התיישבות יהודית ענפה התקיימה בה כמעט ללא הפסקה מימי התנ"ך ולאורך יותר מ-2,000 שנה. משה רבנו כבש אותה מידי עוג מלך הבשן, לוחמי גמלא מסרו את נפשם כדי להגן עליה מהרומאים בימי המרד הגדול, ואביגדור קהלני הסתער עליה עם כוח טנקים במעשה גבורה שמילא חלק מכריע בניצחון הישראלי על סוריה במלחמת יום הכיפורים. זוהי רמת הגולן.
הגולן אינו רק נכס אסטרטגי וביטחוני שלא יסולא בפז וחבל ארץ מרהיב ביופיו עם טבע עשיר ומגוון, אלא גם ובעיקר חלק מהותי מארץ ישראל, השזור לבלי התר בתולדות העם היהודי. אלו כמה מהתחנות העיקריות בסיפורו.
ממלכת ישראל ומרכז יהודי משגשג
ברמת הגולן אפשר למצוא את אחד האתרים המסתוריים ביותר בארץ – גלגל רפאים, מבנה מסתורי ועצום בגודלו של מעגלי אבנים, מלפני כ-5,000 שנה, הנראה בבירור רק מהאוויר. לא ברור אם מבנה זה שימש לוח שנה קדום או לצורכי פולחן או קבורה, אולם במסורת היהודית הוא מוזכר כקברו של הענק המקראי גוליית, או של עוג מלך הבשן.
ואכן, התנ"ך עצמו מחבר בין עוג, האחרון מענקי הרפאים, לבין רמת הגולן. בספר במדבר מסופר כי בני ישראל הגיעו לאזור הגולן לאחר יציאת מצרים, במסעם לארץ המובטחת, ושם הנחילו תבוסה מוחצת לעוג, לבניו ולכל עמו. לאחר שכבשו את האזור, הוא הפך לחלק מנחלת חצי שבט מנשה. בתקופת ממלכת ישראל המאוחדת, שלמה המלך הציב בגולן נציבים מטעמו והפך אותו לחלק בלתי נפרד מממלכתו.
במשך מאות שנים לאחר מכן, הקרבות על השליטה בגולן לא פסקו. הארמים שלטו באזור תקופה ארוכה, והמאבקים ביניהם לבין ממלכת ישראל מהדהדים בסיפורי המקרא. תחת הנהגתו של אחאב מלך ישראל הצליחו הכוחות העבריים להכות בארמים בקרב מכריע ליד העיר אפק.
בתקופה הרומית הפך הגולן למרכז יהודי משגשג, עם עשרות יישובים וקהילות. שרידי בתי כנסת עתיקים שהתגלו באתרים כמו גמלא, קצרין, עין נשוט ועין קשתות (אום אל-קנאטיר) מעידים על חיים יהודיים עשירים ותוססים, עם כלכלה מבוססת ותרבות מפותחת.
גמלא: מופת של גבורה והקרבה
בתקופת המרד הגדול נגד הרומאים (73-66 לספירה) הפכה העיר גמלא שבגולן, השוכנת על צלע הר תלול דמוי גמל כורע (ומכאן שמה), לסמל ההתנגדות, העמידה והגבורה היהודית.
גמלא מוזכרת כבר במשנה כעיר מוקפת חומה מתקופת יהושע בן נון. העובדה שנבנתה על צלע הר תלול כששביל אחד בלבד מוביל אליה הביאה את יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל במרד הגדול ברומאים (ולימים ההיסטוריון היהודי-רומי יוספוס פלביוס), לבצר אותה ולהפכה למעוז הראשי של המורדים בגולן.
במהלך המרד התבצרו אנשי גמלא בעירם והתכוננו לעמוד מול עוצמת הלגיונות הרומיים. אספסיאנוס, המצביא הרומי שלימים הפך לקיסר, הטיל מצור על העיר עם כוח עצום. העיר החזיקה מעמד זמן רב למרות המחסור במזון ובמים, בזכות הטופוגרפיה הייחודית שלה, שתוארה לעיל, וחומותיה החזקות.
