קשה לחשוב על השמצה ש"דור הטיקטוק" לא ספג בשנים האחרונות. אמרו עליו שהוא רדוד, אנוכי וחלש מבחינה מנטלית, שאין לו חיבור עמוק ושורשי מספיק לעם ולמדינה, שהוא דל בערכים וחסר כיוון ושאיפות לעתיד.
ואז הגיע השבעה באוקטובר וניפץ את הדימוי הזה לרסיסים.
"פתאום התברר שהנוער הישראלי הוא לא הבעיה – הוא הפתרון", אומר רס"ן (מיל') מתוקו אלמו, ראש מכינת התקומה מבית תנועת הביטחוניסטים. "הוא לא ריקני ודל ערכים אלא להפך, מחפש משמעות, שליחות לאומית והגשמה. ברגע שהוא הבין שחזרנו ל-48' וששוב עומדת לפנינו מלחמת עצמאות שמחייבת את כולנו להתגייס להגנת הבית הלאומי היהודי, הוא ידע לשים מאחוריו את המחלוקות, להתאחד ולשאת שכם אחד את האלונקה הביטחונית. המערכת הנוכחית סובלת מבעיות רבות שהובילו לקונספציה. הנוער הערכי, חדור המטרה ותחושת השליחות, שהתגלה בעקבות אסון השבעה באוקטובר, הוא המפתח לשינוי".
מתחת לכסות החומרנית והאינדיבידואליסטית שעטה על עצמו, מסביר אלמו, עלה וזרח הדור הצעיר כפי שהוא יכול להיות – מסור בכל נפשו להגנת מדינת ישראל, מלוכד מעל לכל שסע מגזרי או פוליטי ובעל תחושת שייכות עזה ועמוקה לעם היהודי ולארצו.
"באחת השעות הקשות בתולדות מדינת ישראל, גילינו איזה עתיד מופלא יכול לקום לחזון הציוני, אם רק נאפשר ונסייע לו לצמוח. ובדיוק לשם כך הקמנו את מכינת התקומה".
ליצור את הדור הבא – ביטחוני, מלוכד ומגויס
מכינת התקומה ע"ש רס"ל (מיל') עומר סמדג'ה הי"ד, אחת מיוזמות הדגל של תנועת הביטחוניסטים, נולדה כדי להכשיר את הפיקוד הבכיר העתידי של צה"ל כך שיהיה יוזם, נחוש, התקפי, ערכי ונאמן לתפיסת הביטחון הציונית. המטרה: לוודא שהכשל הביטחוני החמור בתולדות המדינה לעולם לא יקרה שנית. רק טבעי, אם כן, שהיא נוסדה במושב תקומה, אחד מיישובי הנגב המערבי, שתושביו פונו מבתיהם לאחר מתקפת הטרור של מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר.
"היה לנו חשוב לחנך ולעודד את הדור הצעיר להתיישבות בעוטף", אומר אלמו, "לחזק את החקלאות במושב ובאזור ולקחת חלק בשיקום יישובי הקצה של ישראל".
ניהול מכינת התקומה מצטרף לשורה ארוכה של תפקידים שאלמו, 40, מילא בתחום החינוך הבלתי פורמלי. הוא עלה ארצה מאתיופיה דרך סודן, במסע רגלי מפרך שהחל כשהיה בן שלוש בלבד והסתיים בהיותו בן שבע, גדל באופקים ולמד בישיבה בחברון.
בצבא שירת אלמו כלוחם ומפקד בחטיבת הצנחנים, רס"ן במילואים ביחידת פינוי בהיסק ובמקביל מגבש ומעריך ביום סיירות. הוא בוגר תואר ראשון במנהל ומדיניות ציבורית ועוסק בחינוך הבלתי פורמלי למעלה מעשור, כמדריך ורכז בתנועת הנוער בני עקיבא וכמנהל במספר מכינות קדם-צבאיות ותוכניות מנהיגות. הוא מתגורר באופקים עם אשתו ענת וחמשת ילדיהם.
לאור הרקע הזה, העובדה שאלמו נבחר לעמוד בראש מכינת התקומה נראית כמעט מתבקשת. הוא לא רק הקדיש את חייו לביטחון וחינוך, שני התחומים שהמכינה תתמקד בקשר הבלתי נפרד ביניהם, אלא אף מגלם בדמותו את שלושת ההיבטים שמייחדים אותה ביחס למכינות אחרות: תפיסה ביטחונית מקצועית ומגובשת, חיבור בין כל חלקי החברה הישראלית ומסירות עמוקה לעם ולמדינה.
