הכתוב במאמר הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה.
ביום שני ה-26 בספטמבר, התבשר העולם על הסתלקותו של השייח’ ד”ר יוסוף אל-קרדאווי, איש דת מוסלמי-סוני שנחשב לאחד מגדולי הפוסקים המוסלמים האנטישמיים ותומכי הטרור. בכיר מנהיגי האחים המוסלמים, עליהם נמנית מפלגת רע”ם בראשות ח”כ מנצור עבאס שדאגה לבכות את מותו בגיל 96 כמי ש: ״הקדיש את חייו למען הגנה על דת האסלאם והמוסלמים״.
מן הראוי שאזרחי ישראל יכירו ויפנימו כי מלבד יועצו לשעבר ותומכיו של הארכי מחבל יאסר ערפאת ימ”ש, היושבים בבטחה בכנסת ישראל במסגרת הרשימה המשותפת ומפלגות כבל”ד, יושבים בכנסת גם חסידיו של השיח’ אל-קרדאווי ימ”ש.
אל-קארדאווי תומך הטרור
אל-קרדאווי היה בן דורו של ערפאת וגדול ממנו בשלוש שנים, שניהם ילידי מצרים ויחסם לישראל, לציונות וליהודים היה במילה אחת – רצחני.
אל-קרדאווי, שאתר האינטרנט שלו מתארו כקול הבולט ביותר של המתינות באסלאם (וואסטיה) כבונה הגשרים בין המסורתיים למודרניים, תמך בהתקפות טרור פלסטיניות על אזרחים ומטרות ישראליות ויהודיות באשר הן, ללא אבחנה. לטענתו זו דרך התנגדות לגיטימית ל”חברה מיליטריסטית” שבה כל אזרח הוא בעצם חייל, בין אם לכשיגדל, בין אם בהווה כחייל סדיר או במילואים, ובין אם בדימוס.
בדברים שנשא בתוכנית Newsnight של ה- BBC ב-7 ביולי 2004 הגן על הלגיטימציה של מבצעי פיגועי התאבדות שכוונו נגד אזרחים ישראלים באומרו: “אישה ישראלית היא לא כמו נשים בחברות שלנו, כי היא חיילת. אני רואה בסוג זה של מבצע מות קדושים עדות לצדקתו של אלוהים. אללה הכול יכול הוא הצודק. באמצעות חוכמתו האינסופית הוא נתן לחלשים נשק שאין לחזקים וזו יכולתם להפוך את גופם לפצצות כפי שעושים פלסטינים”.
באסלאם חל איסור על התאבדות, אך שנאתו התהומית של השיח’ אל-קרדאווי לישראל וליהודים אפשרה לו “להכשיר את השרץ” בפסיקתו שקבעה כי: “המחבל-המתאבד הוא קדוש, משום שהקריב את חייו למען המטרה הקדושה של מלחמה בדיכוי…”.
באוגוסט 2015 הודיע השיח’ המלומד שההיתר שנתן בשעתו לפלסטינים בלבד, בשל מצבם המיוחד, לבצע פיגועי התאבדות בישראל– מבוטל. לטענתו, אף שלכל מוסלמי נרדף בפלסטין יש עקרונית זכות לבצע פיגוע התאבדות, אין עוד צורך בדבר משום שלהתנגדות הפלסטינית ישנם טילים ורקטות המייצרים אפקט דומה בעורף הישראלי.
ב-9 במאי 2013 הגיע אל-קרדאווי בראש משלחת בת 60 אנשי דת מוסלמים מכל רחבי העולם הערבי, לביקור רשמי בעזה, כאורחו של איסמעיל הנייה ראש החמאס. בביקורו הצהיר ש”מלחמת הקודש שלנו, מאמצינו ושאיפותינו הם המוות למען אללה וקיום פלסטין נצחית”. עוד הבהיר שאינו מכיר במדינת ישראל, וכי לפלסטינים אסור להגיע לפשרות טריטוריאליות עם ישראל –”כולנו פועלים למען פלסטין, למען אחדות ושחרור פלסטין. כל סנטימטר מאדמת פלסטין”.