בשלב מסוים הצליחו הרומאים לפרוץ את החומות, אך כאשר התקדמו במעלה הרחובות התלולים, התרחשה תפנית דרמטית: המגינים היהודים הצליחו לדחוק אותם בחזרה תוך שהם מסיבים להם אבדות כבדות. הרומאים, שלא היו רגילים לתבוסות, התארגנו מחדש ובהתקפה הבאה הכריעו את העיר באופן סופי.
לפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו, כחמשת אלפים מתושבי גמלא בחרו לקפוץ אל מותם מהמצוקים התלולים ולא ליפול בידי הרומאים, והעיר חרבה כליל.
המורדים התבצרו בגמלא ובלמו את הפלישה אליה. רבים מהם קפצו אל מותם כשהעיר נפלה לבסוף בידי הרומאים
כיום, המבקרים יכולים לטייל בין שרידי גמלא המרשימים ולראות את המקום שבו התרחש אחד מסיפורי הגבורה הנשגבים ביותר בהיסטוריה היהודית. בית הכנסת העתיק שהתגלה בחפירות בגמלא הוא אחד מבתי הכנסת הקדומים ביותר בעולם, ועדות מוחשית להתיישבות היהודית המבוססת והענפה שהתקיימה בגולן לאורך הדורות.
שישה ימים ששינו את ההיסטוריה
מאז נפילת גמלא עברו כמעט אלפיים שנה עד שהריבונות היהודית שבה לגולן. במלחמת העצמאות השתלטה סוריה על רמת הגולן והפכה אותה לבסיס קדמי לפעולות איבה נגד ישראל. במשך 19 שנים, בין 1948 ל-1967, היו יישובי עמק החולה והגליל המזרחי נתונים לאיום מתמיד של הפגזות ממוצבים סוריים ברמת הגולן, שהתנשאו מעליהם.
במלחמת ששת הימים שפרצה ביוני 1967, לאחר שנים של התגרויות וירי על יישובי הצפון, יצא צה"ל למבצע נועז לכיבוש רמת הגולן. היה זה אחד האתגרים הקשים ביותר של המלחמה – הסורים התבצרו היטב ברמה עם מערך הגנות שכלל עמדות נגד טנקים ומקלעים כבדים. הטופוגרפיה של הגולן, עם מצוקים תלולים וגבעות שהסורים הפכו למבוצרות, הקשתה עוד יותר על הכוחות התוקפים.
הקרבות היו עזים ואכזריים. חטיבת גולני הסתערה על תל פאחר בקרב פנים-אל-פנים, שנחשב לאחד הקרבות הקשים במלחמה. במקביל, אוגדות השריון בפיקודם של האלוף אברהם יופה והאלוף אלעד פלד הצליחו להבקיע את החזית הסורית, לעקוף מוקדי התנגדות ולהתקדם במהירות צפונה. ב-10 ביוני נכבשה העיר קוניטרה, ובכך הושלם כיבוש רמת הגולן.
מפקדי צה"ל הפגינו כישורים טקטיים יוצאי דופן כשהשכילו לנצל את נקודות התורפה של המערך הסורי. אף על פי שהכוחות הישראליים התמודדו עם שטח הררי קשה, עמדות אש מבוצרות ושדות מוקשים, הם הצליחו לחדור מבעד לפרצות במערך הסורי באמצעות תמרונים מהירים ושילוב חכם של כוחות שריון וחי"ר. הניצחון בגולן הפך לאחד מהמבצעים הצבאיים המרשימים ביותר בהיסטוריה של צה"ל, ששילב אומץ לב אישי ותחכום אסטרטגי.
עמק הבכא: הקרב שהציל את מדינת ישראל
שש שנים לאחר הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים הגיע המבחן הגדול ביותר של האחיזה הישראלית ברמת הגולן. ב-6 באוקטובר 1973, יום הכיפורים, פתחו הסורים במתקפה מסיבית על רמת הגולן, במקביל למתקפה המצרית בסיני. היה זה רגע של סכנה קיומית למדינת ישראל.
אל מול מתקפת הפתע הסורית ניצב כוח מגן ישראלי קטן מאוד – כ-170 טנקים בלבד מול צבא בסדר גודל של 1,400-1,200 טנקים סוריים. כוחות צה"ל, בפיקודו של אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי, נאלצו להתמודד עם גלים על גלים של טנקים ורכבי קרב משוריינים סוריים שהסתערו על עמדותיהם.
