לאחר שמונה חודשי מלחמה ברצועת עזה, התעצבו בה שלושה סוגי אזורים המתנהגים באופן שונה זה מזה בתחום האזרחי: יש אזורים שבהם הניהול האזרחי נותר בידי חמאס וגורמים אזרחיים מקרב השלטון המקומי הפועלים מטעמה; יש אזורים שבהם הניהול הוא בידי גורמים מקומיים שזיקתם לחמאס פחות הדוקה; ויש אזורים שבהם מתפתחים כיסים של כאוס. בכל המקומות שבהם צה”ל איננו נוכח, העיריות הן הגורם המוביל בניהול החיים האזרחיים, בזיקה משתנה לחמאס. גם לארגוני הסיוע הבינלאומיים תפקיד מרכזי בהקשר זה.
המלחמה הוכיחה כי פגיעה במוקדים הצבאיים של חמאס גררה אחריה גם התמוטטות הדרגתית של המערכות האזרחיות שנשענו עליה, וכי כוחה של חמאס נובע בין השאר משליטתה בסיוע המגיע לרצועה ובחלוקתו. המשמעות היא שמיטוט שלטונה האזרחי של חמאס מחייב את מיטוט יכולותיה הצבאיות והשתלטות על השטח לזמן מה, ובמקביל מתן אחריות על חלוקת הסיוע לארגונים הבינלאומיים שאינם קשורים לחמאס.
במה עוסקת עיריית עזה
כ-200 מוסדות שלטון אזרחיים של חמאס נהרסו בימי המלחמה, טוענת חמאס. בין מוסדות אלה נמנים גם מוסדות המשטרה וביטחון הפנים שמהווים בעיני חמאס קו אדום, אבל עם זאת, מערכות השלטון המקומי, הבריאות ואפילו ההגנה האזרחית עדיין פועלות באופן חלקי ובעיקר במקומות שבהם לא פעל צה”ל באופן קרקעי.
כך גם עולה ממעקב אחרי הפעילות של הגורמים האזרחיים ברצועה: השלטון המקומי מוכיח בינתיים יכולת שרידות מרשימה והוא נוכח ומתפקד. אפילו עיריית עזה, שספגה נזקים רבים בעקבות התמרון הקרקעי, עוסקת בימים אלה בלא פחות מאשר חלוקת הנחיות לרחצה בטוחה בחופי הים.
עיריות המרכז, לעומת זאת, בשטחים שבהם התקיים תמרון קרקעי בעוצמה פחותה, משפצות כעת את תשתיות המים, הביוב, החשמל והכבישים. עיריית ח’אן יונס בונה מאהלים ומחלקת אוהלים לעשרות אלפי התושבים שחוזרים לתחומיה, גם משטחי רפיח שבה החל לאחרונה התמרון הקרקעי.
בחלק מהמקומות מחליפות ועדות חירום את השלטון המקומי, ופועלות בהנחיית חמאס או תחת משרד הפנים של חמאס. כך, למשל, לאחרונה במחנה הפליטים ג’באליה קראו הוועדות האלו לתושבים שלא לחזור לבתיהם בשל התמשכות המלחמה. ועדות אחרות עוסקות בחינוך: אפילו במרכזי העקורים פועלות ועדות חינוך כאלו. ועדות נוספות מפקחות על המחירים או פועלות כוועדות שיטור.
אלא שכעת, מאז הסתיימה הפעולה הקרקעית במחנה הפליטים ג’באליה, נראות הוועדות האלו פחות ופחות באזור הצפון, בעוד יש להן נוכחות גדולה יותר ומורגשת באזור מחנות המרכז. ועדות כאלו למשל הענישו עיתונאית שיצאה נגד חמאס ופירקו את האוהל הארעי שהקימה משפחתה בנוסייראת.
אבל גם בצפון הוועדות לא נעלמו באופן מוחלט. רק באחרונה מסרו מקורות ברצועת עזה כי ועדה שכזו ירתה ברגליהם של 23 צעירים עבריינים בלב העיר כדי ללמד לקח את מי שפורצים לבתיהם של העקורים שנסו דרומה.
