ישנן רמות שונות של ביטחון שמדינה יכולה להעניק לאזרחים שלה – החל מביטחון מלא ועד חוסר ביטחון. כמו כן, מחוץ לטווח הזה ישנה גם “תחושת ביטחון”, המשפיעה תודעתית על תושבי האזור ומאפשרת להם לנהל חיים תקינים מעבר למצב הביטחוני האובייקטיבי.
המשך מצב הפליטים משדר חולשה
נפתח בהנחה שתושבי הצפון יצטרכו לחזור לבתיהם בחודשים הקרובים. ישראל לא יכולה ולא צריכה להמשיך ולקיים מצב של עשרות אלפי פליטים בארצה לאורך זמן רב. מעבר לכך שהדבר יוצר עול כלכלי כבד, זהו מסר שמשדר חולשה הן לאויבינו והן לאזרחינו, בשל חוסר היכולת לאפשר חיים תקינים, ולו סמוך לגבול עוין, במיוחד מאחר שהציונות הכירה בערך הלאומי והביטחוני של חיים אזרחיים בספר גם במחיר סיכונים.
על כן, ישנם ארבעה תנאים שמערכת הביטחון צריכה לקיים בטווח הזמן המיידי, כדי לאפשר לפחות ביטחון סביר לתושבי האזור, ותחושת ביטחון שתשכנע אותם לחזור לשגרת חיים אזרחית ביישובים הללו.
תחילה, אדגיש כי בראייתי יכולה ישראל לאפשר לתושבי הצפון לחזור לבתיהם גם ללא מערכה צבאית רחבה, לפחות כרגע. בשלב כלשהו תצטרך ישראל לפעול מול חזבאללה ביסודיות ולהסיר מעליה את האיום הביטחוני מצפון, אך ישנם שיקולים רבים לא לעשות זאת כרגע, ועל כן יש למצוא פתרון ראוי לתושבי האזור, שיאפשר להם לחזור לבתיהם וליהנות מביטחון סביר ומתחושת ביטחון.
עיבוי הנוכחות הצבאית בשגרה
ראשית, ישראל צריכה לעבות באופן מסיבי את הנוכחות הצבאית לאורך כל קו הגבול ולקבוע מעתה והלאה סד”כ אחר לשגרה – זאת, כמובן, תוך התחשבות באזורים המורכבים יותר בגבול אשר דורשים קשב רב יותר ונקיטת משנה זהירות.
כיתות כוננות וכוחות הגנה אזרחיים
נוסף לכוחות הצבא, ישראל חייבת להסדיר, במהלך מתואם עם יישובי הצפון, בניית כיתות כוננות משמעותיות וכוחות הגנה אזרחיים בכמות מתאימה, תוך וידוא הימצאות אמל”ח מתאים, הכשרה בסיסית ועוד. ישראל אינה יכולה עוד להתבסס על הרעיון של תלות בהתרעה מודיעינית בכל זמן נתון – זהו הלקח הראשון והחשוב ביותר מאירועי ה-7 באוקטובר. על ישראל להיות ערוכה למצב של פלישה מסיבית מצד חזבאללה, בכוחות גדולים ואיכותיים יותר מאלו של חמאס, ולהבטיח שמה שקרה ב-7 באוקטובר בגבולנו הדרומי לא יחזור בגבולנו הצפוני.
טיפול במנהרות חזבאללה
מעבר לכך, ישראל חייבת לטפל טיפול מתמשך ועצים בנושא המנהור ההתקפי של חזבאללה. מאז מבצע “מגן צפוני” בחורף 2018, שטיפל בשש מנהרות חוצות גדר, ייתכן שנחפרו מנהרות נוספות שיש לטפל בהן. זה מתקשר באופן ברור לנושא תחושת הביטחון. תושבים שמדווחים כי הם שומעים חפירות מתחת לבתיהם חשים פגיעה חמורה בביטחון האישי שלהם, בייחוד אחרי אירועי 7 באוקטובר, וזוהי נקודת זמן מתאימה ביותר לטיפול בנושא: הלגיטימציה והגיבוי הבינ”ל לא נמצאים בסימן שאלה, הגבול ממילא ערוך לכך, וחזבאללה הולך בין הטיפות ונזהר ממלחמה בעצימות מלאה. טיפול במנהרות בתוך שטח ישראל לא יעלה את הסיכוי למלחמה, שכן זהו תהליך שכבר בוצע בעבר, ונוסף על כך חזבאללה לא יראה בזה “שבירת מוסכמה“.
