לפני כחצי שנה, כמה שעות לפני כניסת השבת, הגיע מחבל תושב מזרח ירושלים לצומת רמות בעיר ודרס למוות שלושה ישראלים, ביניהם האחים אשר ויעקב פאלי הי”ד. האחים לבית פאלי הם בני דודו של אשר שטוב שהתגורר בניו יורק בעת הפיגוע. יממה לאחר הפיגוע הגיע אשר לישראל, יחד עם הפילנתרופ סנדר גרבר, כשמטרתם ליזום הצעת חוק שתסדיר את סוגיית פיצויי קורבנות הטרור.
ישבנו עם אשר לשיחה, כדי לשמוע על פעילותו הציבורית להשיג צדק לקורבנות הטרור, וכדי להבין מה בדיוק מבקשת הצעת החוק שהוא מקדם לשנות, ומדוע בצד המטרה החשובה של פיצוי הקורבנות, החוק יחזק גם את ביטחון ישראל.
פיצויים לנפגעי טרור: הכשלים במשפט הישראלי
אשר שטוב הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. את שני התארים הוא סיים בהצטיינות יתרה. בין לבין, הספיק אשר להתמחות בבית המשפט העליון, שם נחשף לראשונה לאנומליה החוקית המונעת פיצוי ראוי לנפגעי טרור. בבית המשפט העליון למד עד כמה לבית המשפט כוח מוגבל ביכולת שלו לפצות את קורבנות הטרור באופן ראוי, ואילו חסמים עומדים בפני הנפגעים ומשפחותיהם להגיש את התביעות. עם סיום התמחותו בבית המשפט העליון, החל אשר להקדיש את זמנו ומרצו כדי לנסות ולתקן את אותם עיוותים, והוא ניסח ויזם יחד עם סנדר גרבר את הצעת חוק פיצויי קורבנות הטרור הנמצאת כרגע בשלבי חקיקה מתקדמים.
אשר, לכאורה, מי שנפגע מטרור יכול לתבוע את המחבלים, לא?
נכון. מבחינה תיאורטית, נפגע טרור יכול לתבוע את המחבל עצמו – אבל מדובר בהליך סרק בדרך כלל. המחבל לרוב נעדר אמצעים כספיים משמעותיים, ובכל מקרה לא קיים מנגנון גבייה שמאפשר לחייב מחבלים לשלם פיצויים שהוטלו עליהם על ידי בתי המשפט הישראלים. תביעה נגד המחבל היא חסרת תוחלת, שעה שאין אפשרות לגבות את סכומי הכסף שייפסקו. לעומת זאת, תביעות נזיקין נגד גופים המעניקים מימון לטרור הן הרבה יותר אפקטיביות, כיוון שיש אפשרות לגבות את סכום הפיצוי שנפסק לטובת נפגעי הטרור.
אתה מדבר על הרשות הפלסטינית?
גם. הצעת החוק שלנו תאפשר לנפגעי טרור לקבל פיצוי מכל מתגמל טרור, כלומר, מכל מי שמעביר מימון לטרור. הרשות הפלסטינית היא דוגמה מובהקת לגוף שמעניק מימון לטרור, וזאת בשל הכספים שהיא מעבירה מדי חודש למחבלים ולמשפחותיהם.
וכיום, נפגעי טרור לא יכולים לתבוע את הרשות הפלסטינית?
ברוב מוחלט של המקרים לא שווה לנפגעי הטרור להגיש את התביעה. בשנת 2022, בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי כי הרשות הפלסטינית אחראית לנזקי נפגעי הטרור בשל הכספים שהיא מעבירה למחבלים. יחד עם זאת, קביעתו של השופט מינץ לחייב את הרשות בפיצוי עונשי לא התקבלה על ידי יתר חברי ההרכב ונותרה כדעת מיעוט.
ומהי המשמעות של זה?
התוצאה של קביעת בית המשפט העליון כי נפגעי הטרור אינם זכאים לפיצוי עונשי, אלא נזיקי בלבד, מונעת מנפגעי טרור להגיש תביעות נזיקין. אחסוך ממך הסבר משפטי ארוך על פיצוי עונשי ונזיקי, אבל אומר שהשורה התחתונה היא שנפגעי טרור לא ינקטו הליך משפטי מתיש, יקר וארוך אם בסופו של ההליך הם לא יקבלו פיצוי.
אכן, מצב אבסורדי. כיצד הצעת החוק שלך תשנה את המצב?
החקיקה תסדיר את סוגיית פיצויי קורבנות הטרור. היא תסיר את החסמים המונעים מנפגעי טרור להגיש תביעות נזיקין אזרחיות נגד מי שמעניק מימון לטרור. ההצעה קובעת פיצוי עונשי סטטוטורי של עשרה מיליון שקלים לנפגעי טרור והיא תסייע לייצר הרתעה כלכלית אפקטיבית נגד מימון טרור.