הקשר בין תנועת אוכלוסייה לטרור
שמונה חודשי לחימה מלמדים כי בצפון רצועת עזה נמצאת המשילות של חמאס במצב של נמק מתקדם; משילותה במרכז הרצועה נמצאת בתהליך של הישרדות; ואילו בדרום הרצועה ובעיקר בעיר רפיח חמאס עדיין מחזיקה ביכולות שלטוניות אזרחיות מרשימות.
בהתייחסו למצב בצפון עזה מסר גורם ביטחוני: “עצם העובדה שיש אוכלוסייה שמסוגלת לנוע בחופשיות הוא יתרון דרמטי לשיקום יכולותיה של חמאס להתארגן מחדש. בינתיים יש תהליך של התפרקות ממצב של חטיבה להתארגנויות של גרילה”.
ואילו לגבי המצב ברפיח הוא מציין: “זו תוצאה מכך שחטיבת רפיח עדיין פועלת באופן סדיר ומחזיקה בשלושה גדודים סדירים. ככל שהתמרון הישראלי מתקדם ומגיע אל השטח הבנוי תתקשה החטיבה הזו לנהל קרב חטיבתי”.
חמאס החזיקה עד לאחרונה מרכז שלטוני אזרחי במעבר רפיח, כך על פי דיווח של מקורות פלסטינים שהוסיפו: “במעבר הזה הקימה חמאס חדרי חקירות, שלטה בתנועת היוצאים למצרים ובחלוקת הסיוע שמגיע ממצרים. ואולם, עם תחילתו של המהלך הקרקעי במעבר רפיח, סגרה חמאס את המרכז הזה וכפי הנראה העבירה אותו למקומות אחרים”.
גורמים רשמיים בישראל מעריכים על בסיס מידע ואינדיקציות כי “לצד תנועת האוכלוסייה אפשר להבחין גם בתנועה של גורמי הטרור שנצמדים לריכוזי האוכלוסין החדשים במאמץ לחדש בהם תשתיות אזרחיות ותשתיות צבאיות”.
כך למעשה נולדה הפעולה המשמעותית בביה”ח שיפא, שם ניסתה חמאס להקים “מיני ממשלה”, תחת תת שר הפנים שלה ובכירי החטיבה הצפונית. בביה”ח שיפא, שבו פעל צה”ל במהירות שיא, קרסה מערכת הפיקוד והשליטה ונלכדו מפקדים בכירים ביותר.
נראה כי חמאס איננה נמצאת כעת בתהליך התעצמות, והיא מנסה להתאים את יכולותיה ליעדים הבאים ולהתארגן מחדש. “זה כמו אדם שחטף נמק בחלק מאיברי גופו כתוצאה ממכת קור והוא מוותר עליהם כדי להציל את גופו”, אומר גורם ביטחוני בתשובה לשאלות.
“בח’אן יונס ובמחנות המרכז אין מקום לדבר על שתי חטיבות, כי שם כבר תמרנו הכוחות ולכן אין שם חטיבה תחת מח”ט שמעביר הנחיות”, אומרים בישראל, אך מוסיפים: “חלק מהפעילים נמצאים שם עדיין בהיקפים גדולים והם מעניקים למפקדים יכולת להתארגן מחדש”.
באזור מזרח ח’אן יונס, שבו אפשר לאתר חזרה של האוכלוסייה, גם מרפיח, התגבר החיכוך עם כוחות צה”ל, תוצאת חזרתם של מחבלים לתוך האזורים הצפופים בתושבים. לעומת זאת, בג’באליה למשל, שבה כעת יש תנועה מוגבלת של האוכלוסייה, ירד היקף הקרבות עד יציאת כוחות צה”ל לחלוטין משום שחמאס מצאה כי לא תוכל להתארגן מחדש.
כיסים של כאוס
ניטור ההתפתחויות מעלה כי ברצועת עזה אין יותר רצף שלטוני וחלקים ממנה הפכו לאיים שבהם מתקיימות דרגות שונות של כאוס. הדבר מתרחש בהתאמה למצבן של חטיבות החמאס במרחבים השונים. מח”ט צפון עזה, עז א דין חדאד, נמצא במנוסה, גם לדברי מקורות ברצועה; מח”ט המרכז איימן נופל – חוסל; ואילו גורלו של מח”ט רפיח, מוחמד שבאנה, איננו ברור לאחר ניסיון חיסול.
