן הם גם משרתים בנוסף כ- 3-4 שנים כי הם חותמים קבע, הם צוברים את הניסיון שעימו הם יוצאים לאחר מכן לשוק האזרחי".
מה התפקיד של צה"ל בכלכלת ישראל?
"צה"ל הוא מפעל שמייצר עבור מדינת ישראל את פס היצור של האנשים שלה. הוא מאפשר להם לרכוש היכולת להפוך אחר כך ליזמים, להקים חברות סטארט-אפ ולרכוש יכולת טכנולוגית תוך פיתוח מיומנויות של יצירתיות, יוזמה וחשיבה מחוץ לקופסה. זה למעשה המשקל הסגולי והיתרון היחסי של ישראל" מדגיש כהן.
מה הייחודיות שהמשקיעים הזרים רואים בישראל?
"בישראל קיימים תנאים אובייקטיבים בעיקר בכל מה שקשור לעידוד של יוזמות והשקעות בסטארט-אפים ישראלים. יש כאן חממה ישראלית, שבתוכה יש גם את החדשנות והאקדמיה שמייצרת את התנאים לסטארט-אפים לצמוח ולגדול".
מהן הסיבות הבולטות שמושכות את המשקיעים לישראל?
"מתן אמון ויכולת הוכחה".
למה הכוונה?
בכל הקשור לאמון מסביר כהן: "מאז מלחמת לבנון השנייה, בה קיבלו החלטה שיוצאים לפתרון נחוץ של מערכת "כיפת ברזל", הפיתוח לקח כ- 4 שנים עד שהפתרון הגיע. מכיוון שהמלחמה הנוכחית היא מלחמה מתמשכת, מדובר על צורך בפתרונות מהירים תוך כדי המלחמה. זה היתרון של הבעת אמון בתעשיית הייטק הצבאית-ישראלית בהקשר הזה.
כביכול מלחמה מתמשכת פוגעת ביציבות ובכלכלה הישראלית לאורך זמן אך מצד שני היא מייצרת הזדמנויות, ולכן המשקיעים מביעים אמון בנושאים האלה. לדוגמה, חיילי המילואים נמצאים כרגע בשדה הקרב מספר חודשים, אך הם חוזרים בחזרה לחממות שלהם עם
רעיונות יצירתיים ומביאים את זה לידי ביטוי בחברות בהן הם עובדים. דבר זה מייצר אמון בקרב המשקיעים והם מבינים שיש כאן פוטנציאל מאד גדול.
לגבי יכולת ההוכחה כהן משתמש במס' דוגמאות: "חברת Wiz למשל היא קטר מנוע של חקיינות. הם לוקחים את המודל של Wiz להשקעות שלהם. גם המשקיעים של Wiz השקיעו בחברה לפני 4-5 שנים ולא לפני חודש-חודשיים. משקיע פוטנציאלי שמשקיע בהייטק הישראלי רואה את התפוקות רק לאחר כ- 3-5 שנים, והמשקיעם מבינים את האירוע הזה".
מה הנתונים שתומכים את ההסבר?
"אם בשנת 2020 היו בישראל כ- 3,000 סטארט-אפים, אז בשנת 2021 הם הוכפלו ל- 6,500. אם לוקחים את גודלה של מדינת ישראל לעומת גרמניה ואנגליה, למרות שאנחנו קטנים בסדר גודל של רבע מגרמניה למשל, כמות ההשקעה היא פי 4!"
אילו חברות מביעות את האמון הגדול ביותר בהיי-טק הישראלי?
"פייסבוק, גוגל, ואינטל משקיעות מאד בחברות הישראליות. הן בונות חממות והן משקיעות סכומים משמעותיים בפיתוח מרכזי המחקר בארץ – וזה מה שגורם לצמיחה מרשימה בשנים האחרונות.
האם היו שנים שבהן ראינו ירידה בהשקעות?
"ראינו דעיכה משמעותית של השקעות זרות, קרנות הון סיכון, בנקאות וכדומה בשנות המחאה, אך מנגד אנו רואים חזרה מרשימה בהבעת אמון דווקא בשנות המלחמה עצמה.
איך אתה מסביר זאת?
"עצם העובדה שלמעשה החברה מגויסת למלחמה, והמשקיעים רואים שבסופו של דבר קיימת בחברה הישראלית ערבות והדדיות זה נותן להם הרבה יותר רוח גבית להביע אמון בתעשייה הישראלית. הדרת הרגל של המשקיעים הייתה דווקא בשנים שבהם הם סברו שבסופו של דבר אנחנו בדרך להיות מדינה שהיא לא דמוקרטיה על פי אמות מידה מערביות".
מה חשוב למשקיעים בשנת 2025?
