טראמפ אולי קרוב מתמיד לנתניהו, אבל האם אמריקה קרובה מתמיד לישראל? מבצע "עם כלביא" המחיש את עומק שיתוף הפעולה הביטחוני, אבל לצד ההצלחות, סימני שאלה גדולים כבר מרחפים באוויר. העיתונאי אריאל כהנא, הכתב המדיני של "ישראל היום", טוען שהבעיה הגדולה של ישראל אינה בבית הלבן אלא ברחובות ארה"ב, שם התעמולה נגד ישראל מנצחת בקרב על התודעה, והקהילה היהודית מתקשה להחליט לאיזה צד של המתרס היא שייכת. כהנא מציב סימן אזהרה ברור: אם ישראל לא תתחיל לפעול עכשיו, היא עלולה לאבד את אמריקה.
יחסי ישראל-ארה"ב עומדים כיום בצומת רגיש ומורכב. מצד אחד, הקשרים ההדוקים בין ממשלת ישראל לממשל טראמפ מעידים על שיתוף פעולה חסר תקדים, אך מצד שני, שינויים ברטוריקה האמריקנית, פערים אסטרטגיים ודעת קהל משתנה מציבים אתגרים חדשים בפני הברית המסורתית. בריאיון עימו מצייר כהנא תמונה עדכנית של מערכת היחסים הזו, פורט את ההזדמנויות והאתגרים שיש כיום לישראל, ומציע דרכים לחיזוק התמיכה בישראל בזירה האמריקנית.
פגישות שוברות שיאים: המשמעות שמאחורי המספרים
דונלד טראמפ החל את כהונתו השנייה בבית הלבן לפני כשבעה חודשים בלבד, ומאז כבר הספיק להיפגש ארבע פעמים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מדובר בכמות פגישות חסרת תקדים, גם ביחס לפגישות שערך טראמפ עם מנהיגים אחרים בעולם, וגם ביחס לכמות הפגישות שערכו כלל נשיאי ארה"ב עם ראשי ממשלת ישראל בעבר. כמות הפגישות הזאת קשורה כמובן במצב הביטחוני והפוליטי המורכב שבו מצויה ישראל מאז טבח השבעה באוקטובר, אך גם מעידה רבות על מערכת היחסים בין שני המנהיגים – וכפועל יוצא על מערכת היחסים בין שתי המדינות.
"הקשר בין ישראל לארה"ב קרוב מתמיד", אומר אריאל כהנא. "מערכת היחסים בין שני המנהיגים משפיעה, אבל כמו שראינו עם נתניהו וביידן – גם קשר אישי ארוך שנים לא יכול לכסות על פערים אידיאולוגיים. הקרבה בין שתי המדינות עכשיו נובעת בעיקר מהשקפות עולם דומות מאוד בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקאי הנוכחי".
הקרבה הזאת הגיעה לשיאה במבצע "עם כלביא", שבו נרשם, לדברי כהנא, שיתוף פעולה מושלם בין ישראל לארה"ב. "ישראל אומנם לא ביקשה את רשותה של ארה"ב לפני שתקפה את איראן, אבל כן יידענו את האמריקנים לפני המתקפה והיה תיאום הדוק איתם לכל אורך הדרך", הוא אומר. "האמריקנים אולי היה מסויגים בהתחלה, אבל מהר מאד הם הבינו שאנחנו פותרים להם בעיה רצינית, ומאד העריכו אותנו על מה שעשינו. התרומה של האמריקנים למבצע הייתה עצומה, אבל טראמפ בחר להצטרף רק כשהוא הבין שרוב העבודה כבר נעשתה, ולמעשה רכב על ההצלחה שלנו – וזה משהו שגם חשוב לומר. בסופו של דבר המבצע הזה מוכיח שהברית בין ישראל לארה"ב היא ברית שמועילה לשני הצדדים".
"טראמפ כבר לא מדבר על צדקת דרכה של ישראל. זה מאוד בעייתי כי בסוף מילים מעצבות מציאות"
כשהאינטרס האמריקני קודם: הפערים הסמויים בממשל טראמפ
למרות הקרבה בין הממשלים, כהנא מדגיש שיש גם לא מעט אתגרים מול הממשל הנוכחי – ובכללם אינטרסים שלא תמיד חופפים ופערים בין המדיניות לרטוריקה.
