"תנועת הביטחוניסטים רוצה להקשיב גם לרעיונות שבאים מלמטה"

"בתנועה חברים כיום מעל ל-40 אלף איש, הכוללים נשים וגברים מגילאי העשרה עד גילאי ה-80 ומעלה, ואי אפשר להתעלם מהגיוון הזה. לכן, הקשר עם חברי התנועה הוא מבחינתי אחד הכלים החשובים ביותר של תנועת הביטחוניסטים", כך אומר איציק לב, סמנכ"ל פיתוח בתנועת "הביטחוניסטים", שאחראי במסגרת תפקידו על קשרי הקהילה בתנועה.

מה אתם עושים כדי להתחבר לשטח?

"רבים חושבים בטעות שתנועת הביטחוניסטים כוללת רק אנשי צבא וקצינים בכירים, אבל למעשה היא פתוחה לכל מי שמחזיק בתפיסת העולם שלנו ולכל אדם שמאמין בערכים שבהם אנחנו מאמינים. צמחנו השנה ביותר מ-70 אחוזים, והמטרה היא להמשיך לצמוח באותו קצב גם בשנה הבאה. לחברי התנועה אנחנו מציעים מגוון רחב של פעילויות ייחודיות, כמו הרצאות בהשתתפות אנשי ביטחון בכירים, וסיורי 'ביטחוניסט בשטח' שמתקיימים בכל הארץ – בצפון, בעוטף, ביו"ש ובירושלים. יש לתנועה קבוצות ווטסאפ שקטות של קבלת עדכונים מהשטח, שבכל אחת מהן יותר מ-1,000 איש. עד עכשיו התפרסמו בקבוצות האלה בעיקר ידיעות חדשותיות, אבל בעקבות סקרים שערכנו הבנו שהציבור רוצה יותר מזה, והתחלנו להפיץ בקבוצות האלה וובינרים מתפרצים, כרטיסים לאירועים, סיורים וגם הטבות עסקיות ייחודיות. אנחנו מתייחסים לקבוצות האלה כאל מועדון חברים".

קהילה קשובה לציבור

לב, שהגיע ל"ביטחוניסטים" מתחום ניהול הפרויקטים בהקשר המוניציפלי, שם לעצמו למטרה לא רק להגדיל את מספר חברי התנועה, אלא גם לייצר קהילה שתהיה קשובה לעמדותיהם של חבריה, גם אלה שאינם אנשי צבא בכירים. על הרקע הזה הוא יזם הקמת מערכת דיגיטלית בשם "זירת התובנות", שמאפשרת לחברי התנועה להחליף דעות ולהעלות רעיונות בסוגיות אקטואליות. מדובר במערכת מיוחדת שגם הרשויות המקומיות והצבא משתמשים בה, והיא מסוגלת לנתח כמויות מידע גדולות.

מתי השקתם את המערכת החדשה לשיתוף הציבור?

"במחצית השנייה של 2024. לפני כן נהגנו להפיץ שאלות פתוחות ברשתות החברתיות, ומכיוון שהייתה היענות מאוד יפה של חברי התנועה, התחלנו לעבוד עם המערכת החדשה שנקראת 'זירת התובנות'. בכל חודש אנחנו מעלים שאלה אקטואלית אחרת. למשל, לאחרונה: 'האם להקים ועדת חקירה ממלכתית או לאומית?' עד עכשיו הגיבו מעל 1,000 איש לכל אחת מהשאלות ששאלנו".

"שאלה שהופצה לאחרונה בין חברי התנועה באמצעות המערכת החדשה, בנושא ועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר, זכתה למספר גדול של תגובות שתוצאות הניתוח שלהן הפתיעו את ראשי התנועה"

מה הייתה המחשבה שמאחורי "זירת התובנות"?

"הרעיון היה לפתח את המערכת ככלי שבו אפשר יהיה להחליף דעות ולהעביר רעיונות גם מלמטה למעלה – כלומר לא רק מבכירי הצבא שעומדים בראש התנועה אל הציבור הלא-מומחה, אלא גם בכיוון ההפוך. המערכת מנתחת את התגובות, ומתוכן מפיקה כמה תובנות בסיסיות, שאותן אנחנו מטמיעים במסמכים שלנו. השאיפה היא להטמיע את תחושות חברי התנועה במחקרים ובדפי העמדה של התנועה שמועברים למקבלי ההחלטות. התנועה רואה חשיבות רבה בשיתוף הציבור ובחיבור בין השטח ובין הידע המקצועי של אנשי הצבא".

חוכמת ההמונים

שאלה שהופצה לאחרונה בין חברי התנועה, בנושא ועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר, זכתה למספר גדול של תגובות – מעל 700 תגובות במערכת עצמה ועוד 326 תגובות בפייסבוק. כאשר נותח תוכן התגובות, הופתעו ראשי התנועה לגלות שרובן לא נטו לכיוון אחד אלא לפשרה בין שני הקטבים. "השיח היה מאוד ער, ולא חד-משמעי", אומר לב, "מתברר שמחוץ לקיצוניים, שמביעים עמדות של קצוות, הרוב רוצה את החיבור בין ועדה ממלכתית לוועדה לאומית. כלומר, מרבית הציבור חושב שוועדת החקירה צריכה להיות ממלכתית עם היבטים של ועדת חקירה לאומית, מבחינת ניהולה והסמכויות שלה".

כאשר מדובר בכמות גדולה של תגובות שהן כל כך מורכבות ולא חד-משמעיות, זה לא מקשה מאוד על עיבוד המידע?

