מאברהם אבינו בדמשק ועד ימ"מ ברפיח – על מבצעי חילוץ חטופים בישראל

הDNA- היהודי
נושא החטופים הוא אחד האתגרים המורכבים שמדינת ישראל מתמודדת איתם מאז הקמתה. בישראל קיימת חובה מוסרית, לאומית וביטחונית להשיב חטופים הביתה חיים או מתים. לאורך השנים ביצעה ישראל מבצעי חילוץ נועזים. חלקם הפכו לסמל עולמי של תעוזה, נחישות ויכולת מבצעית ייחודית. לא בכדי הפכה מדינת ישראל לשם דבר עולמי בתחום זה, מעין "אלופי העולם במבצעי חילוץ חטופים".

עד היכן מגיעים שורשי התפיסה?
ובכן, הם אינם נעוצים רק במציאות הביטחונית היומיומית העכשווית אלא נוגעים בעומק הזהות היהודית והישראלית וחודרים אל עומק ההיסטוריה היהודית והמקראית. כבר בתנ"ך אנו מוצאים דוגמאות למבצעים לשחרור שבויים: אברהם אבינו יוצא למבצע לשחרור לוט אחיו, שמעון ולוי פועלים בתקיפות לשחרור אחותם דינה שנחטפה על ידי שכם בן חמור, המלך דוד נחלץ לשחרור שתי נשותיו ואנשי צקלג מהשבי וכיוצא בזה. הדמויות הללו מעוררות השראה לדורות ומעניקות עומק רוחני ומוסרי להבנת מקומם של מבצעי החילוץ בתולדות עם ישראל. המבצעים הם חלק מהDNA- היהודי ולערך אותו הם מנסים להשיג יש תוקף של קדושה – "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו".

בלעדי בישראל – חילוץ גופות
לא רק חילוץ חטופים חיים עומד בחשיבות גבוהה, בעם היהודי ובמדינת ישראל קיים תחום ייחודי וכמעט בלעדי והוא מבצעים צבאיים לחילוץ גופות של חללים. החשיבות שאנו כאומה רואים בהבאת גופת יהודי לקבר ישראל היא מיוחדת בעולם. איפה ראינו עם נוסף המוכן לסכן חיילים חיים במבצעים מיוחדים לחילוץ גופות?
ראיית ערך רב בהחזרת חיילנו לארץ חיים או מתים, נלמדת כבר בתנ"ך עת שחררו אנשי יבש גלעד את גופותיהם של שאול המלך ובניו מחומות העיר בית שאן לקבורה.
ובאשר למבצעים בשנים האחרונות, היינו עדים למספר רב של מבצעים לחילוץ גופות הן בסוריה כאשר חולצו גופותיהם של נעדרי קרב סולטן יעקב זכריה באומל וצבי פלדמן ז"ל, הן ברצועת עזה כאשר חולצו בשנתיים האחרונות גופות החטופים אורון שאול ז"ל, איתי סבירסקי ז"ל ואחרים. בכל מבצע מהסוג הזה היו חיילי צה"ל מוכנים למסור את נפשם ולסכן את חייהם, למען עמידה בערך הנעלה של "ושבו בנים לגבולם" גם אם הם לצערנו אינם בין החיים.

היסטוריית מבצעי החילוץ
מעבר להבנת משמעות הערך הרוחני והמוסרי לעם היהודי ולמדינת ישראל, מבקש המאמר שלפנינו לסקור את היסטוריית מבצעי החילוץ, להציג את המורכבות המבצעית הכרוכה בהם המכילה בתוכה תכנון, השגת מודיעין, תיאומים, הכנות לוגיסטיות, קבלת החלטות ועמידה מול סיכונים ולנתח את נושא החזרת החטופים מהיבטים חשובים נוספים.

הפריצה לכלא עכו – המבצע הראשון לשחרור חטופים בעת החדשה
1947. הימים הם ימי טרם קום המדינה. אז מתקיים המבצע היהודי הראשון בעת החדשה – הפריצה לכלא עכו למטרת שחרור אסירי אצ"ל ולח"י. המבצע נחשב לנועז במיוחד כיוון שבו התחפשו לוחמי אצ"ל ללוחמי פלוגת הנדסה בריטית. בפעולה חולצו 41 אסירי לח"י ואצ"ל והיא גבתה את חייהם של שישה לוחמים. פעילותם זכתה להדים רבים בעולם במיוחד לאור הפגיעה ביוקרה של הבריטים והייתה מהגורמים המשפיעים לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.

