המאמר השבועי נכתב הפעם מניו יורק בה אני נמצא בשליחות קצרה לסדרת פגישות ותדרוכים.
הרקע הוא תוצאות הבחירות בישראל ובארצות הברית והשפעתן על המשך המאמצים המלחמתיים שמובילה ישראל לצד ארצות הברית.
מבלי להכנס לפן הפוליטי יתר על המידה, אנו עדים לתהליכים דומים בארופה, ישראל וארצות הברית. תהליכים שמאחריהם מתנהלת מלחמת השפעה, לה קראנו ה׳מלחמה הרכה׳.
זאת מלחמה לכל דבר ועניין, גם אם היא לא קינטית, אלא פועלת בהשקעה עצומה של כספים ויכולות טכנולוגיות,במטרה לקדם רעיונות סוציאליסטיים (אדומים) ואיסלמיסטיים (ירוקים). מערכה שמנוהלת על ידי רוסיה וסין במעגל אחד, קטאר, איראן ותורכיה, במעגל השני ופועלת להחליש את החברה המערבית והישראלית מבפנים.
אם ניקח את הבחירות האחרונות בישראל כדוגמה, על פי החשדות הקיימים הנבדקים כיום, הרי שכספים גדולים מקטאר, תורכיה ואפילו הרשות הפלסטינית, מצאו את דרכם לידי גורמים המקושרים למפלגות הערביות ושימשו לעידוד הצבעה ולקמפיינים תקשורתיים.
במהלך תקופת הבחירות, סגר משרד התקשורת, בשיתוף פעולה עם מטה הסייבר והשב״כ, אלפי חשבונות פיקטיביים ברשתות החברתיות שעסקו בעיצוב תודעה בישראל בסוגיות פוליטיות בולטות. משיחה עם גורמי המקצוע המטפלים בנושא, מדובר בטיפה בים. חלק נכבד מהתעבורה ברשתות החברתיות בתקופה זו בשיח הציבורי, מקורו בגורמים חיצוניים ממדינות עוינות.
קחו דוגמא נוספת מארצות הברית. לאחרונה, פרסם איש התקשורת העוין לישראל, טאקר קרלסון, הסכת שעסק בלחימה באיראן תוך האשמת ישראל באחריות ליציאה למלחמה והפרחת איום לפיו ארצות הברית מתכננת להשתמש בנשק גרעיני לטיפול בהר המכוש. ההסכת הפך להיות ויראלי ומהר מאוד הגיע לתפוצה של 94 מיליון צפיות. מספר מרשים בכל קנה מידה.
רק, כשנכנסים לבדוק לעומק, הרוב המוחלט של אותן צפיות לכאורה, מקורו בבוטים קטארים ואיראנים שיוצרים את התעבורה והנפח, כך שגם הצפיות האורגניות מקורן בחלקם הגדול בכאלו שנחשפו להסכת באמצעות אותם בוטים.
קמפיין השפעה קלאסי וזו דוגמא קטנה ממשהו גדול בהרבה.
כל, כשפועלים לאורך זמן ובאופן שיטתי באמצעי התקשורת השונים. כשקונים אמצעי תקשורת ומשפיענים (בנוגע לקרלסון לדוגמא, דווח שקיבל סכומי כסף גדולים מקטאר). כשמרכזים פעולה באוניברסיטאות ובקולג׳ים בכדי להשפיע על הדור הצעיר ומפיצים תכנים אטרקטיביים ברשתות הפונות אליהם כדוגמת הטיקטוק, מייצרים ומעצבים תודעה.
הסטודנט של היום, יהיה מחר עוזר בקונגרס ובהמשך גם חבר בסנאט שיצביע על מכירת נשק לישראל.
הדברים מנוהלים במספר רבדים ועל ידי גורמים שונים שלא תמיד יודעים האחד על השני.
כך מוציאים מאות אלפים לרחובות ברחבי אירופה, לפרוע ולבזוז, כאשר הסיבה הרשמית מומצאת ומהווה תירוץ בלבד.