המכינה הביטחוניסטית הראשונה בישראל
מכינת התקומה היא המכינה היחידה המציעה לחניכיה ליווי צמוד של בכירי מערכת הביטחון. בכירי תנועת הביטחוניסטים, שכולם מילאו תפקידי פיקוד, לחימה וניהול משמעותיים בצה"ל ובזרועות ביטחון אחרות, ישתתפו במסלול חונכות ייחודי. במסגרתו הם יטפחו בקרב המכיניסטים הבנת עומק של המקצוע הצבאי ושל תפיסת הביטחון של הציונות, ויכשירו אותם לשירות משמעותי ביחידות ובתפקידים המהווים את חוד החנית של צה"ל.
מה מיוחד במסלול החונכות הזה?
"החונכים מתנועת הביטחוניסטים יעניקו לכל חניך מעטפת של חניכה וליווי שתותאם במיוחד עבורו, גם במכינה וגם בהמשך, בשירות הצבאי עצמו. הם יוכלו להדריך אותו, לייעץ ולסייע לו להגשים יעדים שהציב לעצמו ולכוון אותו למלא את תפקידיו הצבאיים באופן מיטבי, ללכת לקורסים, לבחור במסלול פיקודי ועוד. החניכים יוכלו להמשיך ולהיעזר בחונכות ובליווי של התנועה לאורך חייהם, גם שנים לאחר סיום שירותם הצבאי".
איך עוד יבוא לידי ביטוי הדגש הביטחוני במכינה?
"תוכנית הלימודים שלנו תכלול היכרות מעמיקה עם תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, עם מערכת הביטחון ועם התעשיות הביטחוניות, ותשים דגש מיוחד גם על כושר גופני ועל הכנה פיזית ונפשית של החניכים לשירות צבאי מוביל ומשמעותי. בין אם הם ישתלבו ביחידות מובחרות, בתפקידי לחימה בחי"ר או ב-8200, המטרה מבחינתם תמיד תהיה למצות את יכולותיהם ולתרום כמה שיותר לעם, לחברה ולמדינה".
איך בעצם נולד הרעיון להקים מכינה שתתמקד באופן שווה בחינוך ובביטחון?
"חינוך הוא עמוד התווך של קיומנו כעם ומתוך כך, של ביטחון ישראל. לכן, מאז הקמתה, לפני חמש שנים, תנועת הביטחוניסטים משקיעה חלק משמעותי מהעשייה שלה בחינוך – בין השאר, בלהגיע למכינות ולימי הכנה לצה"ל בתיכונים, בשיתוף עם משרד החינוך ועם צה"ל. הקמת המכינה היא ההמשך הטבעי של זה. השבעה באוקטובר רק הבהיר לנו שאין עוד זמן לחכות".
חזון המכינה הוא ללמד את תחום הביטחון במובן הרחב ביותר. מה זה אומר?
"הפן הצבאי הוא רק נדבך אחד בשמירה על ביטחון ישראל. הביטחון שלנו מושתת גם על כלכלה עצמאית, דיפלומטיה, התיישבות באזורים אסטרטגיים, לכידות חברתית וחינוך לציונות. המכינה שואפת להקנות לחניכים הבנת עומק של התלות ההדדית בין כל אותם תחומים ושל חיוניותם לעתיד המדינה".
לחבר מחדש את החברה הישראלית
מאפיין נוסף שמבדיל את מכינת התקומה ממכינות אחרות הוא ההרכב האנושי העשיר והמגוון שלה, ההופך אותה למיקרוקוסמוס של החברה הישראלית.
"הרבה מכינות עושות המון טוב", אומר אלמו, "אבל מבלי להתכוון יוצרות מין שיבוט של אותו סוג חניכים. המכינה שלנו, לעומת זאת, תכיל באמת את כל חלקי העם: בנים ובנות, דתיים וחילונים, מרכז ופריפריה. גם זה לקח מרכזי מהמצב שבו היינו ערב השבעה באוקטובר – שחייבים למצוא מחדש את החיבור בינינו כדי לחזק את הלכידות הלאומית ולתרום לאיחוי הקרעים בחברה ולהקטנת הקיטוב והפילוג בעם. ברור לי שתקומתנו בעת הזו תבוא מתוך חינוך לערכים והעמקת הלכידות החברתית, שהיא חלק בלתי נפרד מתפיסת הביטחון הלאומי שלנו, ודרך חיבור לאדמה ולחקלאות – וזו דרכה של מכינת התקומה. זוהי זכות גדולה מבחינתי להיות שותף לעיצוב התודעה הלאומית בקרב הדור הצעיר ולחזק את ההכרה בכך שזוהי זכות לחיות בארצנו".