ארבעה סוגי פיגועים
לאחר מבצע הפריצה לכלא עכו, נערכו מבצעים צבאיים רבים שמטרתם דומה. נהוג לחלק לארבעה סוגים את הפיגועים המובילים למבצע צבאי. הסיווג משליך באופן ישיר על אופן המבצע הנדרש לחילוץ החטופים ועל ניהול המשבר:
1. פיגוע חטיפה
הסוג הזה הוא המורכב ביותר. קיים קושי משמעותי בהשגת מודיעין על מיקום החטופים והחוטפים, דבר שמקשה מאוד על גיבוש תוכנית מבצעית והכנת מבצע שחרור. לוקח זמן רב לנהל אירועי חטיפה ותגובה לאירועים שכאלה, דבר שמאפשר לנהל משא ומתן בנוסף לגיבוש אופציה לפעולה צבאית. דוגמאות מפורסמות למבצעים צבאיים הם מבצע לשחרור נחשון וקסמן ז"ל שנחטף לכפר ביר נאבללה ב-1994 ובשנה האחרונה לאחר פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' מבצע 'ראשית האור' בו חולצה בעזה החיילת החטופה אורי מגידיש, מבצע 'יד זהב' בו חולצו פרננדו סימון ולואיס האר, מבצע 'ארנון' שהביא לחילוצם של נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו, והמבצע לחילוץ פארחן אלקאדי.
2. חטיפת מטוס
סוג הפיגועים הזה היה נפוץ בעולם בשנות ה-70. מיקום המטוס לרוב ידוע, כמו כן נתיב הטיסה ומקום הנחיתה, והאירוע זוכה לסיקור תקשורתי נרחב ובינלאומי. בישראל התרחשו שלושה אירועים כאלה, שניים מהם גררו מבצע צבאי – חטיפת מטוס אל-על לאלגיר ב-1968, אירוע שגרר ניהול מו"מ ושחרור מחבלים ולא התקיים בו מבצע צבאי. חטיפת מטוס של חברת התעופה הבלגית 'סבנה' בנמל התעופה לוד ב-1972 שהביאה למבצע 'איזוטופ' לשחרור החטופים. וחטיפת מטוס 'אייר פראנס' בעיירה אנטבה שבאוגנדה ב-1976 שבעקבותיה יצא לחילוץ החטופים מבצע 'יונתן' המכונה גם 'אנטבה' או 'כדור הרעם' בלשון צה"ל.
שני המבצעים האחרונים נחשבים למוצלחים מאוד ואף נלמדים באקדמיות הצבאיות בעולם, וזאת על אף העובדה שהיו בהם הרוגים. בשניהם השתמשו כוחות סיירת מטכ"ל בתחפושת כתחבולה להצלחת המבצע – במבצע 'איזוטופ' לשחרור חטופי מטוס 'סבנה' התחפשו חיילי סיירת מטכ"ל לטכנאים, ובמבצע 'כדור הרעם' לשחרור חטופי אנטבה התחפשו חיילי סיירת מטכ"ל לאנשי השיירה של נשיא אוגנדה אידי אמין דאדא.
3. פיגוע התבצרות
זהו הסוג הנפוץ ביותר של פיגועי בני ערובה. החוטפים מגיעים למקום מסוים – דירה, בניין, בית ספר וכדומה, משתלטים עליו ומאיימים להרוג את בני הערובה הנמצאים בו. לרוב, ידוע מיקום החוטפים והחטופים תוך פרק זמן קצר מאירוע החטיפה. באירוע כזה יש לזמן משמעות. ככל שעובר הזמן, החוטפים הופכים לעייפים ורעבים והם ינסו לסיים את המשא ומתן מהר יותר. הגבלת הזמן, העייפות והרעב מייצרים הזדמנויות שונות לפעולה צבאית. סוג כזה של מבצעים ופיגועים היה נפוץ בעיקר בשנות ה-70.
דוגמה לפיגוע כזה הוא מ-1974. במהלך טיול שנתי של בית ספר מצפת התארחו הילדים בבית ספר 'נתיב מאיר' במעלות, כאשר על בית הספר השתלטו מחבלים. הם התבצרו עם הילדים במשך כיממה עד שלוחמי סיירת מטכ"ל פרצו לבניין במטרה לשחרר את הילדים. המבצע כשל ותוצאותיו 22 ילדים הרוגים ואיתם אזרח נוסף וחייל.
דוגמאות נוספות הן פיגוע ההתבצרות במלון 'סבוי' בתל אביב ב-1975 שגם הוא הביא למבצע שחרור אזרחים זרים שנחטפו, ובו נהרגו אזרח ושלושה חיילים, ביניהם אל"מ עוזי יאירי ז"ל, שני פיגועים בעיר נהריה בשנת 1974 ו-1979, מבצע לשחרור משפחת ביבס בעיר בית שאן ב-1974, מבצע לחילוץ משפחת יוסף בכפר יובל ב-1975 ופעולת חילוץ בבית הילדים במשגב עם ב-1980. מבצע החילוץ האחרון בקטגוריה הזו התרחש בבית רחל אדרי באופקים כחלק מאירועי השבעה באוקטובר, עת פרצו לוחמי הימ"מ לביתה לאחר 17 שעות של התבצרות בו "טיפלה" הגב' אדרי במחבלים, האכילה והשקתה אותם עד שפרצו לוחמי הימ"מ וחילצו אותם ללא נפגעים לכוחות הישראלים.
4. פיגוע תחבורה ציבורית
בשנות ה-80 הפכו האוטובוסים לאמצעים לפיגועי חטיפה, זאת כיוון שאוטובוס מכיל כמות גדולה של נוסעים ומשמש זירה נוחה לחטיפה לצורכי מיקוח. חטיפה כזו מאפשרת למחבלים למשוך תשומת לב תקשורתית משמעותית וכך להשיג את מטרותיהם בקלות יחסית. בסוף שנות ה-70 ובשנות ה-80 התבצעו שלוש פעולות לחילוץ חטופים באוטובוסים: האחד ב'אוטובוס הדמים' בשנת 1978, כאשר מספר רב של מחבלים השתלטו על אוטובוס בכביש החוף, ולאחר ניסיונות לעצירתו ניהלו שוטרים קרב יריות שבסופו פוצצו המחבלים את האוטובוס על נוסעיו. בפיגוע הזה נהרגו 35 אנשים, מה שהפך אותו לאירוע בעל מספר ההרוגים הגבוה ביותר בפעולת טרור עד השבעה באוקטובר 2023.
האירוע השני התרחש בקו 300, עליו השתלטו מחבלים והובילו אותו לדיר אל באלח שברצועת עזה. לוחמי סיירת מטכ"ל הצליחו להשתלט על החוטפים ולשחרר את החטופים. גם באירוע הזה קיפחה את חייה נוסעת אחת. האירוע הזה זכור בעיקר בגלל הרג המחבלים על ידי אנשי השב"כ ונקרא 'פרשת קו 300'.
האירוע האחרון בקטגוריה זו הוא 'אוטובוס האימהות' ב-1988 ליד ערערה שבנגב. מספר מחבלים השתלטו על אוטובוס שהסיע עובדי מחקר גרעיני בדימונה שנסעו לעבודתם, כאשר הרוב נשים אימהות. אחד הנוסעים נרצח על ידי המחבלים ולאחר מכן כוחות ימ"מ הוקפצו לזירה וביצעו פעולת חילוץ. המחבלים חוסלו אך שתי נוסעות נרצחו. זו הייתה הפעולה הראשונה שביצע הימ"מ. מאז ביצעה היחידה פעולות רבות והפכה לשם דבר בעולם בביצוע פעולות לחילוץ בני ערובה.