"ההבטחה המרכזית שהנחתה את טראמפ בבחירות האחרונות היא 'Make America Great Again', ובאמת, הוא מוביל מהלכים שנועדו לקדם את אמריקה ולהחזיר אותה להיות מעצמת העל היחידה בעולם", מסביר כהנא. "כשזאת המטרה, האינטרס האמריקני לא תמיד חופף לאינטרס שלנו, כמו שאפשר היה לראות בביקור של טראמפ בקטאר ובהסכמים שערך עם סעודיה".
בעיה נוספת קשורה, לדברי כהנא, בשינוי מהותי שחל בתקופת הכהונה הנוכחית של טראמפ. "בתקופת הכהונה הקודמת טראמפ האמין שמשתלם לו להציג את עצמו כתומך ישראל, ולכן עשה מהלכים פרו-ישראליים מובהקים, וגם התגאה בהם בגלוי – כמו ההחלטה להעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים, וההכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן", הוא מסביר. "הפעם, גם אם המדיניות שלו ממשיכה להיות פרו-ישראלית, הרטוריקה שונה. טראמפ כבר לא מדבר באופן ברור על צדקת דרכה של ישראל, וזה דבר מאד משמעותי ומאד בעייתי, כי בסוף מילים מעצבות מציאות".
טראמפ מוכר כאדם שנוטה לשנות את דעתו. אתה חושב שזה עלול לקרות גם ביחס שלו לישראל?
"במרץ 2024 נפגשתי עם טראמפ באחוזה שלו במאר-א-לגו, והוא אמר לי שם 'I'm a loyal person', כלומר העיד על עצמו שהוא אדם נאמן כלפי הידידים שלו, ולשמחתנו הוא רואה את רה"מ נתניהו ובוודאי את מדינת ישראל כידידיו. הוא באמת רוחש לנו חיבה עמוקה ולכן קשה לי להאמין שהוא יתהפך עלינו. מעבר לכך, גם גיליון הביצועים שלו בחודשים האחרונים מעיד שהוא איתנו. גם אם טראמפ לא מצהיר בגלוי על התמיכה בישראל, מאז שנבחר שוב לנשיאות, הוא נותן לישראל את כל מה שביקשה ומעבר לכך – הוא שלח אמצעי חימוש, אפשר חופש פעולה צבאי, קיים שיתופי פעולה שונים, והסיר סנקציות על מתיישבים. ראוי לציין שעל מרבית הדברים האלה הוא כלל לא ביקש תמורה".
העזרה הזאת טובה וחשובה – אבל זה לא מחזק את התלות שלנו בארה"ב?
"אני לא שלם עם המילה 'תלות', אבל אנחנו בהחלט צריכים את ארה"ב. זה מובן בסך הכול. אנחנו חיים בעולם שהוא כפר גלובלי ואין אף מדינה שיכולה להסתדר לבדה. אפילו רוסיה הגדולה נזקקה לעזרה מאיראן ומסין במהלך המלחמה שלה באוקראינה. מי שחושב שאנחנו יכולים להסתדר בלי אמריקה הוא תלוש מהמציאות, אבל יחד עם זאת חשוב לזכור שגם ארה"ב צריכה אותנו. אנחנו היד הארוכה של אמריקה בצד הזה של העולם, ואם נדע להבהיר זאת לאמריקנים, הם יכירו בערך של הקשר עם ישראל, וגם אנחנו לא נרגיש שאנחנו במערכת יחסים שבה רק צד אחד נתרם מהאחר".
"מתוך עשרה פוסטים בטיקטוק שעוסקים בישראל, תשעה שליליים. זה לא מקרי – מישהו משלם על זה"
קרב התודעה: למה ישראל מפסידה במלחמת ההסברה?
אחד הנושאים המוסכמים על רבים בחברה הישראלית הוא שישראל מוכרחה לדאוג להסברה בינלאומית טובה. גם אריאל כהנא מאמין שישראל חייבת לפעול בנושא, במיוחד כשמדובר ביחסים שלה עם ארה"ב. לדבריו, אם נשפר את התדמית שלנו באמריקה, אז גם טראמפ ויתר הבכירים בממשל יחזרו לדבר בזכותה של ישראל, וזה יקרין ישירות על המדיניות שהם ינקטו כלפינו.
