אור לבוקר יום ראשון, ה-21 ביוני 2026, נתלו שישה נידונים למוות במתקן הכליאה סוואקה שבירדן, לאחר שהורשעו בעבירות ביטחון ומוצו עמם כל ההליכים בבית המשפט לביטחון המדינה.

הראשונים להוצאה להורג בתליה היו שני אסירים שהקימו תא טרור בעיר א-סלט בשנת 2018, אשר היה אחראי לרצח חמישה אנשי ביטחון ירדנים בינהם קצין בדרגת סגן אלוף. אסיר שלישי הורשע במעורבות בתא טרור אחר שפעל במחוז מען; הוא ירה לעבר סיור, פצע חיילים וגרם למותו של קצין ירדני בדרגת תת-אלוף בשנת 2022. שלושת האסירים הנותרים הורשעו, כל אחד בגין מקרה נפרד, בעבירות חמורות של סחר בסמים ובהתנגדוות אלימה למעצר. עבירות אלו הובילו לפציעתם של אנשי ביטחון ולמותו של איש ביטחון בתקרית הראשונה ב-2014, למותו של איש ביטחון בתקרית שנייה ב-2017 ולמותו של קצין בשנת 2018 במהלך חילופי אש שהתנהלו בעת ניסיון מעצרם.

ברקע הדברים ראוי לציין כי ירדן לא הוציאה אל הפועל גזרי דין מוות במהלך תשע השנים האחרונות (מאז שנת 2017) למרות שבתי המשפט המשיכו לגזור עונשי מוות על מורשעים בעבירות חמורות, ועשרות בני אדם ממתינים בבתי הכלא לביצוע גזר דינם. זאת על אף קיומו של חוק עונש מוות על עבירות הנוגעות לרצח בנסיבות מחמירות, עבירות מין כדוגמת אונס קטינה, פעולות טרור קטלניות ועבירות הנוגעות לביטחון חוץ ופנים של הממלכה, כנשיאת נשק נגד המדינה וקשירת קשר עם מדינה זרה לסיוע בתוקפנות.

כך למשל: בשנת 2014, בעקבות עלייה בשיעורי הפשיעה ולחץ ציבורי, הוצאו להורג 11 רוצחים. בשנת 2015 הוציאה ירדן להורג את המחבלת סאג'ידה א-רישאווי בתגובה לרצח הטייס הירדני מועאז אל-כסאסבה על ידי דאעש. במרץ 2017 הוצאו להורג 15 אסירים מתוכם 10 מורשעי טרור ו-5 מורשעי רצח ואונס.

כאמור, תשע שנים חלפו מאז בוצע גזר דין המוות האחרון בירדן, וכעת מסתמן שהמדיניות מתחדשת לאור האיומים על יציבות הממלכה. בין אם הרקע  לכך הוא התגברות נגע הסמים בחברה הירדנית, ובין אם מדובר בניסיונות להקמת תשתיות טרור בממלכה ופעילות של ארגונים עוינים, בהם האחים המוסלמים שהוצאו אל מחוץ לחוק – עונש המוות חוזר לשלב הביצוע.

 

תגובות ההנהגה הירדנית ומסרי ההרתעה

מנהיגים ובכירים ירדנים התייחסו לחידוש ההוצאות להורג והעבירו מסרים נחרצים וברורים, שאינם מותירים ספק בדבר הכוונות להגביר את קצב מימוש גזרי הדין כלפי 100 הנידונים למוות הממתינים בבתי הכלא, וכלפי מי שיעז לפגוע בביטחונה הלאומי של הממלכה.

ראש ממשלת ירדן, ד"ר ג'עפר חסן התייחס לנושא והבהיר כי פגיעה בכוחות הביטחון היא קו אדום: "לא נאפשר לאף יד בוגדנית לתקוף חברים וקצינים בשירותי הביטחון שלנו, נחיל את החוק ללא שום הקלה על כל מי מעז לתקוף אותם". עוד הוסיף ואמר כי ההוצאות להורג שולחות מסר ברור, וימשיכו לשלוח מסר עקבי לכל מי שיעז לתקוף את הגברים והנשים האמיצים של כוחותינו המזויינים ושירותי הביטחון". בסיכום דבריו ציין ראש הממשלה כי החוק יתוקן כדי להבטיח יישום נרחב של עונש המוות גם על סוחרי סמים גדולים ומבריחים הפועלים בשתוף פעולה עם כנופיות בינלאומיות.

המומחה לענייני משפט, סגן ראש אגף המבצעים בביטחון הציבורי לשעבר, האלוף בדימוס אנואר טראונה, ציין כי ביצוע העונש הוא זכות חוקתית כלפי אלו שנטלו חיים של חפים מפשע. במיוחד מאחר ואלו שעליהם נגזרו גזרי הדין ביצעו פשעים שהובילו למותם של אנשי ביטחון שמילאו את תפקידם בהגנה על החברה הירדנית. טראונה הסביר כי הענישה נועדה לייצר הרתעה במטרה להגן על הביטחון ושלום הציבור, ולהבטיח כי האחראים לפשעים יועמדו לדין. כן הדגיש כי למערכות השלטון בירדן יש את היכולת לאכוף חוקים בנחישות כדי להגן על יציבות המדינה ולהשיג צדק.

