תגיד" שאלתי את הטרמפיסט החרדי שאספתי, "אם תו"כ הנסיעה תפרוץ אש מהמנוע, האם תצא לעזור לי לכבות את האש או שתשאר ברכב להתפלל וללמוד להצלחתי?"
" בוודאי שאצא יחד אתך לכבות את האש" הוא ענה.
"אז דע לך" אמרתי, "את גבולות ישראל ואת פנים המדינה אוחזת אש , מדוע אתה בוחר לעשות אחרת בכל מה שקשור לביטחוננו במדינת ישראל?" נשארתי ללא תשובה אך ראיתי היטב כי השאלה מהדהדת היטב בתוכו.
מדינת ישראל נמצאת עדין במלחמת קיום, התקפת הפתע של החמאס ב 7 לאוקטובר הייתה יריית פתיחה לעימות רחב יותר מול יתר ארגוני הטרור מבית ומחוץ ובעיקר מול המשטר האיראני שבנה וחוזר ובונה את כוחו ואת כוחם של ארגוני טרור נוספים כטבעת חנק סביב ישראל במטרה להשמידה. מאז ה 7 באוקטובר איבדה החברה הישראלית את טובי בניה במלחמה כנגד החמאס והחיזבאללה בניסיונה להחזיר הביתה את בניה ובנותיה השבויים בידי החמאס. שנים ארוכות מאז קום המדינה ואף בשנים שקדמו להקמתה יצאו בני ובנות החברה הישראלית להילחם על ביטחון ישראל במטרה לאפשר לכל אחד ואחת לממש את חייו באופן חופשי ובביטחון. ההגנה על הארץ היא זו המאפשרת לכל אחד לחיות את חייו על פי אמונתו והשקפתו, לגדול ולהתפתח מבחינה אקדמית, אומנותית, תורנית ועוד. בטחון מדינת ישראל הוא תנאי חשוב להמשך החיים בארצנו ולהמשך קיום אורחות החיים איש כהשקפתו. יחד עם זאת, תורת ישראל היא ערש תרבותינו והיא מהווה בסיס לזהות היהודית ואף לזכות הטבעית של עם ישראל בארצו. לימוד התורה ושינונה היה ומהווה הגורם העיקרי, המשמעותי והמרכזי ביותר בשמירה על האמונה ועל הזהות היהודית וללא המסירות וההתמסרות לאורך כל שנות הגלות היה הופך עם ישראל חלילה לעם אבוד ואובד בין העמים. אולם, פיקוח הנפש מהווה אחד מהיסודות המרכזיים ביהדות והוא דוחה אף את האיסורים החמורים ביותר שבמצוות הלא תעשה. הפסוקים הידועים; "לא תעמוד על דם רעך". ו "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!" הנם פסוקים מכוננים בזהות היהודית הווים צו גיוס הלכתי ומוסרי.
אויבנו מבית ומחוץ הקוראים ומכריזים כי מלחמתם בנו הינה "מהים לנהר" רואים בכל ישראלי בכלל אויב אין הם מבחינים בין תושב העיר או הכפר, תושב יו"ש או תושב עוטף רצועת עזה , ימניים ושמאלנים דתיים ושאינם שומרי תורה ומצוות. עבורם כולנו אויב כולנו בני מוות. הם הוכיחו ב 7 באוקטובר כי הציווי הף "לרדוף ולהרוג כל יהודי מאחורי כל עץ ואבן" הינו עבורם לא רק רעיון דתי אלא תוכנית פעולה והם ממשיכים ומוכיחים זאת גם לאחר הפסקת האש כי מטרת ותכלית קיומם היא לחסל את העם היהודי ואת המפעל הציוני כולו.
לכל מלחמה יש מוצאי מלחמה ועתה כי נראה שאנו בתקופה של שוך הקרבות, החברה הישראלית לא מוכנה להמשיך ולצעוד באותה הדרך בה רק צד אחד נשא בעול הביטחון ובמחיר הכואב של הנשיאה בעול זה.
זוהי עת צרה ושעת משבר הדורשת מהחברה הישראלית כולה לעמוד יחד ללא יוצא מן הכלל על המשמר ע"מ שנוכל להמשיך לחיות, לבנות ולהיבנות בארצנו, איש איש כדרכו ואמונתו.