בעקבות הכסף: מהסכמי אוסלו עד חוק הקיזוז
בהנחה שהחוק יעבור ובית המשפט הישראלי מורה לרשות הפלסטינית לשלם פיצוי עונשי, לא קצת נאיבי לצפות שהיא תתיישר לפי הפסיקה הזו?
הרשות הפלסטינית לא בדיוק תעביר כספים לנפגעי הטרור מרצונה הטוב. עם זאת, לנפגעי הטרור תהיה אפשרות לגבות את הפיצויים מהרשות.
איך? תסביר.
כיום, מדינת ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית מאות מיליוני שקלים מדי שנה, וזאת כחלק מההתחייבויות שלנו כלפיה בהסכם פריז שהוא נספח כלכלי להסכמי אוסלו. אם יינתן פסק דין ישראלי המחייב את הרשות בסכום כסף מסוים – אפשר יהיה לקזז את הסכום הזה מתוך אותם כספים שישראל מעבירה לרשות ולהעביר אותו לנפגעי הטרור.
אתה מדבר על “חוק הקיזוז”?
גם. אגב, חוק הקיזוז נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל רק לפני כחמש שנים ביוזמתו של סנדר גרבר שיזם איתי יחד את הצעת החוק הנוכחית. חוק הקיזוז קבע כי על כל שקל שהרשות הפלסטינית מעבירה למחבלים ומשפחותיהם, מקזזים לה שקל מהמיסים שישראל מעבירה לה. עד כה קוזזו לרשות הפלסטינית מיליארדי שקלים שיושבים “מוקפאים” בקופה במשרד האוצר.
אז מה הבעיה? הינה, יש קופה שממנה אפשר לשלם פיצויים לנפגעי טרור.
נכון. הצעת החוק קובעת שאפשר יהיה לגבות את הפיצויים גם מהכספים המוקפאים שנמצאים בקופה הזו. אתה בטח מתפלא מדוע צריך לקבוע דבר כזה טריוויאלי. במדינה מתוקנת שלטון החוק מחייב אכיפת פסקי דין מנכסים של נתבעת גם אם קוראים לה הרשות הפלסטינית. אבל למרבה האבסורד, משרד האוצר הערים בעבר קשיים רבים על נפגעי טרור שביקשו לגבות כספים מהקופה הזו. לכן, הצעת החוק תוודא שנפגעי הטרור יוכלו אכן לגבות גם מהקופה הזו. לא תיתכן מציאות שבה משרד האוצר לא מכבד פסק דין של בית משפט, ולא מוסרי שנפגע טרור יחזיק בידו פסק דין המקנה לו פיצויים והוא אינו יכול לממשו.
פיצוי משפחות הנפגעים: “יתרום לביצור ביטחונה של ישראל”
כשקוראים את הטיוטה של הצעת החוק אי אפשר שלא לשים לב לפרט מיוחד המופיע בדברי ההסבר, שבדרך כלל לא נמצא בהצעות חוק: הצעת החוק הוגשה לזכרם של אשר ויעקב פאלי הי”ד, בני הדודים של אשר שטוב שנרצחו בפיגוע. אשר ואשר – שמתם לב נכון – קרויים על שם סבם המשותף. הקשר האישי אומנם דרבן את אשר לקדם את החוק ביתר שאת, אך מתברר שיש לו שאיפה לקדם את החוק גם בפן רחב יותר.
אשר, זה חוק שמטרתו היחידה היא לסייע לנפגעי טרור, או שיש משהו גם מעבר לכך?
החוק הוא בעל חשיבות רבה למשפחות הנפגעים וזוהי מטרה חשובה בזכות עצמה. יחד עם זאת, החוק חשוב לכולנו מסיבה נוספת: הוא יתרום לביצור ביטחונה של ישראל. המשוואה היא מאוד פשוטה: פחות כסף שמגיע לרשות הפלסטינית שווה פחות כסף שמוזרם על ידה לעידוד טרור. פחות כסף שמוזרם לעידוד טרור שווה פחות מחבלים שיוצאים לרצוח אזרחים חפים מפשע. לכן, תביעות נזיקין של קורבנות טרור מהוות כלי אפקטיבי ויעיל במדינות רבות למאבק במימון טרור. התביעות פוגעות במשאביהם של המעורבים במימון טרור ומייצרות הרתעה כלכלית משמעותית.
וזה לא המצב בישראל?
כפי שציינתי, הדין הישראלי מציב חסמים רבים בדרכם של נפגעי הטרור המעוניינים להגיש את התביעות האלה. חלק נכבד מן הנפגעים נמנע מלהגיש תביעות. כך, לא רק שנגרם עוול לקורבנות הטרור שאינם מקבלים פיצוי הולם – מדינת ישראל מפסידה גם היא אמצעי יעיל ואפקטיבי למאבק בטרור.
מדינות אחרות כן משתמשות באמצעי הזה למאבק בטרור?