"ישראל חייבת לצאת באופן מיידי ודחוף למערכה על התודעה, כדי להעלות בחזרה את קרנה של ישראל בעיני האמריקנים", הוא קובע. "האויבים שלנו עובדים בהסברה כל הזמן, אבל אנחנו נשארים מאחור. זה חייב להשתנות כי מה שעבורנו מובן מאליו, בארה"ב ובמקומות אחרים בעולם בכלל לא ברור, ואם לא נסביר את האמת היא פשוט תיעלם בתהום הנשייה. ראוי לציין שההסברה חשובה לא רק עבור הדמוקרטים אלא גם עבור הרפובליקנים, כי כבר עכשיו אנחנו רואים כרסום בלגיטימציה לישראל בקרב הדור הצעיר של הרפובליקנים ובקרב קיצונים במפלגה – ובלי לגיטימציה ציבורית, כל ממשל יתקשה לפעול בעדנו".
איך ההסברה הישראלית צריכה להיראות?
"בפרפרזה על מילותיו של קנדי, שאמר 'Ask not what your country can do for you, ask what you can do for your country', ישראל לא צריכה לומר מה אמריקה עושה עבורה, אלא מה היא עושה עבור אמריקה. זה המסר שצריך לצאת מירושלים. אם נמשיך לשתוק, אז גם בקצה הדמוקרטי וגם בצד הקיצוני הרפובליקני ימשיכו להפיל עלינו את כל אשמות העולם. מבחינת מעשית הייתי עושה שני דברים: קודם כל מברר וחוקר מי משלם על התעמולה נגדנו. מתוך עשרה פוסטים בטיקטוק שעוסקים בישראל, תשעה שליליים כלפיה ורק אחד חיובי. זה לא מקרי – מישהו משלם על זה, וצריך להתחקות אחר המקורות שמשקיעים את הכסף שלהם בהשנאת ישראל. הדבר השני הוא לעשות קמפיין בכל רחבי ארה"ב. לא רק קמפיין ברשתות, אלא קמפיין פיזי – אני רוצה שהאזרח הקטן בטנסי יֵצא מהבית שלו ויראה שלט שעליו כתוב למה הברית עם ישראל טובה לאמריקה. אמריקה בנויה על המצביע הבודד שמשפיע על חבר הקונגרס שמשפיע על הסנטור שמשפיע בסוף על הממשל – ולכן אנחנו צריכים להתחיל מהשטח, מהרזולוציות הנמוכות ביותר".
"גם ליהודים צריך להסביר למה מדינת ישראל טובה לאמריקה – רק אז הם יתמכו בנו"
קודם אמריקנים, אחר כך יהודים: הדילמה של יהודי ארה"ב
כשדנים ביחסי ישראל-ארה"ב, אי אפשר שלא להתייחס לקהילה היהודית בארה"ב – קהילה שהיא אומנם קטנה ביחס לאוכלוסייה שם, אבל משמעותית. למעשה, אנשים נוטים לחשוב שמעמדה של הקהילה היהודית בארה"ב הוא כה חשוב עד שהיא זו שמובילה לתמיכה של ארה"ב בישראל – אבל כהנא מבהיר שלא כך המצב. לדבריו, ארה"ב תומכת בישראל קודם כול על רקע ערכים דומים וחזון משותף. מעבר לכך, הוא מציין שיש בארה"ב קהלים שונים שהם תומכים מושבעים של ישראל, כמו הנוצרים האוונגליסטים. רק אחר כך מגיעה הקהילה היהודית.