בראש גדוד טנקים קטן עמד אז סגן-אלוף אביגדור קהלני, שהוביל שורה של קרבות בלימה מול כוח סורי גדול פי עשרה. הלחימה התנהלה בתנאים קשים מנשוא – ראות מוגבלת, צוותים עייפים שלא ישנו ימים ומחסור בתחמושת, ומול נחשולים של טנקים סוריים.
למרות הנחיתות המספרית העצומה ניצלו כוחות השריון הישראליים בפיקודו של קהלני את יתרונות השטח, תמרנו בתבונה, והצליחו להשמיד מאות טנקים סוריים. הכוחות שנותרו, בידיעה ברורה שאם הקו יקרוס כל הצפון הישראלי ואולי המדינה כולה יהיו בסכנה, נלחמו עד הקליע האחרון. בחשבון אחרון הצליחו כוחות קטנים אלה לבלום את המתקפה הסורית ולהציל את מדינת ישראל מאסון.
למרות תנאי הלחימה הקשים הצליחו כוחות השריון המועטים לבלום את המתקפה הסורית ולהציל את מדינת ישראל מאסון
לאחר ימי הבלימה הראשונים התארגן צה"ל למתקפת נגד, ובתוך ימים ספורים לא זו בלבד שהדף את הסורים חזרה, אלא אף התקדם עד למרחק של כ-40 ק"מ בלבד מדמשק, בירת סוריה. קרב עמק הבכא נחשב לאחד מסיפורי הגבורה הגדולים בתולדות צה"ל, ונחקק בתודעה הישראלית כהוכחה ניצחת לחשיבות האסטרטגית של רמת הגולן – וכתזכורת לכך שללא השליטה ברמה, מדינת ישראל עומדת בפני סכנה קיומית ממשית.
החלת ריבונות והכרה בזכותנו על הגולן
בשנת 1981 חוקקה הכנסת את "חוק רמת הגולן", שהחיל בפועל את הריבונות הישראלית על הגולן. חוק זה ביטא את ההכרה בכך שהגולן אינו רק נכס ביטחוני קריטי, אלא גם חלק בלתי נפרד מהמורשת וההיסטוריה של עם ישראל בארצו.
לאורך השנים, החוק לא זכה להכרה בינלאומית, עד שבמרץ 2019 חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הצהרה היסטורית המכירה בריבונות הישראלית על רמת הגולן. זו הייתה הפעם הראשונה שבה מעצמה עולמית הכירה באופן רשמי בכך שהשליטה הישראלית בגולן היא צודקת, חוקית והכרחית. טראמפ הבהיר כי "אחרי 52 שנה, הגיע הזמן שארה"ב תכיר באופן מלא בריבונות הישראלית על רמת הגולן, דבר חשוב מבחינה אסטרטגית וביטחונית לישראל וליציבות האזורית".
בעקבות צעד מכונן זה של נשיא ארה"ב הוקם ברמת הגולן היישוב רמת טראמפ, הקרוי על שמו כאות הוקרה לאומץ ולידידות האמת שגילה כלפי ישראל.
נפילת משטר אסד: אתגרים ביטחוניים חדשים
פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011 הציב את הגולן במוקד חדש של אתגרים ביטחוניים. הכאוס בסוריה אפשר לארגוני טרור שונים, ביניהם דאעש (המדינה האסלאמית) וגורמים קיצוניים אחרים, לנסות ולהתמקם בקרבת גבול ישראל. במקביל, איראן וחיזבאללה ניסו לנצל את המצב כדי לבסס נוכחות צבאית בדרום סוריה, סמוך לרמת הגולן, ולפתוח חזית חדשה נגד ישראל.
צה"ל נדרש לפעול במספר חזיתות: מצד אחד לסייע הומניטרית לאזרחים סורים שנפגעו במלחמת האזרחים (פרויקט "שכנות טובה"), ומצד שני לפעול צבאית כדי למנוע התבססות איראנית בסוריה. בשנים אלה ביצעה ישראל מאות תקיפות אוויריות בסוריה, שמטרתן למנוע העברת נשק מתקדם לחיזבאללה ולסכל ניסיונות איראניים להקים בסיסים צבאיים ותשתיות טרור בגבול הגולן.