בהחלט. בארצות הברית, ה-Antiterrorism Act, שנחקק בעקבות פיגוע בישראל, מסדיר את תביעות הנזיקין של נפגעי טרור ומעניק להם פיצויים עונשים בסכומים גדולים. לעומת זאת, המחוקק הישראלי נותר מאחור ומעולם לא הסדיר את תביעות הנזיקין של נפגעי הטרור. בהקשר הזה, הצעת החוק תצמצם גם את הפער הקיים בין הדין הישראלי לדין בארצות הברית, בכל הנוגע לתביעות נזיקין אזרחיות נגד מימון טרור.
בכנות, אתה חושב שהפסקת התמריץ הכספי תצמצם פיגועים שיסודם במניעים לאומניים?
חד משמעית – כן. שוחחתי עם שופטים בבתי דין צבאיים ששפטו מחבלים שביצעו פיגועי טרור. הם שאלו את הנאשמים מה הניע אותם לקום בבוקר ולצאת לרצוח יהודים. לעיתים, התשובה שהם ענו הייתה פשוטה: כסף. אז נכון, לא כל מחבל יוצא לפגע רק בשביל התגמול הכספי. אבל אי אפשר להתעלם מהתמריץ הכספי האדיר שמניע את כל מפעל הטרור הזה: ישנן משפחות של מחבלים שיושבים בכלא הישראלי המקבלות מהרשות הפלסטינית 12,000 שקל מדי חודש. אגב, שקל ישראלי שווה הרבה יותר בשטחי הרשות, כך שאפשר רק לדמיין כמה משתלם כלכלית להוציא פיגוע לפועל. אם הצעת החוק תמנע ולו פיגוע אחד – כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא.
הדרך לחקיקה: “כשתנועה כמו הביטחוניסטים מאחורי ההצעה, קשה להתעלם ממנה”
חברי הכנסת שראו את הצעה נרתמו לקידום החוק?
בהחלט. על הצעת החוק שלנו חתומים באופן נדיר 35 חברי כנסת, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה. לא מדובר פה בסוגיה פוליטית, אלא בשני נושאים הנמצאים בלב הקונצנזוס הציוני: מאבק בטרור, ובמקביל תיקון עוול גדול כלפי נפגעי הטרור.
אז תמיכה קיימת. איך בפועל נראית הדרך מהצעת החוק עד כניסתה לספר החוקים?
אנחנו באמצע התהליך: ההצעה הונחה על שולחן הכנסת וזכתה לתמיכת הקואליציה בוועדת שרים לענייני חקיקה. ההצעה אושרה כבר בקריאה טרומית ברוב גדול וזכתה לתמיכה מקיר לקיר. כלל חברי הכנסת מן המפלגות הציוניות, משמאל ומימין, תמכו בהצעה. כרגע מתקיימים דיונים בוועדת חוץ וביטחון כדי להכין את הצעת החוק לקריאה ראשונה. בדיון הראשון בוועדה נציגי משרדי הביטחון, המשפטים והאוצר הביעו כולם את תמיכת המשרדים בהצעת החוק. במהלך הדיון, משרד המשפטים אף ציין באמירה חריגה כי לשיטתו קביעת דעת הרוב בבית המשפט העליון שלפיה נפגעי טרור אינם זכאים לפיצוי עונשי הייתה שגויה, ואילו דעת המיעוט של השופט מינץ צדקה. התקווה היא שבעזרת השם ההצעה תעבור בקריאה ראשונה בכנסת עוד במושב הנוכחי.
נשמע מתיש.
ניסית לבקש פעם דמי אבטלה מביטוח לאומי? אז דמיין את הבירוקרטיה שכרוכה בהעברת חוק. כן. מדובר בתהליך ארוך ומתיש. יחד עם זאת, אני מודה לתנועת הביטחוניסטים שמסייעת, תומכת ומקדמת את הצעת החוק הזו. אין ספק כי כוחה של התנועה מסייע רבות לקידום הצעת החוק.
איך זה מסייע?
תראה, על שולחן הכנסת מונחות אינספור הצעות חוק. ברגע שאני מגיע עם תנועת הביטחוניסטים שעומדת מאחוריי – זה מעורר את תשומת ליבם של חברי הכנסת. תנועת הביטחוניסטים מורכבת מעשרות אלפי קצינים ובכירים לשעבר ממערכת הביטחון, ויש לה משקל בקרב קובעי המדיניות והתקשורת. חבר כנסת לא ימהר לדפדף הלאה הצעת החוק שתנועה כזו עומדת מאחוריה.
בתוך כל התהליך הזה, אתה אופטימי?
העיסוק בהצעת החוק ובזכויות נפגעי טרור הוא מורכב הן ברמה האנושית והן ברובד המשפטי, אבל הנחישות להיאבק בטרור ולמען נפגעי הטרור מתחזקת כאשר מביטים בנחישות של המחבלים ומממניהם לקדם את הטרור.