האלוף בדימוס ד"ר תאמר אל-מעיטה אמר כי מדובר בצעדי גמול משפטיים נגד מי שהורשעו בנטילת חייהם של אנשי הכוחות המזוינים ושירותי הביטחון: "לא תהיה שום סלחנות כלפי טרור, סמים ודם החיילים – זהו קו אדום". אל-מעיטה הסביר כי המסר הראשון בהוצאות להורג אלו הוא שלא תהיה שום הקלה כלפי כנופיות טרור וסמים; המדינה הירדנית, בביצוע גזרי הדין שהתרחשו בפברואר, השוותה פשעי סמים מזוינים לפשעי טרור, והתייחסה אליהם באופן שווה". המסר השני לדבריו הוא כי דמם של אנשי הצבא ושירותי הביטחון הירדנים מהווה "קו אדום", כל מי שיתקוף ויסכן את ביטחון הממלכה ומוסדותיה הצבאיים – לא יימלט מהצדק, לא משנה כמה זמן זה ייקח. המסר השלישי הוא כי המדינה הירדנית שומרת על מעמדה ויוקרתה באמצעות שמירה על שלטון החוק, ולא על ידי הפרתו. בסיכום דבריו התייחס למסר ההרתעה הביטחונית כלפי כנופיות טרור והברחת סמים הפועלות מחוץ לגבולות ירדן, לפיו "הוצאה להורג היא גורלו הבלתי נמנע של כל מי שמפר את ריבונות ירדן או תוקף אנשי ביטחון וכוחות מזוינים". הוא ציין כי צעד זה יגרום לקבוצות הללו לשקול מחדש את מהלכיהן, והדגיש כי הסובלנות הירדנית הרשמית אינה כוללת צדדים המעורבים בשפיכת דם ירדני.

 

מסקנות והמלצות למדינת ישראל

חידוש ההוצאות להורג בירדן ביוני 2026, תשע שנים לאחר ביצוע גזר דין המוות האחרון בממלכה, אינו מקרי ואינו עניין של מה בכך. ירדן חשה באיום המתגבר על יציבותה וביטחונה נוכח מגמות של ארגוני טרור איסלאמים קיצוניים, חלקם בהכוונה איראנית, לבסס תשתיות על אדמתה ולהוציא אל הפועל פיגועים משטחה ובשטחה בשנים האחרונות. חוסר היציבות האזורית ואי היכולת להסתמך על הרתעה אמריקנית מול איראן או מול ארגוני טרור אחרים במזרח התיכון, מהווים אף הם זרז לביסוס הרתעה חזקה, מבוססת על יכולות עצמיות, יותר מבעבר.

לצד האיום הביטחוני – צבאי, נגע הסמים מהווה איום ממשי, הולך וגובר, על החברה הירדנית בשנים האחרונות, בפרט מאז נפילת משטר אסד בסוריה בדצמבר 2019. שני הצירים – הביטחוני והפלילי, מסכנים את ביטחונה הלאומי של הממלכה ככלל ואת כס המלוכה ההאשמי בפרט. סיכון זה מחייב את השלטון הירדני לנקוט צעדים נחרצים ופעולה מתמשכת, ולהגיב בתקיפות חסרת פשרות כדי להשיג הרתעה מירבית, כמקובל באזורינו משכבר הימים.

במזרח התיכון ובתרבות הערבית בפרט, ברור לכל מהו מחיר הדמים, כיצד מייצרים ומשמרים הרתעה לאורך זמן וגם כיצד "מוגשת" נקמה. זהו קוד שבטי, דתי – תרבותי עתיק יומין שכפי הנראה לא ישתנה בדורות הבאים. הערבים יודעים היטב שאין אפשרות להיוותר בחיים לאחר ביצוע פשעים מסויימים בחברה אליה הם משתייכים, גם אם נתפסת חי או חלפו "רק" 40 שנה. זהו חוק המדבר שהיה כאן ונישאר.

במדינות ערב, בכללן ירדן הנחשבת כמקורבת למערב משחר ימיה, יודעים כולם שגם בעבור פשעים הפחותים לאין שיעור בחומרתם מפשעים נגד האנושות, כדוגמת אלו שביצעו הנוח'בות וערביי עזה באזרחי ישראל בטבח ה-7 באוקטובר 2023 –  הסיכוי לחמוק מעריפת ראש או תלייה שואף לאפס.

במדינת ישראל נקבע "הקו האדום" ב"חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026" שניכנס לתוקפו באפריל השנה. כפי שנכתב בסעיף 3(ד): "תושב האזור הגורם בכוונה למותו של אדם והמעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בסעיף זה – מחבל), דינו מוות ועונש זה בלבד, ואולם אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל על המחבל עונש מאסר עולם, רשאי הוא להטיל עליו עונש כאמור ועונש זה בלבד".

לאור זאת, הגיעה העת לקדם את שלב יישום החוק הלכה למעשה. צדק צריך להיעשות ולהיראות, במיוחד עם הנתעבים שבמחבלים, עוד בשנה הנכחית. זאת על מנת לייצר הרתעה מירבית מול המחבלים הנמצאים בשלבי תכנון של פיגועים עתידיים.