אישה איראנית מחזיקה בתמונת ח'מייני

בני סבטי נולד באיראן בתקופה שלפני המהפכה האסלאמית, ולאחריה נמלט משם ועלה לארץ ישראל. בהמשך חייו שירת בתפקידי מחקר באמ”ן, והיה בין מקימי דובר צה”ל בפרסית. כיום הוא חוקר בכיר בנושא איראן, ומנהל הפודקאסט “קולות מאיראן” מטעם מכון המחקר לביטחון לאומי.

סבטי התארח בפודקאסט של תנועת הביטחוניסטים כדי לדבר על הקשר שבין איראן לכוחות הפועלים במלחמת חרבות ברזל“, קשר שחורג לדבריו הרבה מעבר לחימוש ולהנחלת טקטיקות צבאיות.

מלחמת “חרבות ברזל” – תוצאה ישירה של יצוא המהפכה האסלאמית

בשנת 1979 התרחשה באיראן המהפכה האסלאמית שהפכה אותה ממדינה פרו-מערבית יחסית תחת שלטונו של השאה מוחמד רזא פהלווי לרפובליקה אסלאמית-תיאוקרטית טוטליטרית תחת שלטון האייתוללה ח’ומייני.

מחוללי המהפכה ראו בה, מעל לכול, מאבק אידיאולוגי, ולקחו על עצמם להפיץ את מסרי המהפכה גם מחוץ לגבולות איראן. המאמצים לייצא את המהפכה ועקרונותיה נמשכים עד עצם היום.

יצוא המהפכה הוא לא תחום שנמצא בשוליים, אלא עיקרון מוביל במדיניות החוץ האיראנית. מנהיגי איראן הנוכחיים מאמינים שמחובתם להנהיג את התנועה המהפכנית העולמית ולסייע לעמים המוסלמים, שאותם הם תופסים כמדוכאים, להשיג את עצמאותם וזכויותיהם. זו הסיבה העיקרית לכך שאיראן תומכת בארגונים אסלאמיים קיצוניים ובתנועות בדלניות במדינות מוסלמיות שונות.

בגזרה המקומית שלנו, התמיכה הזאת מורגשת בעיקר דרך ארגון הטרור חיזבאללה שפועל בלבנון, ודרך הארגונים חמאס והג’יהאד האסלאמי הפלסטיני שפועלים ברצועת עזה. את התוצאות הקשות של התמיכה האיראנית אנחנו חווים היטב בשנת המלחמה האחרונה. “המלחמה הזאת היא תמצית של אירועים שקרו ברחבי המזרח התיכון בגלל יצוא המהפכה האיראנית”, פוסק בני סבטי. “אותן שיטות שיושמו במהלך המהפכה כלפי השאה האיראני, אותה אלימות ששררה ברחובות, נראו גם ב-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה”.

בין היתר משווה סבטי בין האופן שבו כוחות המהפכה נהגו לחטוף נערים צעירים מהרחובות באיראן לבין האופן שבו מחבלי חמאס חטפו ישראלים במאורעות הקשים של ה-7 באוקטובר. “ארגוני הטרור קיבלו מאיראן לא רק הדרכות על רחפנים ועל פריצות ועל איך לירות טיל או לייצר רקטה – אלא קיבלו ממנה את רוח הדברים”, הוא מרחיב. “הרבה פעולות שנעשות בצורה של ‘לואו טק’ ובצורה של השתלטות כוחנית שבה הצד האלים לא מכיר בצד האחר משקפות את השיטות של המהפכה האסלאמית, וצר לי מאד לראות שזה מתפשט”.

התהליך חשוב מהתוצאה – מדיניות ההשפלה האיראנית

מעבר לגילויי האלימות הקשים, האיראנים גם יודעים להשפיל את המתנגדים שלהם, ואף שואבים מכך הנאה. סבטי מספר שהם עשו זאת כבר במהלך המהפכה, כאשר פרצו לבתים וחירבו מקררים בחיפוש אחר בקבוק יין, או כשפרצו למסיבות וניערו צעירים כדי למצוא עליהם קלטות מוזיקה. “האפקט זה לא רק למצוא את הבקבוק יין, האפקט זה להוציא אותך מושפל וחלש כי זה שובר את הרוח שלך”, הוא מסביר. “לשבור את הרוח של חשיבה אחרת זה דבר מאוד חשוב במהפכה האיראנית, וזה גם מה שקורה עכשיו עם חמאס וחיזבאללה”.

לדברי סבטי, עקרון ההשפלה האיראני הוא שעמד מאחורי החלטת חמאס לצלם ולהפיץ סרטונים אכזריים של הקורבנות שלהם, והוא גם זה שהפעיל את איראן עצמה במתקפת הטילים שהתרחשה באפריל האחרון. באותה מתקפה שוגרו מאדמת איראן כ-350 טילים לכיוון ישראל, אך כמעט כולם יורטו בדרכם, ולא נגרם שום נזק ממשי. מבחינת ישראל, במבחן התוצאה איראן הפסידה, אבל מבחינת איראן היה כאן ניצחון רעיוני גדול. “התהליך בשביל האיראנים יותר חשוב מהתוצאה”, אומר סבטי. “התמונה של הטילים האיראניים מעל מסגד אל אקצה, מבחינת איראן, סימלה את הרגע שבו היא כבשה את ישראל”.

אם לא נגיע לראש בטהרן לא נסיים את המלחמה

בשנת 334 לפנה”ס פלש אלכסנדר הגדול, מלך מוקדון, לאימפריה הפרסית שהייתה אז האימפריה הגדולה ביותר במזרח התיכון. על אף שצבא האימפריה הפרסית היה גדול פי כמה מהצבא היווני-מוקדוני, הצליח אלכסנדר מוקדון למוטט את האימפריה בתוך שנים ספורות בלבד. הסוד להצלחתו טמון בכך שכבר למן ההתחלה הוא הבין שהאימפריה תיפול ברגע שהמלך דריווש השלישי ייפול – וכך אכן קרה.

במאות השנים שחלפו מאז לא הרבה השתנה בתפיסה האיראנית-פרסית, והכוח הגדול עדיין טמון אצל הבכירים. עם זאת, בשונה מאלכסנדר מוקדון, אנחנו לא תמיד משכילים להבין את החשיבות של חיסול הבכירים ולעיתים טועים לחשוב שמדובר במהלך סמלי בלבד.

בחודשים האחרונים ביצענו מספר חיסולים חשובים, שהתוצאות שלהם כבר נראות בשטח. את החיסול של מוחמד דף, למשל, מתאר סבטי כ”ניתוק אחת מרגלי השולחן של חמאס”. לדבריו, צריך להמשיך ולערער את השולחן כמה שיותר. “באיראן ובארצות האזור, ובייחוד בארגוני הטרור, נמצאים עדיין בקידוש הקולקטיב, ולכן כל עוד ראשו של המנהיג נמצא על הצוואר שלו, החברה הזאת קיימת”, הוא אומר. “נשמיד כמה מנהרות, נהרוג כמה חיילים בלוח שלהם – זה לא נחשב. אם לא נגיע לראש בטהרן, לא נסיים”. סבטי מדגיש שגם היום אפשר ללמוד הרבה מסיפור ההצלחה של אלכסנדר הגדול. “בדיוק כמו שקרה עם המלך דריווש השלישי, צריך להביא לנטרולם ולמותם של הבכירים”, הוא קובע. “אנחנו צריכים לפזר את העדר כי כשהעדר מתפזר, הממלכה נופלת”.