לקהילה היהודית בארצות הברית היו מאז ומעולם יחסים חשובים עם מדינת ישראל. היא תמכה רבות בהקמת המדינה, עמדה לצידה של ישראל בשנים שחלפו מאז, וגם תורמת כספים רבים למוסדות שונים במדינה. עם זאת, רבים מהחברים בקהילה רואים את עצמם קודם כול כאמריקנים ורק אחר כך כיהודים. בסקרים שנעשו לאורך השנים נמצא שישראל לא בראש סדר העדיפויות של היהודים האמריקנים, וכשהם ניגשים לבחור מנהיג פוליטי יש נושאים שדחופים להם יותר. באופן מסורתי הקהילה היהודית גם משתייכת לצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית, שלא תמיד תומך במדיניות הישראלית, וכך נוצר המצב שראינו בבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב. באותן בחירות, יהודים רבים תמכו דווקא בקמלה האריס – מועמדת שתפסה כעוינת את ישראל, ודאי בהשוואה ליריבה דונלד טראמפ. גם כהנא מתייחס לסוגיה הזאת, ומודה שיהודים רבים תמכו בהאריס, אך מדגיש שהיו גם רבים מהם שתמכו בטראמפ על אף השיוך הדמוקרטי שלהם. הדוגמה הבולטת ביותר לכך הוא המיליארדר היהודי-אמריקני ביל אקמן, שהיה אחד התורמים הבולטים של המפלגה הדמוקרטית במשך שנים, אך בבחירות האחרונות הצהיר בגלוי על תמיכתו בטראמפ, וזאת מתוך רצון לתמוך בישראל.
באופן טבעי, הטבח בשבעה באוקטובר השפיע רבות על הקהילה היהודית בארה"ב, ובכלל על מצבם של היהודים באמריקה. בעקבות הטבח ומלחמת חרבות ברזל, יש הרבה יותר מופעים אנטישמיים ואנטי-ישראלים בארה"ב, שהחמור שבהם הוא רצח שני הדיפלומטים הישראלים בוושינגטון שאירע במאי 2025. "זה לא משחק מה שקורה שם – יהדות ארה"ב נמצאת תחת מתקפה", אומר כהנא. "זה מעורר תגובות שונות בקרב היהודים. היינו מצפים שהרבה ינסו להסתיר את זהותם היהודית, ויש כאלה שאכן עושים זאת, אבל ממה שאני מכיר ורואה, רבים מהם דווקא נוקטים תגובה הפוכה ובוחרים לעטות על עצמם סממנים יהודיים, ללכת לבית כנסת ולהביע בגלוי תמיכה בישראל. קרובת משפחה שלי שמתגוררת בארה"ב ותמיד השתתפה בהפגנות נגד ישראל סיפרה לי שמאז השבעה באוקטובר היא התחילה ללכת להפגנות שתומכות בישראל".
ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שיש יהודים אמריקנים שיוצאים באופן חמור נגד ישראל. מה אפשר לעשות איתם?
"אין מה לעשות. את הקיצוניים שעובדים בלהיות נגדנו אין שום דרך לשכנע אחרת. מאז ומעולם היו יהודים שהשתמשו ביהדותם כדי לפגוע בישראל, זאת בעיה מובנית בעם שלנו. על מי כן צריך להילחם? על כל מי שיושב על הגדר, ולא החליט אם הוא בעדנו או נגדנו. חשוב גם לדאוג שמי שתומך בנו ימשיך לעשות זאת, כי יש הרבה תעמולות נגד שמנסות להסיט את האנשים האלה בדיוק. גם להם, כמו ליתר האמריקנים, צריך להסביר למה מדינת ישראל טובה לאמריקה. רק כשהם יבינו שהאינטרסים שלהם כאמריקנים והאינטרסים שלהם כיהודים יכולים להיות חופפים, אז הם יתמכו בנו".
הסברה חזקה: הערך האסטרטגי של השותפות
עתיד הקשר בין ישראל לארה"ב תלוי פחות במנהיגים ויותר בתודעה של הציבור האמריקני – יהודי ולא-יהודי כאחד. אריאל כהנא מדגיש שהמאבק האמיתי מתנהל לא רק במסדרונות הצרים של גופי השלטון, אלא גם בזירה הרחבה של ההסברה והתקשורת. אם ישראל תדע להבהיר לעולם את ערכה כשותפה אסטרטגית, ואם היא תדע לחבר מחדש את הדור הצעיר של המפלגה הרפובליקנית ולאחד את הזרמים השונים ביהדות ארה"ב – היא תוכל לשמר לא רק את התמיכה האמריקנית, אלא גם את הלגיטימציה הבינלאומית להגן על עצמה ולהתקיים בביטחון.