שיפור המיגון
דבר נוסף שיש לבצע הוא הכנת העורף וסגירת פערים סביב המיגון בגבול. יש לוודא כי כל האזורים החשופים ביותר לירי טילים ורקטות מלבנון מחזיקים בתנאי מיגון בסיסיים – ממ”דים תקינים, מקלטים, מערכות התרעה תקינות וכיוצא בזה. יש לומר בשקיפות, כי יכולת שיגור הטילים והרקטות של חזבאללה תאתגר את מדינת ישראל גם לאחר מלחמה נרחבת. שטח דרום לבנון גדול עשרות מונים משטח רצועת עזה, ומספר הטילים והרקטות ברשות הארגון עצומה, גדולה בהרבה משל חמאס והארגונים הנוספים ברצועה. מובן שהיכולת הרקטית של הארגון לא מוחזקת רק בדרום לבנון אלא גם באזורים צפוניים יותר בלבנון, כך שצה”ל יצטרך לדעת לנטרל את האיום בצורה השלמה ביותר שאפשר גם מהגזרות שאליהן הכוח הקרקעי לא יגיע, לפחות בתחילת הלחימה.
חזבאללה יוכל לירות רקטות, טילים וטילי נ”ט על יישובי הצפון גם כשהתמרון יהיה בעיצומו, וגם אם יכולתו תיפגע ותישחק. נטרול מלא של מערך זה יימשך זמן רב, ויש להכין את העורף לכך בצורה הטובה ביותר כדי למנוע אבדות בחיי אדם.
אלו הם בעיניי ארבעת התנאים שיש לבצע במהירות המתבקשת, כדי להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם במהירות המתאפשרת, ולא לגרור את סוגיית חזרתם מעבר לזמן הארוך שנדרש עד כה. מעבר לתנאים המיידיים, ישראל צריכה לשאוף להשיג מהמערכה הנוכחית הישגים נוספים, ולנצל את המאמצים בכל הזירות.
הסגת חזבאללה מעבר לליטאני
תנאי מדובר ביותר, ואולי המורכב ביותר, הוא הסגת חזבאללה צפונה, מעבר לנהר הליטאני, אז לכל הפחות מספר קילומטרים. ישראל הציבה דרישה זו בפני ארה”ב, צרפת וגורמים מתווכים נוספים בינה לבין לבנון, אך הדבר צריך לקרות באחת משתי אפשרויות: במהלך מדיני מורכב, בשיתוף בינלאומי ותוך קבלת ביטחונות וערבויות מידידינו, או במלחמת הכרעה שתוביל להרס תשתיות ולהשמדת פעילי חזבאללה בכל מרחב דרום לבנון, עד נהר הליטאני. חזבאללה נמצא כעת במצב מורכב, מכיוון שהוא רוצה לשדר תמיכה בנושא הפלסטיני ואף מוכן לשלם מחירים על כך, אבל נזהר שלא להיכנס למלחמה כוללת, שנראה שגם פטרוניו האיראניים לא מעוניינים בה כרגע. ישראל צריכה לנצל מורכבות זו, בזהירות המתבקשת, ולהבהיר לחזבאללה שזהו תנאי שישראל מוכנה לצאת למלחמה עליו – גם מלחמה יזומה, שתעלה לנו במחירים קשים בעורף. נסיגה צריכה לכלול בעיקר את כוחות רצ’ואן, היחידה המיוחדת של חזבאללה שמאומנת לפלישה קרקעית במספר מתווים, ממצומצמים ועד רחבים, לשטח ישראל. ישראל כמובן צריכה להבטיח דרכים לאכוף הסכם זה – מודיעינית, באמצעות שותפים ובאמצעים נוספים, ולהיות ברורה מראש לגבי ההשלכות של הפרת הסכם זה.