הצלחה או כישלון?
שאלה ששואלים את עצמם רבים העוסקים בתחום, היא מה נחשב להצלחה של מבצע חילוץ ומה נחשב לכישלון.
התשובה היא שבראש ובראשונה, המדד להצלחה הוא שחרור החטופים. האם החטופ/ים שוחרר/ו?
המדד השני – כמה מבני הערובה נפצעו או נהרגו?
המדד השלישי – מה כמות הנפגעים בקרב הכוחות המחלצים?
מניתוח המקרים שפורטו מעלה, ניתן לראות מבצעים מסוימים שבאופן בולט נחשבים להצלחה או לכישלון. עם זאת, לגבי מספר גדול של מבצעים לא ניתן לקבוע זאת בצורה חד משמעית כי לצד ההצלחה הצבאית יש הרוגים בקרב החטופים או המחלצים.
הפעולות לשחרור חטופי אנטבה וחטופי מטוס סבנה, והמבצעים בשנתיים האחרונות ברצועת עזה כמו שחרור אורי מגידיש, מבצע 'ארנון', מבצע 'יד זהב', שחרור פרחאן אלקאדי, שחרור רחל אדרי ובעלה ועוד, נחשבים למוצלחים על אף שחלקם היו כרוכים בהרוגים בקרב בני הערובה ובקרב הכוח המחלץ. במבצע לשחרור חטופי אנטבה נהרג לוחם אחד, סא"ל יהונתן נתניהו ז"ל, ושלושה בני ערובה. ב'סבנה' נהרגה נוסעת אחת ובמבצע 'ארנון' נהרג לוחם אחד, רפ"ק ארנון זמורה ז"ל.
במבצעים שנחשבים לכישלון אפשר למנות את המבצע לשחרור ילדי מעלות שהסתיים ב-24 הרוגים וביניהם 22 ילדים, את הפעולה בנהריה בה נרצחו בני משפחת הרן ואת המבצע לשחרור נחשון וקסמן ז"ל שבו בנוסף לחטוף נהרג גם מפקד הכוח הפורץ סרן ניר פורז ז"ל.
גם המבצע לשחרור הספורטאים במינכן נחשב לכישלון מוחלט, שכן הספורטאים שהיו במסוק נרצחו כולם. את הפעולה הזו ביצעה משטרת מינכן בצורה כושלת למדי.
את שאר הפעולות יש שיכתירו בהצלחה ויש שייחסו להן כישלון, כל אחד מנקודת המבט שלו.
אך בוודאות אפשר לומר כי בחלק גדול מהמבצעים האלה יש נפגעים ולעיתים גם הרוגים. זו נקודה חשובה שמקבל ההחלטה לצאת למבצע צריך לקחת בחשבון. כפי שכבר נאמר, קיים ערך עליון של שחרור חטופים. זו תמיד מטרה ערכית הנמצאת ב DNA-שלנו כעם. אך יש לזכור כי לעמידה בערכים הללו יש מחירים ובמקרים הללו המחירים הם קשים.