אל-קארדאווי אל-אנטישמי
בנוסף להיותו תומך טרור, היה אל-קרדאווי אנטישמי מובהק שייחל להשמדת כל היהודים. פסק הלכה שפרסם התיר תקיפת יהודים בכל רחבי העולם, שכן בראייתו אין הבדל מהותי בין יהדות לציונות ועל כן כל מטרה יהודית שוות ערך למטרה ישראלית.
ב-28 בינואר 2009, עם תום “מבצע עופרת יצוקה” בעזה, נשא השיח’ דרשה ששודרה בערוץ אל–ג‘זירה ומצוטטת באתר ממר”י, בה הצדיק את הצורר אדולף היטלר ימ”ש ואת השואה, שהטיל אללה על היהודים כעונש, באומרו: “לאורך ההיסטוריה, אללה כפה על האנשים (היהודים) שיענישו אותם על שחיתותם. העונש האחרון בוצע על ידי היטלר. באמצעות כל הדברים שהוא עשה להם – למרות שהם הגזימו בנושא הזה – הוא הצליח לשים אותם במקומם. זה היה עונש אלוהי עבורם. בעזרת אללה, הפעם הבאה תהיה בידי המאמינים. לסיום הנאום, אני רוצה לומר שהדבר היחיד שאני מקווה לו הוא שככל שהחיים שלי מתקרבים לסיומם, אללה ייתן לי הזדמנות ללכת לארץ הג’יהאד וההתנגדות, גם אם בכיסא גלגלים. אני אירה באויבי אללה, ביהודים, והם יזרקו עלי פצצה, וכך אני אסיים את חיי במות קדושים. השבח לאללה, אדון העולמות. רחמיו וברכתו של אללה עליכם”.
בראיון קודם לאל ג’אזירה מה-9 בינואר 2009 המצוטט באתר ממר“י, אמר דברים אלו: “הו אללה, קח את אויביך, את אויבי האסלאם. הו אללה, קח את היהודים, את התוקפנים הבוגדניים. הו אללה, קח את חבורת האנשים הנוקשה, הערמומית והשחצנית הזו. הו אללה, הם הפיצו הרבה עריצות ושחיתות בארץ. שפוך עליהם את חמתך, הו אלוהינו. הו אללה, קח את חבורת האנשים המדכאת, היהודית, הציונית הזאת; הו אללה, אל תחסוך אף אחד מהם; הו אללה, ספרו את מספרם, והרגו אותם, עד האחרון”.
במסגרת תוכנית “ההלכה והחיים”, ששודרה בערוץ אלג’זירה ב-15 במרץ 2009, ודנה בנושא הצדיקים באסלאם, הפנה אחד הצופים שאלה לאל-קרדאווי לגבי תפקידם של הצדיקים (אלצאלחון) בקוראן בשחרור המקומות הקדושים (לאסלאם) וניצחון האומה (המוסלמית). בתשובתו האנטישמית השתלח השיח’ בעם היהודי בהתבססו על מסורת אסלאמית (חדית’) ידועה, הקוראת להרוג ביהודים. בתשובה אמר כי הצדיקים הם “מלח הארץ” שבאמצעותם תמיד משוחררות האדמות. לדבריו, הצדיקים הם מקור התקווה והשאיפה שבאמצעותם תשוחרר ירושלים, תשוחרר פלסטין, תשוחרר עזה וישוחררו כל האדמות עליהן שולטים אויבי המוסלמים. עוד הדגיש השיח’ בתשובתו כי המלחמה נגד היהודים אינה מלחמה של הפלסטינים בלבד אלא מלחמה של כלל המוסלמים. למען הסר ספק מדובר במלחמת דת נגד היהודים, ללא קשר לחלוקת הארץ או זכויות וחובות.