שילוב החברה החרדית בצה"ל וגיוס נוער חרדי לשירות צבאי הינה סוגיית מחלוקת ליבתית בין החברה החרדית ליתר החברה הישראלית, החששות מפני ביטול התורה ומפני התדרדרות רוחנית במהלך השירות הצבאי היו והינן מאבני הנגף העומדים בין השתלבות הנוער החרדי במערכות הביטחון לבין ההיתר של ההנהגה החרדית. אולם אירועי ה 7 באוקטובר מהווים קו פרשת מים בסוגיה מורכב זו וכל בר דעת מבין כי צה"ל חייב להגדיל את כמות הסד"כ ע"מ לעמוד באתגרי הביטחון המהווים איום קיומי של ממש על כל תושבי מדינת ישראל. יתר על כן, אבדן טובי בנינו על הגנת הארץ ואזרחיה במלחמה הנוכחית הופך את הקריאה לשירות צבאי מעבר לתביעה הקיומית גם לתביעה ערכית מוסרית חד ערכית שלא יכולה לשאת עוד פשרות. ההשתלבות במערכות הביטחון בישראל הינה רבת פנים וחשוב וניתן לפתח ולפתוח אפשרויות שונות להשתלבות אחינו מהחברה החרדית במערכות הביטחון השונות מעבר לשירות הצבאי. דווקא וביחוד בעת הזאת על ראשי המדינה, משרד הביטחון, צה"ל וראשי גופי הביטחון השונים לפתוח את דלתם עבור בני החברה החרדית ולשלבם באופן המאפשר להם לתרום את חלקם בהגנה על הארץ. על צה"ל לפתוח את שעריו באופן רחב יותר עבור החברה החרדית, האחריות של צה"ל לאפשר שוויון הזדמנויות מחייב את צה"ל להעמיד את התנאים הנדרשים המתאימים לחברה החרדית בכל יחידות צה"ל ללא יוצא מן הכלל. בנוסף, על צה"ל לפתוח מסלולים ייחודיים בפיקוד העורף בתפקידי חילוץ והצלה, להקנות לאוכלוסייה החרדית הכשרות ייעודיות במערך התומך באופן בו ניתן לשלבם במילואים בחירום גם עבור אלו שלא ביצעו שירות סדיר. הגיע העת כי בצה"ל יתמנה יועץ לרמטכ"ל לענייני השתלבות חרדים, ומחלקה ייעודית באגף כוח אדם שתפעל להרחיב את כמות המתגייסים החרדים לצה"ל. יתר על כן, על גופי השב"כ המשטרה והמוסד לפתוח גם הם את שעריהם עבור האוכלוסייה החרדית, לבנות עבורם הכשרה מתאימה ולפתח מסלולים ייחודיים שיאפשרו השתלבות ותרומה משמעותית לביטחון. כפי שנעשה בקרב אוכלוסיות אחרות, יש לקבוע אחוזי איוש משרות מקרב החברה החרדית באופן שידרוש וידרבן גופים אלה לעמוד ביעדים כמותיים נדרשים וכן לממן ההכשרה נדרשת ולעודדם באמצעות מענקי גיוס והתמדה. גם הקמת המשמר הלאומי מהווה הזדמנות פז לשילוב החברה החרדית בהגנה מפני האיומים המופנים אלינו מבית. שילוב חרדים במשמר הגבול הלאומי בתפקידי חירום ובפעילות שוטפת במרחב העירוני והכפרי יש בה כדי לתרום באופן ממשי לביטחון מדינת ישראל.
חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא כותרת בעלמא ולא יביא לשינוי המיוחל, גיוס החרדים הינו תהליך הדורש בניית אמון לאורך זמן ובנושא זה אומת האקזיט לא תוכל לעשות קיצורי דרך. מנהיגי המדינה, ראשי גופי הביטחון והנהגת הציבור החרדי נדרשים להכיר בגודל השעה ובצוק העיתים לשבת ולהידבר ולבנות נוסחה ראשונית מתקנת לשנים הקרובות שתסייע לדרישה הביטחונית הזועקת ולדרישה החברתית הכואבת. נדרשת אחריות, גמישות מחשבתית וגילוי מנהיגות. ההתבצרות בעמדות מעצימה את המחלוקות החברתיות והפירוד והקיטוב בתקופה בה נדרשת החברה הישראלית לאחדות ואחריות יותר מאשר בכל תקופת זמן אחרת מאז גלות בית שני. אנו במלחמת קיום, על חיינו, זהותנו ויהדותנו.
"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"