"זה לא משנה אם מדובר ביהודים או לא יהודים, מה שחשוב להם זה יציבות שלטונית. המחאה של הרפורמה גרמה לכך שבסופו של דבר גם מתוך האקוסיסטם של ההיי-טק הישראלי ערערו על היציבות הכלכלית כביכול של מדינת ישראל, וזה בא לידי ביטוי על ידי המשקיעים עצמם. כלומר אם נסתכל על המלחמה, נראה שדווקא בשנים שבהם אין יציבות ביטחונית בישראל יש כמות של משקיעים בהייטק הישראלי. דווקא בשנים שיש כביכול חוסר יציבות שלטונית דמוקרטית, קיימת דאגה בקרב המשקיעים כי הם מחפשים בסופו של דבר יציבות שלטונית ודמוקרטית במדינה עצמה, ולכן אנו יכולים לראות דעיכה בשנים של המחאה ומנגד, חזרה של אמון המשקיעים דווקא בשנות המלחמה עצמה".
כיצד צבאות העולם רואים את ישראל בהיבט הטכנולוגי?
"מערכות שהתעדכנו 60 פעמים בתקופה של 4 חודשים, שבניגוד לעבר התעדכנו אחת לשנה ובעקבות המלחמה הגרסה עודכנה אחת לשבוע, הוא אירוע מכונן של הבעת אמון של צבאות זרים בעולם. אם אני כרגע הצבא הפולני ואני צריך לרכוש מערכת שליטה ובקרה, או מערכת כטב"מים ויש לי את התעשייה הצבאית הישראלית או תעשיות אחרות בעולם, את מי אני אעדיף? אעדיף לרכוש מערכת שעולה יותר יקר, אך שיש לה גרסה אחרונה שהתעדכנה כ- 40 פעמים, תוך הגעה למיצוי מאד גבוה. זאת לעומת מערכת אחרת זולה יותר, אך שיכולת הביצוע שלה מושתת אך ורק על מודלים, ניסויים ותרגילים".
כיצד אתה מסביר את השינוי החיובי החד של משקיעים זרים בתעשיות הביטחוניות?
"בגלל בנין הכוח תוך כדי המלחמה, שישראל הוכיחה בשדה הקרב את יכולתה. התעשייה הביטחונית בישראל, מעבר לכך שהיא מאד יצירתית ונותנת מענה לישראל במלחמה ממושכת, מהווה יתרון יחסי למדינות אחרות לרכישת הציוד. איום הכטבמ"ים והרחפנים גרם להמון נזק לישראל ולא הי הלו מענה מיטיב בתחילת המלחמה. אולם בשל האילוץ לייצר פתרונות מהירים תוך כדי מלחמה, בעוד מס' חודשים החברות הביטחוניות "רפאל" ו- "אלביט" יספקו את המענה של מערכות לייזר שיטפלו באיומים הללו".
"הוכחת היכולת" שעליה כהן היא אכן מנוע כלכלי רווחי מאד למדינת ישראל.
התעשיות הביטחוניות זינקו באופן חד מאז תחילת המלחמה, כאשר שנת 2024 הייתה השנה של התעשיות הביטחוניות. עם מכירות שיא של כ- 70 מיליארד דולר.
מרוץ החימוש שנכפה על אירופה שכמותו לא ידעה בעבר לוטש עיניים לעבר התעשיות הביטחוניות המוכחות בשטח של מדינת ישראל.
מדינות רבות באירופה כבר רכשו מערכות טילים מישראל במאות מיליוני דולרים ונראה שזו רק ההתחלה עבור כלכלת ישראל.
מצד אחד ניתן לומר כי המלחמה מהווה אתגרים קשים לכלכלת ישראל, אך מצד שני ישנן גם הזדמנויות רווחיות מאד שלא כדאי לפספס אותן ושביכולתן לתרום לשיקום המצב.
הכלכלה נשענת לא רק על משקיעים, אלא גם על ההון האנושי בחברה הישראלית שבשנה וחצי האחרונות רובו התגייס למאמץ של הגנת המולדת.
כיצד גיוס מילואים נרחב השפיע ההיי-טק?
"חברות גדולות מבינות את הסיטואציה והן מגבות את עובדיהם המשרתים והמשרתות במילואים. גם אני שחררתי לוחמים למשק בשעת חרום".
מי שילם את המחיר?
"מי שנפגע היו דווקא אלו הסטארט-אפים הקטנים כתוצאה ממילואים לאורך זמן, חלקם בסבב רביעי. במסה הקריטית זה לא פגע, להיפך. העובדים חזרו בחזרה למקום עבודתם חדים ויצירתיים יותר. מכיוון שבהיי-טק הישראלי קיים איזון של אוכלוסיות, זה הקל על העובדים".
לסיום, ביכולתה של מדינת ישראל לנהל את האיזונים הנדרשים בכלכלת ישראל בכדי למזער ולשקם את הפגיעה בכלל העסקים הקטנים ובאזרחי המדינה שנפגעו כלכלית, נפשית ובריאותית כתוצאה מהמלחמה.
איזון זה יכול להיעשות באמצעות תרומת תעשיית ההיי-טק והתעשיות הביטחוניות שמניבות רווחים גבוהים מאד על אף המלחמה. לבעלי החברות הישראליות הרווחיות בתעשייה קיים תפקיד מכריע בשיקום מדינת ישראל באמצעות הכלכלה, הערבות ההדדית והכניסה המשותפת "מתחת לאלונקה".