"אנחנו יודעים שככל שיש יותר ישראלים יש יותר דעות. עצם החיבור בין שתי האופציות שהצענו היה חידוש שבא מהציבור – הוא לא עלה כאפשרות מרכזית לפני שהפצנו את השאלה. זה פתח עבורנו צוהר נוסף: הבנו שיש רוב בציבור שמחפש את דרך האמצע. עכשיו מחלקת המחקר של 'הביטחוניסטים' תצטרך לעבד את התובנות האלה ולחפש את המודל המשולב הנכון שאותו נציע למקבלי ההחלטות".

איזה תהליך עיבוד עובר המידע?

"לפני הכול, המערכת עצמה מנתחת את המידע באמצעות בינה מלאכותית ומחלצת ממנו תובנות, ואחר כך אנחנו עוברים על המסקנות שלה ובודקים אותן. אחרי הניתוח שלנו יוצא סיכום של הדיון לכל חברי התנועה שהשתתפו בשיח – לכל חבר או חברה בהתייחס למה שהם כתבו. בשלב הבא אנחנו מעבירים את התוצאות למחלקת המחקר והיא מעבדת את המידע ומטמיעה אותו בדו"חות שלה".

המשמעות היא שאתם לומדים מהציבור?

"אנחנו קשובים לחברי התנועה ורוצים שיהיו חלק מתהליך החשיבה שלנו. אומנם נושאים הקשורים לביטחון ישראל נטו עדיין נותרו בתחומם של אנשי המקצוע, אבל בנושאים אחרים אנחנו רוצים לשמוע את התחושות של חברי התנועה ורוצים להטמיע אותן בדפי העמדה שמחברים אנשי המקצוע שלנו במחלקת המחקר. זה מאפשר לנו לחבר את הידע המקצועי עם 'חוכמת ההמונים'".

יש דוגמה נוספת לתגובות מהציבור שגרמו לתנועה לשנות את העמדות שלה?

"בהחלט קרה. למשל, בתשובה לשאלה בנושא גיוס חרדים קיבלנו תשובות מורכבות משציפינו, והן השפיעו עלינו ונגעו בנו. כשהגשנו לממשלה את 'תוכנית ה-8000' שעסקה בכך, היו כמה נקודות שהשתנו בזכות רעיונות מהציבור – למשל, ההבנה שהמסגרות יצטרכו להיות ייחודיות, שיש להכיר בייחודיות של החברה החרדית, שיש חשיבות בהסברה בתוך החברה החרדית וכן בשיתוף פעולה עם המנהיגים החרדים, וכן שיש צורך בהטבות ובתמריצים וצורך לשנות את תפיסת השירות הצבאי – מעול לזכות ולהזדמנות לתרום למדינה".

המערכת בעיניך בעצם באה לחזק את הדמוקרטיה בתנועה?

"בשלב הדיון בשאלה הפתוחה, כל המשתתפים רואים את התגובות שנכתבות, כך שאפשר לראות גם את התגובה על התגובה. נוצר סוג של שולחן עגול בין אנשים שאחד מהם יכול לשבת בקריית שמונה, אחד בירושלים ואחד בעוטף עזה. אני חושב שיש לזה הרבה כוח. המערכת לא רק מחזקת את ההיכרות של הבכירים עם הקולות של השטח, אלא גם מחזקת את תחושות השותפות והגיוון של חברי התנועה".

קידום נשים לחזית התנועה

לב לא סיים את שירותו הצבאי כקצין בכיר, אך לאחר שחרורו ממג"ב המשיך לעסוק בתחום הביטחון ורכש היכרות מעמיקה עם סוגיות ביטחון הפנים. לאורך השנים צבר ניסיון משמעותי בניהול מערכות מורכבות ובהובלת אופרציות, בעיקר בזירה המוניציפלית, שבה התמחה במגוון תחומים, בהם חינוך, ביטחון וניהול פרויקטים. בעבר שימש מנכ"ל רשת "מרכזי הצעירים בישראל" וכיום הוא מכהן בהתנדבות כחבר מועצת העיר חריש.

את אותה רוח ציבורית – של שותפות, שקיפות ומחויבות – הוא מביא גם לתנועת "הביטחוניסטים", שבה הוא פועל לקידום שיח ביטחוני רחב ומעמיק. "חשוב לי שאנשים יכירו את העשייה המגוונת של התנועה", הוא אומר. "לצד העיסוק הביטחוני, אני מקדם גם הטבות לדיור למילואימניקים, קהילת עסקים, את קהילת הבכירים, ניהול והגדלת חברי התנועה וגם את פורום הנשים של 'הביטחוניסטים', מתוך מטרה להציב את הנשים יותר בפרונט".

איך קולות לא-מקצועיים בציבור יכולים לתרום לשיח הביטחוני בתנועה?

"גם בשיח הביטחוני יש הרבה אלמנטים שהם לא בהכרח צבאיים. אמיר אביבי נוהג לומר שאי אפשר להתפשר על הביטחון – אבל יש עשרות דרכים דיפלומטיות שעשויות להציע פתרונות שמשיקים לנושא הביטחון: בחינוך, בכלכלה, בהתיישבות וכו'. ביטחון זה לא רק טנקים ומטוסים, אלא גם הטבות למילואימניקים, חקלאות, קהילה והיסטוריה. התנועה לא עוסקת רק במלחמה וצבא, אלא גם בשאלה איך להישאר חזקים ועם תפיסת ביטחון עצמאית בלי להתפשר על הציונות שלנו. בתחומים האלה אני מאמין שאפשר וצריך להיעזר ברעיונות מהציבור, ואני שואף שהמגמה הזאת תימשך".

קרדיט תמונה ראשית: טל ניר