דעותיו האסלאמיות “מתונות” של אל-קרדאווי לא מתמצות רק בשנאת יהודים וישראלים אלא גם בשנאת להט”ב צרופה, לידיעת כל התומכים בהבנה והכלה של תנועת האחים המוסלמים, שהשיח’ עמד בראשה והיה ראש לפוסקיה בעת החדשה. השיח’ הסבלני שרק שונא יהודים, ישראלים וציונים, הביע גם דעה נחרצת כלפי הומוסקסואלים, לפיה יש להוציאם להורג “ולא חשוב באיזו דרך – אם בחרב, אם באש ואם בהשלכה ממגדל גבוה. החומרה-לכאורה של הוצאה להורג, שנראית בלתי-אנושית, היא למעשה שחרורה של החברה האסלאמית מאנשים פוגעניים אלה, המובילים לאיבוד האנושיות שלה”. ואם לא די בכך- תמך השיח’ המתחשב והאנושי גם במילת נשים לכל המעוניין (ולא המעוניינת בהכרח) לטובת הגבר כמובן.
סיכום והמלצות
השיח’ אל-קרדאווי היה מקור סמכות דתית עליונה לתנועת האחים המוסלמים ובכלל זאת גם עבור החמאס וארגוני טרור נוספים. השיח’ האנטישמי הביע תמיכה בלתי מסויית בטרור הפלסטיני, כולל בפיגועי התאבדות נגד מטרות אזרחיות הכוללות נשים וילדים, במסגרת פסקי הלכה הקוראים לג’יהאד נגד ישראל והיהודים ברחבי העולם. השיח’ ראה בכל שטחי “פלסטין” אדמה מוסלמית כחלק מהאידיאולוגיה של האחים המוסלמים וחמאס, התנגד בתקיפות לקיומה של מדינת ישראל ושלל כל הסכם שלום עתידי עמה.
מפלגת רע”ם שספדה לשיח’, הוכיחה שחבריה והעומד בראשה הינם זאב בעור כבש, בניסיונם המתמשך להתחבב בעורמה על היהודים ולזכות בלגיטימציה שתאפשר להם לממש בבוא העת את מטרתם- היא מטרתו.
בל נתבלבל מקולו הנעים ודמותו החביבה של ח”כ מנצור עבאס וחבריו למפלגה. בל נשגה במחשבות כי מדובר בקולות מתונים של האסלאם הבונים גשרים בין יהודים לערבים. מדובר באחים המוסלמים שלהם מטרה ודרך אחת ברורה הגורסת ש”האסלאם הוא הפתרון” ויש להשליטו בכל רחבי המזרח התיכון. ישראל, לפיכך, מהווה מכשול זמני שניתן להתגבר עליה באמצעות הכלים הדמוקרטיים שיצרה החברה הציונית, לצד ניצול התמימות, הבורות והעייפות של אזרחיה הרחמנים, שאפילו מפסילת המפלגות הערביות, הפועלות בשירות אויביה כנגד עקרונותיה, מהותה ויסודותיה- התעייפו לאחרונה. לא בכדי יצא שמנו כיהודים רחמנים, אך בהיותנו כאלו- האין אנו מתאכזרים לעצמנו?
השייח’ אל-קרדאווי, שכאמור נולד במצרים בשנת 1926, השתקע בקטאר בעקבות רדיפת השלטונות המצרים אחר האחים המוסלמים שהוצאו שם אל מחוץ לחוק. משום מה במדינת היהודים לא למדו מהניסיון המצרי, אין מבינים את חומרת הסכנה ולפיכך לא פועלים בתקיפות הנדרשת נגד תנועת האחים המוסלמים ומנהיגיה המהווים איום. אדרבא- מאפשרים להם לפרוח ולשגשג, להיות חברי כנסת משפיעים במפלגה לגיטימית בחסות בג“ץ ושותפים לקואליציה שהרכיבה ממשלה.
המפלגות הציוניות נדרשות לפעול לפסילת מפלגות עוכרי ישראל הפועלות באין מפריע, מכספי משלם המיסים בכנסת ישראל. נדרש לפעול באמצעות חקיקה בכדי לנטרל את יכולתו של בג”ץ לעקר ולבטל פעם אחר פעם את החלטת הפסילה של המפלגות הערביות דווקא. יש להבהיר לראשי המפלגות תומכות האחים המוסלמים, הרשות הפלסטינית והחמאס כי עליהם ללכת בעקבות מנהיגיהם לקטאר, ירדן או עזה בהתאמה, ולא להתמודד לכנסת הבאה.