כשהמשטר הסורי החל להתפורר, היה חשש ממשי שארגונים קיצוניים ישתלטו על השטח הסמוך לגבול ישראל. בעזרתן המסיבית של רוסיה ואיראן הצליח אסד להשיב לעצמו באופן זמני את השליטה באזורים רבים, כולל בדרום סוריה הגובל בישראל. אולם נפילת משטר אסד בסוף שנת 2024 שבה וטלטלה את האזור ואפשרה לגורמים קיצוניים ולמיליציות פרו-איראניות לחזק שוב את אחיזתם סמוך לגבול הישראלי. ישראל הגבירה בעקבות זאת את פעילותה הביטחונית והדיפלומטית באזור, כדי למנוע איומים ישירים על ביטחונה ולהבטיח יציבות לאורך הגבול.
חשיבותו הלאומית והאסטרטגית של הגולן
ההיסטוריה רצופת הקרבות והמאבקים על השליטה ברמת הגולן מלמדת על חשיבותו האסטרטגית החיונית של אזור זה. מיקומו הגיאוגרפי של הגולן, המשקיף על צפון ישראל ומהווה מחסום טבעי בין ישראל לסוריה, הופך אותו לנכס ביטחוני שאין לו תחליף.
בין אם מדובר בהפגזות הסוריות שלפני 1967, בפלישה הסורית במלחמת יום הכיפורים או באיומי דאעש וחיזבאללה בשנים האחרונות – השליטה הישראלית ברמת הגולן הוכיחה את עצמה כחיונית להגנת היישובים בצפון ישראל ולביטחונה של המדינה כולה. בעידן של מתיחות גוברת במזרח התיכון, עם התעצמות איום הגרעין האיראני ומאמצי ההתפשטות של טורקיה, חשיבותה האסטרטגית של רמת הגולן רק גוברת.
התיישבות ופריחה: הגולן בימינו
ההתיישבות הישראלית המודרנית ברמת הגולן החלה זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, עם הקמתו של קיבוץ מרום גולן – היישוב הישראלי הראשון ברמה. לאורך שנות השבעים קמו יישובים רבים נוספים, ובהם קצרין, העיר המרכזית בגולן. מאז סיפוח רמת הגולן לישראל בשנת 1981 הואץ הפיתוח באזור, וההתיישבות הלכה והתרחבה. כיום מתגוררים בגולן כ-53,000 תושבים ב-33 יישובים ישראליים ובארבעת הכפרים הדרוזיים מג'דל שמס, בוקעתא, מסעדה ועין קיניא.
תחת ריבונות ישראל הפך הגולן לסיפור הצלחה של התיישבות, פיתוח וחקלאות משגשגת עם גידול פירות, ירקות, גפנים ומטעים. יקבי הגולן המפורסמים, כמו יקב רמת הגולן ויקב פלטר, זכו ליוקרה בינלאומית והפכו את האזור למוקד עלייה לרגל של חובבי יין מהארץ ומהעולם. התיירות באזור פורחת אף היא, עם אטרקציות מרהיבות ובהן מפלי מים (כגון מפלי עיט, קצרין, בזלת ונחל חרמון), שמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים ומסלולי טיול מגוונים.
פסיפס של טבע, מורשת וביטחון
רמת הגולן היא הרבה יותר מנכס אסטרטגי ומאזור גיאוגרפי יפהפה. מעבר לנופיה עוצרי הנשימה, ליינותיה המשובחים ולאתרי התיירות המרהיבים שלה, רמת הגולן היא קודם כול סיפור של גבורה, נחישות ואחיזה יהודית בקרקע, וחבל ארץ שכל פיסת קרקע בו ספוגה במשמעות.
ההיסטוריה מלמדת אותנו באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאין לעם ישראל הפריבילגיה לוותר על הגולן – לא רק בשל חשיבותו האסטרטגית והביטחונית, אלא גם ובעיקר בזכות הקשר ההיסטורי העמוק שלנו אליו משחר לידתנו כעם. כפי שאמר ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, בנאום שנשא בכנסת ב-1981 על החוק שסיפח למעשה את רמת הגולן למדינה: "לא יימצא איש רציני בישראל, אשר ינסה להכחיש כי רמת הגולן הייתה מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מארץ ישראל."