כך משפיעים על הצבעה באזורים מסוימים ובקרב קהלים מסוימים וכך מייצרים קמפיינים תודעתיים.
קחו לדוגמא את קמפיין ׳ההרעבה בעזה׳, קמפיין ׳אלימות המתנחלים׳ וממש בימים אלו, קמפיין ׳עזה טובעת׳. יש גורם מכוון, יש רוח המפקד ויש חיילים מגוונים שמבצעים וכמובן שיש מטרת על: להבאיש את דמותה של ישראל בעולם, להפעיל עליה לחץ ולגרום להפיכתה למצורעת ומוחרמת.
הבעיה הגדולה במערכה הזו, שאין מפקדה וגורם אחראי שמתמודד איתה. למעשה, עד לאחרונה אפילו לא ידענו לקרוא לה בשם.
יש מפקד ומפקדה צבאית לניהול המערכה מול חמאס, איראן או חיזבאללה. יש הגדרת מבנה וארגון, מי מסייע, מה המשאבים והמטרות. הנושא נדון מול הדרג המדיני ומנוהל.
המערכה הרכה, אין אף אחד מהגורמים הללו. ההתעוררות בעיסוק בנושא ובעיקר גל האנטישמיות השוטף את העולם, הביא לעיסוק מסוים בנושא. הוקצו תקציבים ממשלתיים משמעותיים שחולקו למשרדים ולגופים השונים, אבל ללא הכוונה.
הגישה היא עדיין עיסוק בהסברה ולא הבנה שמדובר במלחמה לכל דבר וענין.
מאחר ותנועת הביטחוניסטים פועל בכל תחום בגישת:׳במקום שאין אנשים היה איש׳, גיבשה התנועה והציגה תוכנית מפורטת להקמת גוף לניהול המאבק במלחמה הרכה. לא הסברה ולא הצגת הצד החיובי של ישראל, אלא זיהוי האויב ותקיפתו.
מחקר שיעסוק בזיהוי מקורות הפעולה של אויבי ישראל השונים ובניית תוכניות מבצעיות לחשיפתם וניטרולם.
אנו פועלים מול גורמים בממשל האמריקאי על מהלך דומה ונקווה לראות צו נשיאותי שיצא לפועל בקרוב בנושא.
מפקדה שכזו שתוקם בכפוף למשרד ראש הממשלה, תהיה בבחינת ראשית הצירים לניהול המאבק בארץ ונפעל להקמתה.
מאחר ובכל זאת אנחנו נמצאים עמוק בתוך שיח פוליטי על הקמת ממשלה חדשה, פטור בלא כלום לא אוכל לצאת.
לנוכח אתגרי הבטחון הגדולים בפניהם ניצבת מדינת ישראל, אסור לנו שתקום ממשלה הנתמכת ותלויה בקולות המפלגות הערביות. לא ניתן יהיה להמשיך בתנופת העשייה הבטחונית הנדרשת בעת הזו, בממשלה שבה תהיה לאחמד טיבי ומנצור עבאס זכות וטו. בעת הזו, הדבר הנכון עבור המדינה, הוא לשים בצד את המחלוקות האישיות והחרמות ולפעול להקמה מהירה של ממשלה ציונית. ממשלה שתפעל ליישם את המטרות הצבאיות והמדיניות בזירות השונות ותדע לטפל בסוגיות הליבה הדרושות, כולל בסוגיית הגיוס. זוהי עמדתם הברורה והמובהקת של הרוב המוחלט בקרב היהודים בישראל, כפי שעולה מסקר רחב שערכה התנועה בנושא.
לסיכום, אתגרים רבים לפנינו ונדרש לטפל בהם בשום שכל. התנועה תמשיך ותאיר בזרקור בוהק את עיקרי הסוגיות הרלוונטיות וכתמיד, תדאג להציג בעיה וכיוון מוצע לפתרון.
תזכרו: תסכול היא לא תוכנית עבודה. וכמאמר חז״ל בפרקי אבות: ׳לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה׳.
שבת שלום