התנאים ההכרחיים לביצוע פעולת שחרור
קיימים מספר תנאים שרק איתם ההצלחה אפשרית:
מודיעין וירידה לפרטים
מבצע לשחרור חטופים דורש לפני הכל מודיעין איכותי היורד לפרטי פרטים ככל שניתן. יש צורך שיכלול מיקום מדויק, כמות וסוג אמצעי לחימה, מבנה הבניין עד לפרטים המדויקים ביותר ועוד אלפי נתונים, גם כאלה שנראים לעיתים לא חשובים. הצלחת המבצע או כישלונו תלויים על חוט שערה קטנטן.
אין דומה מבצע אחד לאחר. לא בסביבה שבה הוא מתנהל, לא בכמות ובאופי החוטפים והחטופים ולא בדרכי הגישה. כל מבצע הוא עולם ומלואו ולו התנאים המיוחדים שלו.
יחידה מבצעת
בישראל קיימות מספר יחידות שמומחיות בביצוע חילוצים מהסוג הזה. כיום (משנת 1988, 'אוטובוס האימהות') הימ"מ היא היחידה המבצעת אך לאורך השנים הייתה זו סיירת מטכ"ל. באירוע חטיפת נחשון וקסמן ז"ל הייתה דילמה האם הביצוע יהיה על הימ"מ או על סיירת מטכ"ל, כאשר לבסוף הוחלט שתהיה זו סיירת מטכ"ל היות ומפקד הימ"מ דאז שהה בחו"ל.
הפתעה, חשאיות וביטחון מידע
הצלחת מבצעים כאלה טמונה בהפתעה. ללא הפתעה מוחלטת של הכוח הפורץ הסיכוי לכישלון רב. שניות בודדות של היסוס או טעות עלולות להיות גורם מכריע. היות וההפתעה היא תנאי קריטי, שמירה על חשאיות וביטחון מידע במהלך ההכנות ונוהל הקרב היא קריטית. לא אחת בוטלו מבצעים עקב חשש לזליגת מידע.
בהתחפשות תעשה לך מלחמה
מורכבות מרכזית במבצעי חילוץ היא הגעה אל היעד בחשאיות ובחוסר תשומת לב החוטפים. עליהם להיות בהפתעה מוחלטת כאשר הכוח יפרוץ ויחלץ. מסתבר שתחפושת היא חלק בלתי נפרד מאמצעי הלחימה ואף רכיב מרכזי. לוחמי האצ"ל התחפשו לחיילי הנדסה בריטיים עת פרצו לכלא עכו, לוחמי סיירת מטכ"ל לבשו בגדי טכנאים כאשר הגיעו לשחרר את החטופים של מטוס 'סבנה', ואותה סיירת מטכ"ל התחפשה כמה שנים לאחר מכן לשיירתו של אידי אמין דאדא נשיא אוגנדה ופרצה לטרמינל באנטבה כדי לשחרר את החטופים. גם במבצעים האחרונים ברצועת עזה נעשה שימוש באפקט התחפושת. לוחמי הימ"מ התחפשו לסוחרי רהיטים על מנת להיטמע בשטח טרם הפריצה למבנה בו שהו חטופים. לא סתם נאמר במקורותינו "בתחבולות תעשה לך מלחמה". ההפתעה והתחפושת הן מהתחבולות הנפוצות והיעילות.
אומץ בקבלת ההחלטה
מנהיג הנדרש לקבל החלטה האם לשלוח חיילים לחילוץ חטופים, מכיר בערכיות ובחשיבות המשימה. היא ברורה הן לו והן לכוח המבצע. החזרת החטופים בריאים ושלמים הייתה ותהיה משימה בעלת ערך גבוה מאוד. אך גם שאלת המחיר וסיכויי ההצלחה עומדים לנגד עיניו. הוא עומד לשלוח את החיילים לקרב פנים אל פנים עם מחבלים דרוכים. רובם המכריע של המבצעים האלה בעבר הסתיים עם נפגעים והרוגים בקרב החטופים או המחלצים, ובקבלת ההחלטה לוקח המנהיג בחשבון שככל הנראה לא כולם יחזרו משם בחיים.
בנוסף, פוטנציאל ההסתבכות גדול מאוד. החיילים נמצאים בסביבה עוינת ולאחר ביצוע המשימה בהצלחה או שלא הם נדרשים לצאת מהיעד לאחר שנחשפו לעיני כל, משימה שהיא כשלעצמה אינה פשוטה כלל. כל אלה ועוד מחייבים את המנהיג המחליט להיות איש אמיץ לב שמבין את ההשלכות הערכיות של ההצלחה ואת מחיר הכישלון.