מכינת התקומה: מורשת עומר
החזון הערכי של המכינה אף הוא מבטא את ההתפכחות החיונית של החברה הישראלית בעקבות השבעה באוקטובר.
"ראינו פתאום התגייסות של כל העם, אנשים שהשתמטו ממילואים ופתאום מגיעים להתנדב ואחוזי גיוס מטורפים בכל יחידה, שהאפסנאות לא הצליחה להכיל אותם. נזכרנו שאנחנו חלק מעם, מחברה ומסיפור גדול יותר, לא רק אוסף של אינדיבידואלים אלא גם קולקטיב, ושהגשמה עצמית אמיתית כרוכה בהכרח גם בתרומה לכלל שאני משתייך אליו".
המכינה קרויה על שם רס"ל (מיל') עומר סמדג'ה הי"ד, בנו של הג'ודוקא המפורסם אורן סמדג'ה, שנהרג בקרב ברצועת עזה ביוני 2024. כיצד דמותו והמורשת שהותיר אחריו משקפות את הערכים האלו?
"אחד הדברים המדהימים ומעוררי ההשראה בסיפור של עומר הוא שלמרות ההתמודדות הלא פשוטה שלו עם קשיי קשב וריכוז, שבעקבותיה למד בחינוך מיוחד, לא רק שהוא לא ויתר על להגשים את עצמו – אלא שהוא גם בחר לעשות הכול כדי לתרום את המקסימום לאחרים, לעם ולחברה. לא רק שהוא התגבר על הקשיים שלו, אלא הוא גם בחר להתנדב במד"א, להיות חניך במכינה קדם-צבאית, להתנדב להתגייס לצה"ל, לתרום מח עצם, וכל הזמן לתת בעוד ועוד דרכים. במילים אחרות, הוא היה אלוף תמידי".
זה באמת הסלוגן שלכם – "מכינה של אלופים". מה זה אומר?
"עומר ז"ל היה דוגמה ומופת לכך שכדי להיות אלוף, לא צריך דרגות אלא את הכוח וההתמדה להציב לעצמנו מטרות ויעדים בחיים היומיומיים ולחתור לעמוד בהם, לא משנה באיזה גיל ושלב בחיים אנחנו נמצאים. די היה לשמוע את אביו אורן סמדג'ה מספיד אותו בלוויה וקורא לחיילי צה"ל להמשיך קדימה ולדבוק במטרה, כדי להבין גם באיזה בית עומר גדל. לצד זאת, יש לזכור שאת היעדים האלו צריך לממש בתוך המרחב של הקהילה, החברה והעם. אלוף הוא מי שלא רק מצטיין בכל מה שהוא עושה, אלא גם בוחר לקחת על עצמו עמדות הובלה והנהגה ולתרום לטובת הכלל. בחיי המכינה, שבהם החניכים חיים יחד 24 שעות ביממה, זה יכול להתבטא גם בדברים היומיומיים והקטנים ביותר – לדאוג לחברים, להגדיל ראש ולקחת על עצמך משימות ואחריות, למשל, לשטוף כלים לכולם ולא 'לנצנץ' ולנסות להתחמק מזה…"
וזוהי רק ההתחלה
מכינת התקומה, מסביר אלמו, רחוקה מלהיות סוף פסוק. החזון החינוכי של תנועת הביטחוניסטים רחב ומרחיק לכת בהרבה: "אנחנו רוצים שההשפעה של המכינה תלווה את הבוגרים כל חייהם. חשוב לנו שהבוגרים של מכינת התקומה ייקחו חלק מרכזי בהתיישבות, בהקמת יישובים חדשים ובחיזוק יישובים קיימים בכל חלקי הארץ. בכל מקום שבו יזדקקו לידיים עובדות ביוזמה ביטחונית או התיישבותית – אנחנו נהיה שם".