במערכת הביטחון שמים לב לתופעה נוספת: חמאס בצפון עזה מאבדת את יכולת המשילות שלה ותהליך זה הולך ומתחזק בעיקר משום שציר נצרים – שאותו חמאס תובעת לפרק במסגרת המו”מ להשבת החטופים – מבודד את צפון עזה מהמרכז וחונק את משילות חמאס. הנזק שהסב הציר למשילות חמאס בצפון הוא עצום – לא בכדי מתעקשת חמאס על פירוקו כתנאי פתיחה לעסקה להשבת החטופים. כדברי אותו גורם ביטחוני, “מתברר שציר נצרים הפך להיות חוסם עורקים ממש על הצוואר של חמאס בעזה”.
במקומות אחרים הולך וגובר הכאוס. באזור דיר אל בלח ירו פעילי חמאס במפקד “חללי אל אקצא'” של הפת”ח, מי שהיה חלק ממערכת הטרור שתחת חמאס. גורם פלסטיני אומר כי בדיר אל בלח, שם מצאו מחסה עשרות אלפים, מנסה חמאס לבסס כוח מקומי, ומכאן הסכסוכים עם הפת”ח ומכאן גם ביצע צה”ל סדרת חיסולים של שוטרי חמאס ופעילי טרור.
גורמים בעזה אומרים לנו: “הסכסוך האלים התפתח בעקבות מאבקי שליטה על הסיוע, משום שכעת מתברר כי מי ששולט בסיוע שולט למעשה באוכלוסייה כולה”.
השליטה בסיוע
בישראל מזהים מאמץ משמעותי מאוד של חמאס לשלוט בסיוע שמגיע ממעבר רפיח, וכעת ממעבר כרם שלום. בצפון יש ערב רב של גופים, ועדות וחמולות שמנסות להשתלט על הסיוע ולחלק אותו, והדבר איננו נתון רק תחת אחריותה של חמאס. במרכז, חמאס היא ששולטת בחלק גדול מהסיוע באמצעות ועדות הפועלות מטעמה או עבורה, אבל ברפיח – שם כאמור מחזיקה חמאס חטיבה סדירה – השליטה בסיוע היא שליטה חזקה ביותר.
תופעה נוספת שהובחנה ברפיח באחרונה היא “קווי חלוקה”. מסתבר שחמאס מעניקה קווי חלוקה למשפחות פשע כגון משפחת בריכה, מעין מיליציות מקומיות שסרות למרותה. תמורת השליטה בקווי החלוקה מקבלות הכנופיות נתחים מהסיוע וטובות הנאה.
חמאס ניטרה היטב את הניסיונות למצוא לה חלופות אזרחיות ברצועת עזה. נציגים חמושים איימו על החמולות ועל פי חלק מהמקורות גם רצחו את ראש חמולת דע’מוש שאיננה סרה למרותה. “חמאס רצחה לפחות שניים מאנשי הרשות הפלסטינית, ועצרה רשת בת 25 פעילי פת”ח ואנשי רש”פ, שאינם מגיעים משטחי איו”ש אלא משטחי רצועת עזה, כאלו שניסו לפקח על הסיוע בהנחיית רמאללה”, סיפר בכיר ברשות הפלסטינית.
לאן זה הולך?
בישראל מסכמים ואומרים: “צה”ל מוצא מולו את הבצל, וככל שיוסיף לפעול כך יוכל לקלף קליפות נוספות מיכולותיה הצבאיות והאזרחיות של חמאס. לכן, את מה שראינו בג’באליה נראה בקרוב ברפיח כאשר יסתיים שם התמרון הקרקעי”, אומר גורם ישראלי רשמי. “אם נסתכל על מה שמתרחש ברצועה, הרי שקיים תהליך התפרקות הדרגתי ללא ספק”.
“רק כאשר נפעל פעם אחר פעם נוכל לראות, כך יש לקוות, את הפגיעה המשמעותית יותר בכל רובדי השלטון של חמאס”, הוסיף. “בצפון חמאס כבר איננה מהווה יותר מערכת צבאית סדורה ואת המערכת הזו החליפו חוליות גרילה, אות לבאות”.
אשר למציאות שתתפתח בהמשך – היא תלויה במידה רבה בנכונותה של ישראל וביכולתה להציג חלופה לניהול האזרחי של חמאס.