לסיכום
19 מבצעים לחילוץ חטופים יצאו לדרך במהלך 77 שנות מדינת ישראל ומבצע אחד התרחש לפני קום המדינה. כאמור, כמות זו הופכת את ישראל ל'אלופת העולם במבצעי חילוץ חטופים'.
המוטיבציה של ארגוני המחבלים לבצע פיגועים מהסוג הזה היא לרוב רצונם לשחרר את אנשיהם הנמצאים בכלא הישראלי. הם מצאו בחטיפת חיילים ואזרחים נקודת תורפה ישראלית ויהודית שהופכת את החייל או את האזרח הישראלי החטוף לדבר היקר ביותר במזרח התיכון עבור ארגונים אלה.
אנו עם ש'את בניו לא מפקיר לזר'. לכן תמיד נחתור לשחרר חטופים במבצע צבאי, ככל שהמודיעין קיים ובכוחן של יחידות מיוחדות לבצע את המשימה תוך סיכויי הצלחה גבוהים. מבצעים אלה עדיפים על פני ביצוע עסקאות שיחזירו לשטח מחבלים נוספים אשר ימשיכו לחטוף ולבצע פיגועים במעגל בלתי נגמר.
נסיים בתקווה כי שאר החטופים הנמצאים בעזה יחזרו לביתם בחיים על ידי חילוצם בידי כוח ישראלי ללא נפגעים. ואם כבר לצערנו אינם בין החיים, לפחות יובאו לקבר ישראל.