להמשיך בחיסולים ממוקדים
בהקשר זה, לגישתי נכון תעשה ישראל אם תנצל את חוסר הרצון המובהק של הארגון להיכנס למלחמה כוללת, כדי להמשיך בחיסולים ממוקדים, בזהירות המתבקשת, במסגרת ימי הלחימה בדרום לבנון. למשל, חיסול וסאם אלטויל, הבכיר ביחידת רצ’ואן, הוא חיסול משמעותי שפגע בארגון ובהיערכותו, וכך גם חיסול עבאס א-דבס, מפקד גזרה בארגון, פעולות שיוחסו לישראל ולא חצו את רף המלחמה הכוללת.
הישג נוסף שישראל צריכה לשאוף אליו הוא סגירת ברז האמל”ח מהזירה הסורית. ישראל תוקפת רבות בשנים האחרונות בסוריה, אך המב”מ (המערכה בין המלחמות) לא הרמטי מטבעו וההתעצמות הצירית גברה בשנים האחרונות.
לתקוף ללא פחד
על פי דיווחים, לאחר ה-7 באוקטובר החלה ישראל לתקוף גורמים איראניים בכירים בזירה הסורית ולפגוע בצורה אסרטיבית יותר באנשי מפתח בתחום ההתעצמות הצירית באזור, כולל באיראנים ובפעילי חזבאללה שבהם ישראל נזהרה מלפגוע בעבר. ישראל צריכה להמשיך ולעשות כן, בצורה אגרסיבית וללא פחד. על איראן וחזבאללה לדעת שסוריה זו זירה שישראל פועלת בה בחופשיות, ועל כן כל איראני או פעיל חזבאללה שיפעל כנגד ישראל, במישרין או בעקיפין, בזירה הסורית, הוא יעד לחיסול ישראלי. זהו הישג מערכתי שייקח זמן להשיג והוא צריך להתבצע במקביל למאמצים המיידיים, כחלק מחזון חדש שישראל צריכה לגבש ולחתור אליו בגבולותיה הצפוניים.
להכין את התודעה
היבט חשוב נוסף בעורף, שבעיניי אינו בגדר תנאי מחייב כדי להחזיר את התושבים לביתם אך הוא חשוב בהסתכלות עתידית, הוא המוכנות התודעתית. תושבי הצפון בפרט, ותושבי ישראל בכלל, לא חוו מלחמה עם חזבאללה מאז 2006. יש להכין את אזרחי המדינה לכוח אש עצום ומתמשך שברשות הארגון שאזרחי ישראל לא הכירו עד כה, גדול עשרות מונים מזה של חמאס, ובעל יכולות פגיעה טובות יותר. לחזבאללה יש יכולת לשגר במטח אחד, מבחינת כמות פריטי התמ”ס, יותר ממה שחמאס מסוגל לירות במספר ימי לחימה רצופים.
נקיטת פעולות אלה תוביל את ישראל לייצב את מצבה הביטחוני בגבול הצפון לאורך זמן, ותבטיח תנאי מינימום שיאפשרו חזרה של תושבי הצפון לבתיהם. זהו אינטרס של מדינת ישראל להחזיר את החיים בצפון לשגרה, גם אם מתוחה, תוך עיבוי חגורת האבטחה וחיזוק האינטרסים הביטחוניים שלה. כל זה יושג ויהיה בר קיימא רק על בסיס השגת מטרות המלחמה בעזה, ובהן הכרעת חמאס ונטרול יכולותיו הטרוריסטיות והשלטוניות.